מקורביו של נתניהו מסתבכים
- ארבעה מתוך חמשת ראשי הסגל האחרונים של נתניהו הסתבכו בפלילים
- ארי הרו הוא עד מדינה בחקירות הישירות נגד נתניהו
- דוד שרן חשוד בשוחד בפרשת הצוללות
בשמונה השנים האחרונות מאז שחזר בנימין נתניהו ללשכת ראש הממשלה, חמישה ברי מזל זכו למלא את התפקיד היוקרתי ביותר בסביבתו, הקרוב ביותר לאוזנו, החשוב ביותר ב"אקווריום" - ראש הסגל. מי שממלא את התפקיד משמש כיועץ הבכיר ביותר של ראש הממשלה; זה שמנהל את סדר יומו, מעלה ומוריד נושאים משולחנו, ושולט על הבאים ויוצאים מחדרו - הוא איש האמון האולטימטיבי של כל ראש ממשלה באשר הוא.
מדובר בתפקיד שמעניק גישה ומעורבות עליונה ונדירה לסוגיות החשובות ביותר על סדר היום של המדינה - הביטחוני, האסטרטגי, הכלכלי והפוליטי, ובשל כך עשוי להיות משרה נחשקת. אך בשמונה השנים האחרונות, נראה שלתפקיד מתחיל להתלוות גם משא פלילי קבוע - אם תרצו, קללה. ארבעה מתוך חמשת האנשים שכיהנו כראשי הסגל של נתניהו הסתבכו, ובמהלך כהונתם או לאחריה מצאו את עצמם אפופי חשדות או מבלים בחדרי חקירות.
ראש הסגל לשעבר, דוד שרן, שנעצר השבוע במסגרת פרשת הצוללות, מצטרף לשלושת קודמיו בתפקיד - נתן אשל, גיל שפר וארי הרו - שחשודים או היו חשודים בפרשות פליליות שונות או כאלה שעסקו בנושאי משמעת. בחלק מהמקרים, האירועים שבגינם הסתבכו הבכירים קרו לפני או אחרי השהות שלהם ב"אקווריום" ואין להם שום קשר לתפקיד היוקרתי - אך נכון להיום, רק ראש הסגל המכהן יואב הורוביץ נקי וזך מכל חשד. יש מי שיציעו לו להחליף מזוזה בחדר.
הראשון לקבל את התואר הנכסף של ראש הסגל - והראשון להסתבך - היה אשל, אחד מהאנשים הקרובים ביותר למשפחת נתניהו מזה שנים. אשל, ששימש בעבר מנכ"ל עיתון "הצופה" וסמנכ"ל "ישראל היום", מונה לראש הלשכה ב-2009, וב-2010 התואר שלו שודרג לראש הסגל, תפקיד ממנו נאלץ להיפרד כעבור שנתיים בלבד. בינואר 2012, שלושה מבכירי לשכת נתניהו דאז - מזכיר הממשלה צבי האוזר, ראש מערך ההסברה יועז הנדל והמזכיר הצבאי יוחנן לוקר - פנו ליועץ המשפטי לממשלה ומסרו לו מידע על חשד לפיו אשל הטריד מינית את ר', עובדת הלשכה, ובין היתר צילם אותה מתחת לחצאית ועיין בדואר האלקטרוני ובהודעות טקסט שלה.
אשל הכחיש שבצילומים היה אופי מיני, נתניהו העניק לו גיבוי, ובלשכת ראש הממשלה פרצה אז סערה ושערורייה של ממש. ואולם, לאחר חקירה של נציבות שירות המדינה והעמדה לדין משמעתי אשל חתם על עסקת טיעון שבה הודה בהתנהגות לא הולמת, התפטר והתחייב לא לעבוד יותר בשירות המדינה. עם זאת, הוא מעולם לא באמת התרחק, וגם לאחר פרישתו ממשיך אשל לשמור על קשר קרוב עם רחוב בלפור ומבצע שליחויות פוליטיות בשמו של נתניהו, רק בלי שום תפקיד רשמי.
