אלוף במיל' יצחק פונדק הלך לעולמו בגיל 104 וייקבר לצד חללי תש"ח

האלוף המבוגר ביותר בצה"ל מת ארבע שנים לאחר שקיבל את הדרגה מהרמטכ"ל גנץ, 63 שנים אחרי שהובטחה לו על ידי דיין. הוא היה המפקד הראשון של חטיבת הנח"ל והמושל שהביא את ילדי עזה לקייטנה באשדוד. בחייו, ביקש להיקבר בניצנים, לצד חללי הקרבות ב-1948

צילום: דו"צ, עריכה: יותם בן-דוד

(הענקת הדרגות לפונדק, 2013)

עוד בוואלה!

ספר עד הבית: הבילוי שילדי הפריפריה לא מוכנים לוותר עליו

לכתבה המלאה

אלוף במיל' יצחק פונדק הלך היום (ראשון) לעולמו בגיל 104. פונדק, האלוף המבוגר ביותר בצה"ל, היה ממפקדי חזית הדרום במלחמת העצמאות, המפקד הראשון של חטיבת הנח"ל, ממניחי יסודות חיל השריון ובחייו האזרחיים מילא תפקידים חשובים בפיתוח הנגב והגליל. על פי בקשתו, ייקבר פונדק בבית הקברות בקיבוץ ניצנים, לצד חללי הקרבות ב-1948. אשתו, מאשה, נקברה גם כן בניצנים.

פונדק נולד בשנת 1913 בפולין. בגיל 20 הגיע לארץ ישראל ושלוש שנים לאחר מכן הצטרף למנגנון הקבע של ההגנה. עם תחילת מלחמת העצמאות, מונה להיות מפקד נפת הדרום ואחר כך מפקד גדוד בחטיבת גבעתי. פונדק כאב את נפילת קיבוץ ניצנים בקרבות מול הצבא המצרי. בעקבות כניעת הלוחמים, הוטל כתם כבד על היישוב ועל הלוחמים שנפלו בשבי. 30 לוחמים נהרגו בקרבות ו-104 נלקחו בשבי המצרי.

מקבל דרגה בגיל מאה. פונדק (צילום: דובר צה"ל)

באוגוסט 1948 מונה למפקד חטיבה 9 שלחמה בנגב ובגליל, ואחר כך היה למפקד חטיבת עציוני. ב-1950 היה למפקד הראשון של הנח"ל. לאחר שנה נשלח לקורס שריון בצרפת ועם שובו היה לקצין שריון ראשי. ב-1954 הבטיח לו הרמטכ"ל משה דיין להעלותו מדרגת אלוף משנה לדרגת אלוף - אז טרם הייתה דרגת תת-אלוף - אולם ההבטחה לא קוימה על ידי דיין ומחליפו לסקוב.

בהגיעו של פונדק לגיל מאה, מימש הרמטכ"ל דאז בני גנץ את ההבטחה שניתנה לפונדק 63 שנים קודם לכן, והחליט להעניק לו דרגת אלוף. בטקס הענקת הדרגה השתתף גם שר הביטחון לשעבר, משה יעלון.

לאחר שפרש משירות צבאי מונה להיות משנה למנכ"ל משרד העבודה וב-1962 הוטל עליו להיות מנהל חבל ערד. בתפקידו זה היה מעורב בתכנון והקמת עיר שהתבסס על עקרונות תכנון ערים מודרני. בעיתונות התקופה מסוקרת ירידתו לפרטים, מזיפות הכביש לישוב והבאת מפעלי תעשייה ועד לכדי קבלת תרומות לקניית פסנתר, פטיפון סטריאופוני וספריית תקליטים ליישוב.

(צילום: מערכת וואלה! NEWS, אסטל; ארכיון צה"ל ועיתון "במחנה")

ב-1965 נבחר להיות ראש המועצה הראשון של ערד. מדובר היה אז ביישוב קטן ביותר, ובו רק 490 בעלי זכות בחירה. הבחירות נשאו אופי אישי והמאבק היה בין תומכי פונדק למתנגדיו. חברת אופוזיציה יחידה לפונדק, ביישוב הצעיר, הייתה תמה שוחט, בתו של ראש הממשלה, לוי אשכול. בסוף אותה שנה פרש מתפקידו ונשלח להיות שגריר ישראל בטנזניה. לאחר מלחמת ששת הימים שב לישראל והתמנה למתאם הפעולות בשטחים במשרד העבודה.

ב-1971 פנה אליו שר הביטחון, משה דיין, בבקשה שישוב לשירות צבאי, כמושל רצועת עזה וצפון סיני. פונדק עמד בראש המפקדה הממונה על הפעילות האזרחית ברצועת עזה. ברצועה שלטה אז מדיניות היד הקשה של אלוף פיקוד הדרום אריאל שרון. המושל בן ה-58, לא היה צריך למצוא חן בעיני האלוף הצעיר והכריזמטי.

(צילום: מערכת וואלה! NEWS, ארכיון צה"ל ועיתון "במחנה")

הוא החליט כי יש לבודד את המחבלים מהאוכלוסייה האזרחית, על ידי טיפוח היחסים עמה. פונדק התנגד לעונשים קיבוציים, הן מחשש כי יוסיפו שונאים לישראל והן בשל דבקותו במורשת ההגנה, ולפיה יש לפעול לפגיעה באשמים. כתב עיתון "דבר" בדרום, דני צדקוני, ציין כי פונדק נכח כ"משקיף" במבצעים הגדולים של צה"ל נגד המחבלים. "מי שהערך 'טוהר הנשק העברי' עדיין נחשב בעיניו, ידע ודאי להעריך את ההשגחה של פונדק. אך גם מי ששיקולים אחרים לנגד עיניו - התועלת הפוליטית והביטחונית - לא יוכל שלא להעריך את תרומתו של פונדק לעניין", כתב צדקוני.

במהלך שירותו ברצועה טווה מערכת יחסים עם גורמים אזרחיים שונים ועם מנהיגי זרמים שונים. באות ימים אף נערכה על ידי הממשל קייטנה עבור ילדים מעזה, על חוף ימה של אשדוד. בראשותו של פונדק גברה יציאה של תושבי הרצועה לעבודה בתוך ישראל ובעקבות כך חל שיפור במצב הכלכלי. מדיניות זו פגעה בכוחם של המחבלים, שניסו למנוע זאת. בפעולות אלו יש שהרחיקו לכת וראו בהן בסיס למיזוג או לחיבור של רצועת עזה לישראל.

ואולם, חילוקי הדעות בין פונדק לשרון על היחס כלפי תושבי הרצועה העמיקו וכעבור שנתיים בתפקיד, הוא פרש. הוא שב לשירות החוץ ומונה לשגריר בגואטמלה ובאל סלבאדור וב-1976 מונה להיות מתאם פעולות הממשלה בגליל, אך כעבור חצי שנה התפטר מהתפקיד, לאחר שגילה כי משרדי הממשלה לא מסייעים במשימה. בחדר השכור בנצרת עילית, שהיה למשרדו, אפילו לא היה קו טלפון.

כשהועלה בגיל מאה לדרגת אלוף, אמר לו הרמטכ"ל גנץ: "יצחק, מורשתך האדירה מלווה אותנו במהלך השני. אני חש שמדובר באירוע תקדימי וייחודי, הבעת תודה והערכה כלפיך וכלפי פועלך. אני שמח שהיה בידי לעשות צדק. זהו רגע מרגש לך, למשפחתך ולצה"ל".

(צילום: מערכת וואלה! NEWS, ארכיון צה"ל)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully