אמש (שני) שמענו על כך שנער המואשם בלא פחות מעבירת רצח ובניסיון רצח הצליח להימלט מבית המשפט המחוזי בחיפה, כשחמק ממלוויו ועלה על אופנוע שהמתין לו. הנאשם הובא לבית המשפט לצורך דיון בהעברתו מהמעון הנעול שבו שהה לכלא, עם הפיכתו מקטין לבגיר. לאחר שנתקבלה החלטה להעבירו מהמעון, ועם צאתו מבית המשפט, הצליח לברוח ולהיעלם כאילו בלעה אותו האדמה, במה שנראה כהימלטות שתוכננה מראש היטב. הבריחה הוסברה בכך שהנאשם, שגילו נושק ל-18, לא היה אזוק עקב היותו קטין.
הסבר שכזה לא יכול להתקבל, שכן התואר "קטין" אינו מילת קסם נגד כבילה באזיקים. החוק אינו אוסר על כך, והכלל לגבי קטינים הוא להימנע מכבילתם באזיקים. אלא שגם לכלל זה, כמו תמיד, יש יוצא מהכלל - כדי לקבל החלטה אם יש צורך בכבילה באזיקים, חובה לבדוק באופן פרטני בכל מקרה ומקרה האם יש סיכוי אמיתי שהכלוא יברח. כך למשל, צריך לבחון אם מדובר בקטין אלים, אם הוא ניסה לברוח בעבר, אם קיים לגביו מידע מודיעיני המצביע על כוונת הימלטות, ולשאול מהי העבירה שבה הוא נאשם - כשברור שאין דין שוד מזוין או רצח כדין עבירות קלות.
עוד בוואלה! NEWS
אסי אבוטבול מואשם ברצח יורם חכם: "העביר הוראות דרך עורכי דין"
בית הדין לעבודה דן בפיטורים בחיפה כימיקלים: "אין לנו ברירה"
המדינה לבג"ץ: אין עילה להתערבות משפטית בהעלאת קצבאות הנכים
במקרה של הימלטות הנער בחיפה אמורות היו להידלק כל הנורות האדומות בעת קבלת ההחלטה אם לכבול אותו באזיקים. מדובר במי שנאשם בעבירה שאין אלימה וחמורה ממנה, רצח, במי שמבין שהוא אמור לעזוב בתוך 48 שעות את המעון בו שהה ולעבור לעולם אחר - בית סוהר, ובמי שיודע שאם יורשע הוא צפוי לעונש של שנות מאסר ארוכות. הצטברות נתונים שאינה מבשרת טובות אף אם לא היה מדובר בטיפוס אלים במיוחד. אם הופעל שיקול דעת שבסיומו הוחלט שאין מקום לאזוק את הנער למרות כל תמרורי האזהרה, יש מקום לתהות לגבי שיקול הדעת של מקבלי ההחלטה. אך ישנה אפשרות אחרת, אולי אפילו סבירה יותר, שהאפשרות לכבול את הנער במהלך ניודו לבית המשפט ובחזרה כלל לא נשקלה מאחר שהוא הובא ממעון ולא מבית הסוהר, ואז הבעיה קשה עוד יותר.
החשש הכבד הוא שמי שרגילים לפעול בהתאם לנוהל שמגדיר מראש סוגי כלואים שאותם כובלים באזיקים, מול אוכלוסיות אחרות שאותן לא אוזקים, לא ישאלו את עצמם בכל מקרה ומקרה אם יש צורך אמיתי בכבילה באזיקים. שורש הבעיה הוא שסופם של אלו הוא שיאזקו ללא סיבה את מי שברור לכל שאין נשקף ממנו סיכון, ושלא יאזקו דווקא כלוא שסכנת ההימלטות שלו מוחשית, למשל בגלל היותו נער.
בביקורות שערכה הסנגוריה הציבורית בכלא אופק, שבו כלואים קטינים, התגלו מקרים שבהם נערים הוחזקו כבולים למיטותיהם במשך שעות. חלקם התלוננו על כך שהם נכבלים כסוג של ענישה, בניגוד לחוק. קיימים אפילו מקרים שבהם העברת כלוא מאגף לאגף בתוך הכלא נעשית תוך כבילתו באזיקים, וברור אם כך שהכללים אינם אוסרים על הפעולה.
לא אתפלא אם בימים הקרובים, בנוסח כזה או אחר, תישמע הטענה לפיה הדרישה מהמשטרה ומהשב"ס, שנשמעה בקול רם לאחרונה, להימנע מכבילה באזיקים של עצורים שאינם מסוכנים לציבור - היא שעלולה להביא לרפיון השורות ולכך שגם נער אלים ומסוכן לא יאזק. "מה רוצים מאיתנו", יטענו, "כל היום רק מסבירים לנו שאנחנו לא מכבדים מספיק את זכויות הפרט, את חופש התנועה, את הצורך להתחשב בקטינים באופן מיוחד".
אז זהו, שהפעלה של שיקול דעת היא התשובה לכל הטענות. היא שתחייב כבילה של נער מסוכן והיא זו שתמנע את כבילתם של נכה בכיסא גלגלים וקשיש בן 83, שנכבלו באזיקים במגרש הרוסים, כנראה בגלל החשש שיפתחו בריצה וימלטו. מי שמסתמך על נהלים קשיחים, במקום שבו קיימת חובה לפעול בשכל ובשיקול דעת, סופו שלא יורה על כבילה באזיקים במקומות שבהם הדבר נדרש, וכן יורה על כבילה גם במקרים שבהם לא נשקף סיכון מהכלוא.