את מקומו של אשל כלוחש העיקרי על אוזנו של נתניהו תפס שפר - שהצטרף לכוורת של נתניהו ב-2009 לאחר ששימש איש תקשורת ובכיר בעיריית ירושלים. הוא התחיל את דרכו בלשכה כיועץ סיורים וטקסים, כשנה לאחר מכן כבר מונה למנהל הלשכה, וכשאשל התפטר, מונה למלא את מקומו כראש הסגל. אבל מיד כשנודע על המינוי, התחילו גם הבעיות, כשאישה תושבת ירושלים פנתה במכתב לראש הממשלה והתלוננה כי שפר תקף אותה מינית כ-15 שנה קודם לכן.
שפר טען שמדובר בעלילת שווא, והיועץ המשפטי לממשלה דאז - יהודה וינשטיין - שחקר את התלונה - החליט לגנוז אותה מחמת התיישנות. כשנה לאחר מכן, ב-2013 אותה מתלוננת פנתה שוב ליועץ המשפטי לממשלה, אך כמה חודשים לאחר מכן שפר הודיע בכל מקרה על פרישתו מהתפקיד, כשבלשכת ראש הממשלה ובסביבתו הכחישו שיש כל קשר בין הפרישה לתלונה. שפר הודיע כי הוא עוזב את התפקיד כבר בקיץ 2013, אך בסופו של דבר עזב רק במרץ 2014, ומאז התמקד בעיקר בעסקים, בנוסף למינוי שקיבל כקונסול כבוד של יפן בישראל.
אולם, בשנה שעברה העננה הפלילית של עבירות מין שבה לתמונה, כשזמרת שהופיעה באירוע שבו השתתף שפר הגישה נגדו תלונה על תקיפה מינית. בינואר האחרון הודיעה המשטרה כי ישנה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מעשים מגונים, ומאז התיק שלו ממתין להחלטת הפרקליטות בדבר הגשת כתב אישום. מקורבים לשפר טוענים כי מאחורי התיק יש סגירת חשבונות ומדובר בתיק "תפור", שנועד ללחוץ עליו להפוך לעד מדינה בחקירות השונות של הבוס שלו לשעבר.
כששפר הודיע על עזיבת תפקיד ראש הסגל ב-2013 נקרא לדגל ארי הרו. זה היה הסיבוב השני של הרו בלשכה, ששימש מנהל הלשכה בין 2009-2010, ועזב בשל בעיות בריאותיות. אך עוד בתחילת שנות ה-2000 הפך הרו לאחד מאנשי האמון הקרובים ביותר של נתניהו, והיה יועץ בכיר שטיפל בעיקר בענייני תרומות וכספים מחו"ל, ועמד בראש "ידידי הליכוד" - זרוע גיוס התרומות של המפלגה בארצות הברית. הרו שימש כראש הסגל במשך פחות משנתיים, ולקראת בחירות 2015 הודיע כי הוא עוזב את תפקידו, בעיקר בשל תסבוכת משפטית שנקלע אליה, לגבי הסדר ניגוד העניינים שחתם עליו עם שובו ללשכת ראש הממשלה.
בפסק הזמן שלקח הרו מה"אקווריום" של נתניהו הוא פתח חברה פרטית לייעוץ, וכשחזר ללשכה - התחייב למכור את מניותיו בה, במה שהתברר בסופו של דבר כמכירה פיקטיבית. התסבוכת הזו הובילה בסופו של דבר לחקירה פלילית בחשד לשוחד, קבלת דבר במרמה והלבנת הון, והמשטרה אף גיבשה תשתית ראייתית שהייתה מאפשרת את העמדתו לדין בסעיפים אלה. בחודש שעבר חתם הרו על הסכם עד מדינה בתיק, שבמסגרתו יורשע בהפרת אמונים, ייענש בעבודות שירות וייקנס ב-700 אלף שקלים, ובתמורה - יעיד נגד הבוס שלו לשעבר בפרשות 1000 ו-2000.
