פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רבנים ידונו לראשונה בהתאבדויות במגזר הדתי: "נרתמים להציל חיים"

      120 רבנים ובראשם הרב הראשי לישראל דוד לאו, יקיימו לראשונה כנס מיוחד בו ידונו בתופעה בקרב המגזר הדתי-חרדי. בכנס שיעסוק בנושא לרוב מושתק במגזר, ייקחו חלק גם פסיכולוגים שיעניקו לרבנים כלים להתמודד עם התופעה בקהילותיהם

      רבנים ידונו לראשונה בהתאבדויות במגזר הדתי: "נרתמים להציל חיים"
      צילום: ארכיון ואילוסטרציה, עריכה: יאיר דניאל

      הרב הראשי לישראל דוד לאו, ו-120 רבני קהילות נוספים צפויים לקחת חלק בכנס ייחודי העוסק בנושא האובדנות. בכנס הראשון מסוגו בישראל, ידונו המשתתפים בנושא שדובר עד כה בחדרים סגורים ובפורומים מצומצמים במגזר הדתי. הכנס יתקיים בהשתתפות פסיכולוגים ונציגי משטרה שיסבירו לרבנים כיצד לנהל משא ומתן בזמן אמת במקרים אובדניים, בניסיון לשבור את מעגל הבושה והשתיקה סביב הנושא. בנוסף יוענקו כלים לרבני הקהילה כיצד להתמודד עם משפחות שיקיריהן התאבדו או עם הנוטים להתאבד. הכנס אורגן בידי היחידה למניעת התאבדויות במשרד הבריאות וארגון רבני ברקאי, וזו הפעם הראשונה שארגון רבנים חובר למשרד כדי לטפל בתופעה במגזר.

      מארגני הכנס ציינו כי תכננו והפקתו ארכו חודשים רבים, משום שהוא גרר התנגדויות רבות בתוך המגזר הדתי. "התגובה הראשונית של אנשים הייתה 'לא'", סיפר שלמה סובול, רב קהילה במודיעין וממקימי ארגון רבני "ברקאי" שיזם את הכנס לוואלה! NEWS. "מאוד קשה להם לדבר על הנושא הזה בקול רם. אני מאמין שבכל חברה זה קשה אבל בחברה הדתית יש קושי נוסף וכבד יותר – העבירה על האיסור ההלכתי המוחלט בהתאבדות. העונש על העבירה הזו, ניתן כבר בזמן הקבורה, שנעשית מחוץ לגדר. יש בזה אקט חינוכי של ההלכה, לגרום לאנשים לא להתאבד, למרות שבסוף לא ממש עושים את זה. המשפחה מצליחה להשיג חלקת קבורה בשורה האחרונה בבית הקברות, אבל לפחות בתוך תחומה".

      עוד בוואלה! NEWS:
      פרשת הצוללות: מעצר ראש הסגל של נתניהו לשעבר הוארך ב-5 ימים
      מפקד חטיבה בתרגיל הגיס הצפוני: "מוכנים לכל תרחיש עם חיזבאללה"
      "הרס מוחלט": הוריקן "אירמה" מותיר חורבן ומוות באיי הקריביים

      התאבדות אילוסטרציה 7/9/17 (מערכת וואלה! NEWS , Shutterstock)
      רק מקרים בודדים מדווחים לרשויות (אילוסטרציה: Shutterstock)

      "טיעון נוסף שהעלו רבנים לשלול את הכנס הוא שאם מדברים על הנושא בעצם מעודדים אותו", הוסיף הרב סובול. "זה אחד הדברים שאנחנו הולכים להפריך. כי מהמקום הזה בעצם התחלנו – אנחנו רוצים שיהיה דיבור אחראי סביב הנושא. שבירת הטאבו סביב ההתאבדות לא הייתה קלה גם עבורנו, אבל האמנו למחקרים שמוכיחים שלדבר על זה בצורה אחראית יכול להוביל לצמצום התופעה. סיפר לנו אחד הפסיכולוגים שהתייעצנו איתו לקראת הכנס שגם הם לא אוהבים לטפל בניסיונות התאבדות, מעדיפים שיבואו אליהם עם בעיה אחרת כי זו אחריות מאד גדולה ונושא מאד כבד. בסוף הצלחנו לשכנע את כל הרבנים לקיים את הכנס שהמטרה של כולנו היא בהצלת חיים ומתן עזרה ראשונה לאותו אדם שנמצא בקצה הייאוש שלו, ובאמת כולם נרתמו לזה. כי מי לא רוצה להציל חיים?".

