שירותי בריאות כללית, קופת החולים הגדולה בארץ סקרה בשנה האחרונה את הרגלי הבריאות בקרב בני נוער בגילאי 13-18 בשנת 2016. הנתונים נאספו בקרב 343 אלף מתבגרים מבוטחי הקופה, והוא מבוסס על החזרי תשלומים שנדרשו בעבור כל אשפוז ופנייה לרופא מומחה בקרב המתבגרים.
אחד הנתונים הבולטים במאגר הנתונים של כללית מעלה כי השמנת יתר הוא הגורם המשפיע על הבריאות השכיח ביותר בקרב בני נוער- כך למשל, כ-17% מבני הנוער אובחנו כבעלי עודף משקל, כשיותר ממחצית (54%) הם מתבגרים והיתר- (46%) הן מתבגרות. 0.35% מקרב כלל הנסקרים אובחן עם סוג של סוכרת. העלייה בנתוני השמנת היתר בקרב בני נוער היא תופעה של השנים האחרונות, ובמשרד הבריאות החלו בתכנית כוללת של מלחמה בהשמנה - מתפריטים בריאים בגני ילדים וצהרונים ועד להוצאת מתקנים לממכר שתייה ממותקת בבתי הספר והשקת מיזם "אפשרי בריא" על מוצרים בריאים, ומהפכת סימון המוצרים דלי סוכר ושומן רווי שהושקה במהלך השנה האחרונה.
ב"כללית" מפעילים גם תכניות התערבות להקניית הרגלי בריאות נכונים וזאת במטרה לאתר גורמי סיכון לתחלואה "שכיחות השמנת היתר בילדים ובני נוער נמצאת במגמת עליה בעולם המערבי, בארה"ב יש בשנים האחרונות בלימה של ההשמנה בעקבות פעולות מערכתיות מאד משמעותיות שערבו שם את כל גופי הממשל", אמר פרופ' יוסף מאירוביץ', רכז רפואת ילדים בשירותי בריאות כללית. "בארץ, יש מגמה של עלייה בשיעור ההשמנה, החל מכיתות א' ועד למשוחררים טריים מהצבא. זה מהווה מקור לדאגה כיוון שהשמנה בגיל צעיר מגבירה את הסיכויים להפוך למבוגרים הסובלים מהשמנה, מגבירה סיכויים לתחלואה במחלות כמו סוכרת מסוג 2, מחלות קרדיו-וסקולריות כמו יתר לחץ דם, הפרעה בשומני הדם, הפרעות בתפקודי כבד וכבד שומני", אמר פרופ' מאירוביץ'.
פרופ' מאירוביץ' רואה באורח החיים המודרני אותו חיים בני הנוער גורם סיכון מרכזי להשמנה. "למרכיב הגנטי תרומה של כ-20% להשמנה בלבד, שזה אומר שיש קבוצות שמבחינה גנטית סיכויים גבוהים לסבול מהשמנה קיצונית. גם לשינויים באוכלוסיית חיידקיי המעי ישנה תרומה נוספות והגורם המשמעותי המשפיע על השמנה הינו אורח החיים המודרני המתאפיין בירידה בפעילות הגופנית, צריכת מזון עתיר קלוריות וזמן מסך ממושך. ההמלצות של ארגוני הילדים להימנע ככל האפשר מזמן מסך בשנים הראשונות, ראשית כי זה מעלה את השכיחות להפרעות קשב וריכוז וכן כי הוא מוגדר כגורם מובהק להשמנה והרגלי אכילה לא בריאים".
בהמשך לאותה תופעה הולכת ומתעצמת, מהסקר עולה כי למרות ש-17% סובלים מהשמנת יתר, רק 5.5% מבני הנוער פנו לשירותי תזונה ודיאטה, כשמתבגרות פונות יותר לשירותי תזונה ודיאטה (65%) לעומת מתבגרים (35%). "בני נוער רבים מצהירים שהם 'בדיאטה' ובוחרים בשיטות שונות להפחית במשקל ללא ליווי והדרכה של אנשי מקצוע. הדבר מתעצם לאור נטייה של בני נוער לאמץ התנהגויות לא בריאות ולעיתים אף מסוכנות כמו דיאטות 'כסאח', לא מאוזנות, והגברת הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה", אמרה אירית פורז דיאטנית ראשית ב"כללית". "כל שינוי תזונתי, בעיקר בגילאי הנעורים, צריך להיעשות בליווי ובהדרכה של אנשי מקצוע אשר מעניקים למתבגר את המידע המלא ומלווים אותם בתהליך כך שיעשה בצורה מבוקרת ומותאמת לכל אחד". פורז הוסיפה כי, "מחקרים מוכיחים כי מידת ההצלחה תלויה בעיקר במידת ההתמדה. ככל שהמטופל ממשיך בטיפול עולה הסיכוי למגר את ההשמנה ולרכוש הרגלי אכילה נכונים, לשפר את הבריאות בהווה ובעתיד, לשפר את ההרגשה, לחוות הצלחה בלימודים וגם השפעה על הביטחון עצמי".
נתון מדאיג נוסף העולה מהסקר הוא התכיפות הגבוהה של פנייה לחדרי מיון. מתבגרים פונים יותר לחדרי מיון ומפילוח הנתונים עולה כי אחד מתוך שמונה התפנה לחדר מיון במהלך שנת 2016. כמו כן, במהלך 2016 נרשמו 53,415 פניות למיון, כש-60% מהפניות הן של מתבגרים. מרבית הפניות הן למיון הכירורגי - שם נרשמו 14,048 פניות של מתבגרים לעומת 5,583 פניות של בנות.
"אחד מתוך שמונה בני נוער מגיע לחדר מיון, זה אכן נתון גבוה מאד", אמר פרופ' מאירוביץ'. "הסיבות שונות ומגוונות, אנחנו משתדלים לתת להורים בכל הגילאים את הידע מתי לפנות לבתי החולים, וגם הרופאים ברשת מנחים את ההורים לפנות למיון. כמו כן, בני הנוער היום חשופים להרבה סוגים של פגיעות הנובעות משימוש באופניים חשמליים ותאונות דרכים אחרות, לצד מחלות זיהומיות ופציעות כתוצאה מקטטות ומקרי אלימות".