אין ארוחות חינם: המסר של מנדלבליט באישום נגד שרה נתניהו

- היועמ"ש: שרה נתניהו תעמוד לדין בכפוף לשימוע
- החשד: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ועבירות מרמה והפרת אמונים
- לפי האישום הצפוי, נתניהו יצרה מצג שווא על העסקת מבשלות, עבור ארוחות ב-359,000 שקל
- הודעה דומה נמסרה לסמנכ"ל מבצעים ונכסים במעון הרשמי, עזרא סיידוף

היה זה ראש עיריית ניו יורק, פיורלו לה גוארדיה, אשר יצא בשנת 1934 נגד השחיתות, באומרו: "ארוחות החינם נגמרו". ברבות השנים, דבריו של לה גוארדיה יצרו את האימרה הידועה: "אין ארוחות חינם".

רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, תואשם שפעלה לנפח הוצאות כספיות כשהזמינה למעון ראש הממשלה ארוחות רבות-משתתפים משפים במסעדות יוקרה, לאורך תקופה ובהזדמנויות שונות, בהיקף 359 אלף שקלים. ניפוח הסכום הזה, לפי הודעת משרד המשפטים, אפשר לה להזמין ארוחות פרטיות נוספות מאותם שפים, מבלי לשלם בעבורן. ארוחות חינם.

בלשון החוק, בכתב האישום שעומד להיות מוגש נגדה בכפוף לשימוע, מדובר בסעיף של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירה. עבירה שעונשה המקסימלי הוא חמש שנות מאסר. כתב האישום המתגבש כאן הוא הוכחה - מאוחרת אמנם - לכך שלה גרדיה צדק, ושגם לארוחות חינם ישנו מחיר כבד, בדמות העמדה לדין פלילי.

כתב האישום המתגבש נגד רעיית ראש הממשלה, מעלה שאלה באשר למה שניתן להסיק מההחלטה בעניינה - והאם ניתן ללמוד ממנה על הפרשות שבהן נחקר כחשוד ראש הממשלה בעצמו.

היועץ המשפטי לממשלה הוא שמקבל את ההחלטות בחקירות שבהן מעורבים אנשי ציבור בכירים. אשת ראש ממשלה אינה עובדת ציבור. לכן, מנדלבליט לא היה חייב להיות מעורב בהחלטות המשפטיות בעניינה. בחירתו להיכנס לעובי הקורה ולא להשאיר את קבלת ההחלטות בתיק המעונות לממלאי תפקידים בדרגים נמוכים יותר, מלמדת דבר אחד - עוד לפני שנבחן את ההחלטות לגופן - מנדלבליט לא בורח. הוא זה שיעמוד בחזית. הטחות ביקורות או דברי השבח, תלוי בדוברים, יופנו אליו ורק אליו. כך כעת בתיק המעונות, וכך בהמשך בתיקים שבהם ראש הממשלה נחקר כחשוד.

ראוי להזכיר שמנדלבליט יכול היה לפטור עצמו גם מעיסוק בתיקים 1000 ו-2000 אשר במרכזם עומד נתניהו, ולהטיל את קבלת ההחלטות בתיקים אלה על פרקליט המדינה. היו אף כאלה שעתרו לבג"ץ בניסיון למנוע ממנו לטפל בתיק 2000 שעוסק בשיחות שניהל ראש הממשלה עם מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. מנדלבליט גרס שתפקידו מחייב אותו להיות הגורם שיכריע בתיקים ויישא באחריות, ואמר זאת לבג"ץ. שופטי בג"ץ לא מצאו שקיימים טעמים המונעים ממנו להכריע בתיקים, ודחו את העתירות. לא מן הנמנע שהעותרים מודים היום לשופטים על שדחו את עתירותיהם.

בפרשת המעונות נחשדה שרה נתניהו בחשדות נוספים, שעיקרם ניצול כספי משלם המיסים לטובת הבאת ריהוט גן למעון הפרטי בקיסריה ומימון הטיפול באביה הקשיש. בגין חשדות אלה הוחלט שלא יוגש כתב אישום נגדה. בעת הזו מוקדם לומר אם ניתוח קר של הריאיות הוביל להחלטה, או שהיא נבעה גם משיקולים של מדיניות משפטית; ייתכן שההחלטות המשפטיות נבעו, בין היתר, מתוך רצון לשדר שכתב האישום המתגבש אינו בבחינת סערה בכוס תה, ולא מוגש בשל סיוע לאב חולה, אלא בשל כך שכיסו של הציבור מימן אוכל גורמה בשווי עשרות או מאות אלפי שקלים.

יהיה כמובן מי שיבקר את ההחלטה, ויאמר שאחרי שהחקירה נמשכה ונמתחה ככל הניתן, החליט היועמ"ש להורות על כתב אישום דל ככל שיכול היה. לטעמי, עם כל החשיבות בקבלת החלטות מהירה ומניעת עינוי דין לכל המעורבים, עדיפה החלטה שקולה מאוחרת מהחלטה פזיזה ונמהרת.

בהנחה שלאחר שימוע אכן יוגש כתב אישום, ויתנהל משפט, הכול ידברו על נושא מרכזי אחד - אורך התקופה שבה התרחשו לכאורה הדברים. התביעה תבקש להוכיח, בעדויות ובמסמכים, כי החשבוניות נופחו מעבר לעלות השירות שסופק, וכי הדבר נעשה באופן שיטתי, בפרק זמן ארוך, ולא רק בתקופה שבה שימש מני נפתלי כאב הבית במעון ראש הממשלה.

אם התביעה תצליח להראות זאת, תהא זו תשובה טובה לטענות מטעם משפחת נתניהו, כי מני נפתלי הוא שביצע עבירות מרמה בהיותו אב הבית, וכי האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית כלפיו ולא כלפי שרה נתניהו. טענה זו, יש להניח, תושמע במלוא חריפותה בבית המשפט. מעניין יהיה לראות אם התביעה תוכיח שיטת פעולה פסולה שהייתה נהוגה במעון, בזמן שבו מני נפתלי לא שימש בתפקיד.

אורך התקופה שבמהלכה נעשתה עבירה של קבלת דבר במרמה, רלוונטי גם לשאלה אם העבירה נעשתה בנסיבות מחמירות. כדי להוכיח זאת, תצטרך התביעה להראות שמדובר במעשי מרמה רבים, שבוצעו בשיטתיות, בתחכום, לאורך זמן - אולי תוך הסתייעות בבעלי תפקידים שונים בבית ראש הממשלה - ובכל מקרה, לא במקרה חד פעמי.

ובאשר לפרשות 1000 ו-2000, ניתן להניח שאותה התנהלות זהירה של הפרקליטות תופגן גם בהן. עוד עדויות ייגבו, עוד מסמכים ייאספו, והחשודים, בהם גם ראש הממשלה, ייקראו לשוב ולהיחקר, ולמסור תגובתם לכל הריאיות שיצטברו. שוב יהיה מי שיטען ל"מריחה", ואולם, נדמה שאט אט מחלחלת לתודעה הציבורית ההכרה שיש מי שמקבל החלטות שקולות בתיקי החקירה.