      על פי נתוני משרד הבריאות העדכניים, 382 ישראלים התאבדו בשנת 2014, וביחס לשנים הקודמות מדובר במספר ממוצע. אולם בכל הקשור לניסיונות התאבדות, נתוני המשרד לשנת 2016 מעלים כי 6,600 אנשים הגיעו לחדרי מיון בבתי החולים עקב ניסיונות התאבדות. מהנתונים עולה כי יותר נשים ניסו לשים קץ לחייהן (3,782 מול 2,800; ר"ב) וכי מדובר בעלייה לעומת שש השנים האחרונות. באופן כללי, בתי החולים בארץ מדווחים מדי שנה על עלייה קבועה במספר ניסיונות ההתאבדות המגיעים לטיפול.

      נתון גבוה ומדאיג נוסף עולה בגזרת הילדים והפעוטות עד גיל 14 ששמו קץ לחייהם. בשנת 2014 נרשמו שמונה מקרי התאבדויות בקרב ילדים, מספר שיא בעשר השנים האחרונות. הערכה היא כי בפועל מדובר במספרים גבוהים בהרבה יותר בכלל הפרמטרים, משום שמסד הנתונים של משרד הבריאות מתבסס על הדיווחים המגיעים מבתי החולים וכן נתוני הלמ"ס על סיבות מוות לפי שנים. כמון כן ישנם מקרי מוות רבים שאינם מדווחים כהתאבדויות, בשל אותה שמירה על קשר שתיקה והסתרה בקהילות השונות – בהן גם קהילות דתיות.

      "רק מקרים בודדים מדווחים לרשויות"

      בדיקה מול משרד הבריאות העלתה כי לא קיים מידע על התאבדויות בחלוקה לפי מגזר הדתי או החרדי, כך שלא ניתן לאמוד מספרית את היקף התופעה. אולם בחלוקת מסד ההתאבדויות לפי מיקום גיאוגרפי, עולה כי בערים חרדיות מובהקות מדווחים מספר נמוך לכל הדעות של התאבדויות כדוגמת מודיעין עילית (שלושה מקרים), ביתר עילית (ארבעה מקרים) ואלעד (שני מקרים בלבד). בכירי ארגון "ברקאי" סבורים כי נתוני המגזר הדתי והחרדי גבוהים מזה ותואמים את הממוצע הכללי.

      בארגון טוענים כי אולי העיסוק בנושא הוא חדש אבל לא מדובר בחידוש. "בתוכנית הקלאסית רב הקהילה תמיד היה אוזן קשבת של אנשים", הבהיר הרב סובול. "הוא אולי מתעסק מחצית מהזמן בפסקי הלכות ושיעורים אבל גם מתעסק המון בייעוץ הכוונה ועידוד. אנחנו לא מחליפים אנשי מקצוע אבל הרבה פעמים אנחנו נגיע לבעיה ראשונים ואולי היחידים. בימינו אנחנו מודעים לזה שהעולם התפתח ויותר נושאים חודרים גם אלינו ובאמת נושא ההתאבדויות התחיל לצבור תאוצה בשיחות ביננו, הרבנים הקהילתיים".

