נושאים חמים

צפיפות וחינוך לקוי: שליש מתלמידי מזרח ירושלים נושרים מבית הספר

לקראת פתיחת הלימודים, דוח חדש מעלה תמונה קשה על מצב הלימודים במזרח הבירה. לפי הדוח, משרד החינוך אינו יודע היכן לומדים 13% מהילדים, ומגמת הגידול בחינוך שאינו רשמי נמשכת. 13% נושרים מדי שנה, לעומת 1.5% בממוצע הארצי

צילום: צלמי וואלה!NEWS וסרטוני גולשים, עריכה: אריאל תמרין

שליש מהתלמידים במזרח ירושלים נושרים מהלימודים – כך עולה מדוח עמותת עיר עמים לקראת פתיחת שנת הלימודים מחר (שישי). הדוח בנושא החינוך במזרח ירושלים מעלה גם השנה תמונה קשה ולפיו 33% מהתלמידים הלומדים בחינוך הרשמי והמוכר אינם מסיימים 12 שנות לימוד. ממוצע הנושרים השנתי הינו 13%, זאת לעומת ממוצע ארצי של כ-1.5% בחינוך העל יסודי.

הדוח מתבסס על נתוני עיריית ירושלים ולפיהם במעבר לכתה ט' נושר 1% מהתלמידים, במעבר לכתה י' נושרים 21% מהתלמידים, במעבר לי"א נושרים 13% מהתלמידים ובמעבר לכתה י"ב נושרים 9% מהתלמידים. מספר התלמידים הנושרים בכל שנה הוא כ-1,300.

בנוסף, הדוח מצביע על אפליה בהשקעת המשאבים בתכניות למניעת נשירה בין מזרח העיר למערבה. כך, התקציב המוקצה למניעת נשירה במזרח ירושלים בשנת 2017 עמד על 4.1 מיליון שקלים, כאשר מחברי הדוח טוענים כי תחשיב שערכה העירייה בעבר מעלה שהעלות הנדרשת לצמצום פערי הנשירה היא 15 מיליון שקלים.

כיתה ריקה (ShutterStock)
כ-1,300 תלמידים נושרים מדי שנה (צילום: ShutterStock)

תלמידים רבים, שלפחות חלקם ככל הנראה לומדים בבתי ספר פרטיים ובבתי ספר המסונפים לרשות הפלסטינית אינם מופיעים ברישומי משרד החינוך ולמערכת אין מושג היכן והאם הם לומדים. הדוח עורך השוואה בין מספר הילדים הערבים בגיל חינוך על פי נתוני משרד הפנים לבין נתוני מינהל חינוך ירושלים, ומגלה כי מדובר ב-16,702 תלמידים, 13% מילדי מזרח ירושלים. למעשה, מערכת החינוך הישראלית אינה עוקבת בשום אופן אחרי חינוכם של ילדים אלו.

במקביל, נמשכת מגמת הגידול במספר התלמידים בחינוך שאינו רשמי במזרח ירושלים, זאת לאחר שבשנה שעברה עלה לראשונה מספר התלמידים בחינוך המוכר שאינו רשמי על מספרם בחינוך הרשמי. מגמה זו נמשכת גם השנה והפערים גדלים: 46,875 תלמידים בשנה האחרונה לעומת 43,102 בשנה שעברה.

תלמידי למזרח ירושלים לפי מערכת חינוך
ילדים הולכים לבית הספר במזרח ירושלים (צילום: אי-פי)

מחברי הדוח מסבירים כי "רובו של הגידול במספר בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים נובע מצמיחתן של עמותות רבות שנכנסות לוואקום הקיים במערכת החינוך במזרח העיר. בבתי הספר של עמותות אלו לא ניתן לרוב דבר מעבר למערכת שיעורים מינימלית, הם נמצאים פעמים רבות במבנים שאינם מותאמים לסטנדרטים הנדרשים, צפופים, ללא מיזוג או חימום וללא מעבדות או ספריות. הפיקוח עליהם לוקה בחסר ורמת החינוך הניתנת ברבים מהם ירודה".

לדברי עו"ד אשרת מימון, מנהלת פיתוח מדיניות בעמותת עיר עמים, "בשנת הלימודים האחרונה, שהוגדרה על ידי שר החינוך כ'שנת אחדות ירושלים', ממשיכות העירייה והממשלה להיות אחראיות יחדיו למחדל הקשה במזרח ירושלים. לאחר 50 שנות הזנחה, במקום להשקיע את מאמציהן בפגיעה נוספת בזכותם של תלמידי ירושלים הפלסטינים לחינוך על פי מורשתם ותרבותם, עליהן להפסיק להתכתש בבית המשפט בדבר הסיבה למחסור החמור בכיתות לימוד, ולעבור לעשיה משותפת מתחייבת המציבה את בניית הכיתות, מניעת נשירה והנגשת האקדמיה בראש מעייניהן".

עיריית ירושלים:

"עיריית ירושלים הגיבה כי כבכל שנה מפרסמת 'עיר עמים' דוח מגמתי ומסולף במטרה להכפיש את עיריית ירושלים ואת מערכת החינוך העירונית, שהיא מהמובילות והשוויוניות ביותר במדינת ישראל".

עוד נמסר כי "ראש עיריית ירושלים ניר ברקת מוביל בשנים האחרונות מהלך רחב היקף לצמצום פערים בשכונות מזרח העיר, לאחר שנים רבות של הזנחה מצד ממשלות ישראל לדורותיהן. בתקופת ברקת נבנו עד כה במזרח העיר למעלה מ-800 כיתות לימוד חדשות ועוד כ-1000 נמצאות בתכנון וביצוע, נפתחו שני בתי ספר טכנולוגיים מהמתקדמים באר, לצד בית ספר ייחודי וחדשני למוזיקה ואמנויות".

"בשנת הלימודים הקרובה צפויה קפיצת מדרגה משמעותית נוספת בצמצום הפערים בחינוך במזרח העיר, הודות למהלך רחב היקף שיכלול יום לימודים ארוך בכל התיכונים, אלפי שעות העשרה נוספות לתלמידים, הכנסת תכניות חדשות לעידוד מצוינות, למניעת נשירה ולחיזוק הקשר לקהילה, עיבוי המעטפת הטיפולית ועוד. זאת, בהשקעה כוללת של עשרות מיליוני שקלים מתקציב העירייה. רק השנה צפויים להיפתח במזרח העיר 79 כיתות לימוד חדשות, הכוללות בין היתר שלושה בתי ספר חדשים וקומפלקס גני ילדים חדש ומתקדם".

מעבר לכך, נמסר כי "לקראת פתיחת שנת הלימודים, בוצעו שורה של שיפוצי עומק והצטיידות בעלות של למעלה מ-20 מיליון ש"ח - סכום חסר תקדים בקנה מידה עירוני".