דוד שרן, ראש הסגל הרביעי בלשכת נתניהו, הצטרף אתמול בבוקר לסוללת ראשי הסגל המסובכים, כשנעצר בחשד לקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים במסגרת חקירת תיק 3000 המוכר גם כ"פרשת הצוללות". שרן הגיע ללשכת נתניהו בסוף 2014, לקראת העזיבה של הרו; באופן רשמי, הוא מונה למנהל הלשכה - אך בפועל מילא גם את מקום ראש הסגל. בניגוד לקודמיו, שהחזיקו בקשרים אישיים מוקדמים עם בני משפחת נתניהו, שרן גדל בחממה אחרת. את הקריירה שלו בנה בסביבת השר יובל שטייניץ, שאותו ליווה במשך 14 שנים ושימש, בין היתר, יועץ בכיר וראש מטה כששטייניץ כיהן שר האוצר.
שרן עזב את שטייניץ ב-2012 ומונה למזכיר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), וכשהתקבלה ההצעה להצטרף ללשכת ראש הממשלה הוא יצא לחופשה ללא תשלום מהחברה. למרות שלא הגיע מבית הגידול של בלפור, שרן הצליח לרכוש את אמונו של ראש הממשלה, ועתידו נראה מבטיח למדי. במאי אשתקד הודיע נתניהו כי הוא מתכוון לשדרג את שרן ולמנותו למזכיר הממשלה, אך כעבור חודשיים - חזר בו, ושרן החליט בתגובה לעזוב את הלשכה.
הסיבה לנסיגה של נתניהו, כך לפי ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית, הייתה מסיבה שנערכה לכבוד רעייתו של שרן, הגר קאופמן, אז בכירה ב"עמידר", ממנה עלה ניחוח פוליטי עז, שעורר את חשדם של בני הזוג נתניהו וגרם לחינו של שרן לסור בעיני ראש הממשלה. שרן, ששב לכהן כמזכיר קצא"א, נעצר אתמול כחלק מחקירת תיק 3000, בחשד שקיבל שוחד עבור פעולות שביצע בזמן היותו עובד ציבור. לא ברור עדיין באיזו תקופה בוצעו הפעולות החשודות האמורות, אך לפי ההערכה, המשטרה עשויה לנסות לגייס את שרן כעד מדינה, ולנסות לקבל ממנו הצצה לתהליכים המדיניים שקדמו לקבלת ההחלטות על רכישת הצוללות וספינות המגן.
ראשי הסגל הם האנשים הקרובים ביותר לאוזנו של ראש הממשלה, ואף יושבים פיזית הכי קרוב ללשכת נתניהו ב"אקווריום". הם המוציאים והמביאים, מנהלים בפועל את סדר יומו, ולרוב גם אמונים על ניהול דרישותיה של רעייתו. ככאלה - ראשי הסגל נחשפים במהלך כהונתם כמעט לכל מה שמתרחש בתוככי הלשכה החשובה במדינה, ולכן הם חייבים לזכות באמונם של בני הזוג נתניהו כתנאי ראשון לתפקיד.
אמנם, המציאות מראה כי הם כולם מסתבכים, אבל במקביל - לנוכח חקירות נתניהו - הם גם הופכים למטרה אטרקטיבית ביותר להסכמי עד מדינה, במחיר "התהפכות" על מעסיקם לשעבר. החתימה על הסכם עד המדינה עם הרו בחודש שעבר נחשבת לכזו שעשויה להיות מכרעת בחקירות השונות של נתניהו, ועוררה לא מעט תמיהה במערכת הפוליטית. אולם, היא בעיקר מוכיחה, כמו במקרה שולה זקן ואהוד אולמרט, כי למרות יחסי האמון המיוחדים - יש גבול לנאמנות.