      מייסדי מרכז רבני ברקאי: (מימין לשמאל) הרב דוד פיין והרב שלמה סובול 7.9.17 (מערכת וואלה! NEWS , גיא טייב)
      מייסדי מרכז רבני ברקאי: (מימין לשמאל) הרב דוד פיין והרב שלמה סובול (צילום: גיא טייב)

      חודרים גם אלינו ובאמת נושא ההתאבדויות התחיל לצבור תאוצה בשיחות ביננו, הרבנים הקהילתיים".
      סובול מעיד על מצוקות אישיות שלו, שלמעשה הובילו לחיפוש אחר מידע בנושא האובדנות והחבירה למשרד הבריאות כדי לטפל בנושא באופן מוצהר. "לפני שלוש שנים בערך קיבלתי ב-11 בלילה טלפון היסטרי של זוג הורים מקהילה שלנו", הוא נזכר. "הם סיפרו לי שהבת שלהם, רק בת 20, בחורה נורמטיבית לחלוטין, מנסה להתאבד. הם עלו על זה במקרה, נכנסו למחשב שלה בחדר וראו שהיא מחפשת מידע מפורומים כיצד להתאבד. ההיסטוריה של המחשב הראתה שהיא מתעניינת בזה כבר כמה שבועות, ובפורומים מסוימים ממש יעצו לה מה לעשות ואיך. הם הגיעו אליי מיד אחרי השיחה אבל לא ידעתי מה לייעץ להם, ומה לעשות, התלבטתי כי גם לא ידעתי כמה הבחורה קרובה לביצוע המעשה".

      "הכרתי פסיכולוג התנהגותי ובאמת צלצלתי אליו מיד שיעזור לנו", שחזר. "הוא ייעץ להם איך לעבור את הלילה. הם עשו משמרות, האבא והאימא היו ערים כל הלילה, שמרו במטבח על הסכינים והכלים החדים ושמרו מחוץ לחדר שלה שלא היה לה מושג. בבוקר הם דברו איתה על זה ולקחו אותה לפסיכולוג. היא עברה שם כמה טיפולים ובסוף יצאה מזה אבל אני כרב לא ידעתי איך ללוות אותם במקרה ובאמת לקחתי כמה צעדים אחורה, עדיין התעניינתי וחיבקתי אותם כמשפחה אבל לוויתי את העניין מרחוק. אחרי כמה חודשים האב פגש אותי בבית הכנסת וסיפר לי שהסיפור נגמר לטובה, זה היה על רקע קשר הרסני שהיה לה עם בן זוג לשעבר, אבל היא יצאה מזה. עד היום אף אחד לא יודע שהיא התכוונה להתאבד. אפילו לא האחים או הסבתא. זה מאד לגיטימי אצלנו. היא התחתנה מאז ונולדה לה ילדה, אבל אני לא יודע אם היא מסתירה את זה מבעלה".

      "בתום השבעה התברר: הבן התאבד"

      אולם ניסיונו האישי של הרב סובול לא הסתיים שם. לפני שנה פנו אליו זוג הורים אחר. "הבן שלהם, בן 40 התגרש באותה תקופה ולקח מאד קשה את הגירושים", סיפר. "הם התקשרו סיפרו לי שהוא יצא לטיול בטבע החליק על סלע, ומת. בהתחלה לא היה לי ספק באמיתות העניין. ניחמתי אותם והענקתי להם ליווי רוחני. אחר כך החלו לרוץ שמועות סביב סיבות המוות שלו. לא חשבתי לשאול את ההורים בעניין, אבל זה העלה אצלי ספקות. בתום השבעה, כשהבית התרוקן האבא ניהל איתי שיחה בארבע עיניים, וסיפר לי שהוא שהבן לא החליק אלא 'הלך אל מותו'. הוא סיפר שהוא גם השאיר מכתב שהוא עשה את זה על רקע הגירושים, ושמצבו הנפשי הידרדר".

      סובל סיפר כי במקרה המדובר הוסיף לעודד את האב ושב לביתו. "שבוע לאחר מכן לאב שאני בטוח שקשה להם עם המוות של הבן אבל בטח קשה להם עוד יותר לשמור סוד כזה", ציין. "האב התנגד, התגונן, אמר שנכון שהבן שלו קפץ אבל הנסיבות הביאו אותו לזה והוא לא חולה נפש. בשום פנים ואופן לא הסכים לדבר על זה עם אף אחד. בעיניים שלו אם ידעו זה יחלל את הזכר שלו, יציג אותו כאדם חלש, כחוטא, ויביא כתם על המשפחה. עד היום אני שומע שהמשפחה מספרת סיפורים אחרים וכואב לי עליהם, זה עול מאוד כבד להסתובב איתו".