העירייה לא הנגישה את הכיתה עבור תלמידה לקויית שמיעה: "חלמאות"

אמה לבנדה, בת חמש וחצי מהוד השרון, חיכתה בהתרגשות ליום הראשון ללימודים, אך נראה שדווקא בית הספר "רעות" שאליו כל כך רצתה להגיע, כלל לא נערך מבעוד מועד לקבלתה בין כתליו. בגיל צעיר אובחנה לבנדה כלקוית שמיעה, ולכן הייתה העירייה אמורה להנגיש במיוחד את הכיתה במספר כלים ואביזרים שאמורים לסייע לה.

לקות שמיעה מוגדרת כאובדן חלקי או מלא של יכולת השמיעה ומתבטאת במגבלה בקליטת המידע מהסביבה באמצעות הערוץ השמיעתי, דבר המקשה על המתמודדים עם הלקות ליצור אינטראקציה עם סביבתם. עבור לבנדה הותאמו מאז הייתה תינוקת מכשירי שמיעה שמסייעים לה להתנהל במרחב ולנהל אורח חיים רגיל כמו שאר בני גילה.

אחת המגבלות העומדות בפני תלמידים עם מגבלת שמיעה, הינה לשמוע ולהבין את דברי המורה בכיתה הרועשת. רעשי הרקע וההדהוד מקשים גם כך על שמיעה והבנה של הנאמר בכיתה - על אחת כמה וכמה כשמדובר בילד עם מגבלת שמיעה. רעשי הרקע החודרים לדברי המורה והצלילים המוחזרים מהקירות ("הדהוד") יוצרים בליל של צלילים המפריע לקליטת המידע הנמסר בשיעור. לכן ישנה חשיבות רבה לבצע עבור המתמודדים עם לקות שמיעה את ההתאמות הנדרשות.

עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות, בתי ספר וגנים פרטיים מנגישים את כיתות הלימוד עבור תלמידים עם לקות שמיעה על מנת לאפשר להם להשתתף בשיעור בצורה פעילה ושווה. כך גם על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך לשנת תשע"ג הקובע כי: "על פי חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות, זכאי תלמיד עם לקות בשמיעה, להנגשה אקוסטית של כיתתו", ומטיל את חובת הביצוע על הרשות המקומית.

כחצי שנה לפני שהייתה לבנדה אמורה לעשות את צעדיה הראשונים בבית הספר פנו הוריה למחלקת החינוך העירונית לעדכן אותם בכך שבתם היא לקוית שמיעה, ועל כן יש לשלבה בכיתה שמתואמת למצבה הבריאותי. הכוונה היא לכיתה אקוסטית, שהיא לרוב קטנה יותר ואמורה לכלול תקרה אקוסטית, מזגנים שקטים, דלת עם פסי האטה, מערכת הגברה, וכלים נוספים שמטרתם לסייע לה.

אולם, להפתעתם המרה של הוריה של לבנדה כשהגיע יום פתיחת הלימודים הם גילו שהכיתה של בתם כלל לא הותאמה עבורה. "הפוליטיקה הקטנה פוגעת בלמידה של הבת שלי", אמר בכעס שבי לבנדה, אביה של אמה. "ההתנהלות של העירייה במקרה האישי שלנו היא קטסטרופלית. כשאנחנו שומעים את נציגי העירייה מספרים שהם ממתינים לאישורים ממשרד החינוך אנחנו יודעים שמדובר בשטויות במיץ עגבניות. לא קרה בעולם שהעירייה לא קיבלה את הכסף שלה ממשרד החינוך, זה מגיע בחוק לילד".

לבנדה הגדיר את אי הזמנתם של הכלים הדרושים לסיוע לבתו בטרם תחילת שנת הלימודים "חלמאות" ואמר כי מדובר "פשוט בזלזול בילדים". לדבריו, הוא אינו מבין מדוע לא דואגים לבתו האמורה להתחיל השנה ללמוד לכתוב ולקרוא. "זה כמו לשלוח חייל לשדה הקרב ולהגיד לו – הנשק יגיע מאוחר יותר", הוסיף. "הילדים האלה נלחמים וצריכים עזרה, מדובר בעזרה קטנה. למה העירייה מתעוררת בדקה ה-92? העיקר חצי שנה לתחילת שנת הלימודים הבטיחו הבטחות, כל הקיץ היינו איתם בקשר, אז הבטיחו".

כמה מחברי מועצת העיר ששמעו על סיפורה של משפחת לבנדה הגיבו בזעם לגרירת הרגליים של העירייה. חבר המועצה אמיר כוכבי המסייע למשפחה אמר כי אי היערכות העירייה בזמן היא "מקוממת". לדבריו, "למרות שלעיריית הוד השרון היה זמן ארוך להיערך בהתאם משום שמדובר במצב קבוע שאובחן ואושר בשנים עברו, עדיין האחד בספטמבר הצליח להפתיע את הנהלת העירייה כולה".

עוד אמר כוכבי כי "בריאות ובטיחות ילדי העיר צריכה להיות בראש סדר העדיפויות העירוני. לצערי בשנים האחרונות לא הייתה שנת לימודים אחת שנפתחה כיאות מבחינת היחס לילדים שזקוקים לקצת יותר תשומת לב. מדובר בתקציבים אפסיים עבור עירייה עשירה כמו עיריית הוד השרון ועבור הילדים ומשפחותיהם זה ההבדל בין שנה קשה ובלתי אפשרית לשנת לימודים פורייה ומוצלחת. אסור שהקטנת ראש וקמצנות עירונית יכשילו ילדים אלה. אני מצפה ממשרד החינוך להתערב ולהנחות את ראש העירייה לסיים את ההיערכות לשנת הלימודים ויפה שעה אחת קודם".

חבר המועצה משה חנוכה הוסיף כי הוא מצר על כך ש"שוב הבירוקרטיה הישראלית מביאה לפגיעה בילדים עם צרכים מיוחדים". לדבריו, "מדובר בסיטואציה שאי אפשר להשלים איתה. אני אדאג שאגף החינוך בעירייה ייקח אחריות למציאת פתרון מידי ומצפה שמקרים כאלו ייחסכו מאתנו בעתיד".

מעיריית הוד השרון נמסר: "עבודות הנגשת הכיתה נמצאות בעיצומן והעירייה עושה כל מאמץ אפשרי לסיימן בהקדם. אנו מתנצלים בפני התלמידה והוריה".