בחודש מרץ 2017 תקף חיל האוויר בסוריה, לפי פרסומים זרים, משלוח של כמאה טילים מסוגים שונים מסוריה לחיזבאללה המסוגלים לאיים על ישראל. בזמן שמטוסי הקרב של חיל האוויר עשו את דרכם ארצה, החליט הצבא הסורי לתקוף באמצעות מערכת טילי קרקע-אוויר המכונה SA-5. מערכת הגנה אווירית מסורבלת אך כזו שנחשבה בשנות ה-80 לאימת צה"ל בזירה הסורית.
חיל האוויר נאלץ ליירט את הטילים הללו מחשש שיפלו בשטח ישראל. מערכות ההתראה של פיקוד העורף פעלו בירושלים ובבקעת הירדן, אזרחים צפו בתהליך היירוט בשמי המדינה. דובר צה"ל תת-אלוף מוטי אלמוז נאלץ להסביר את המתרחש וכך למעשה נחשפה באופן חריג תקיפה ישראלית בעומק סוריה.
גורמים בכירים בצה"ל העריכו כי היה זה ניסיון איתות סורי לצה"ל: כללי המשחק השתנו. מערכת SA-5 המכונה גםS-200 בתצורה המשודרגת שלה, לא מיועדת לפגוע במטוסי קרב אלא במטרות אטיות יותר כמו מטוסי בקרה, מטוסי צילום ומפציצים. אם רצה אסד להפיל מטוס הוא לא היה מחכה שמטוסי חיל האוויר יכנסו למרחב האווירי הישראלי והיה משתמש במערכות מתקדמות יותר שעומדות לרשות צבאו, כמו SA-17.
ההערכה היא כי צבאו של בשאר אסד לא פעל על דעת עצמו וקיבל גיבוי מהצבא הרוסי שאישר באופן כזה או אחר לשגר טילים לעבר חיל האוויר הישראלי. בפועל, מאז אותה תקרית פחתו באופן דרמטי הפרסומים הזרים אודות תקיפות משלוחי נשק מסוריה לישראל ביחס לשנים שקדמו לאירוע.
אחד מאותם מקרים התרחש לפי פרסומים זרים בינואר 2013. חיל האוויר, כך דווח, תקף סוללתSA-17 שהייתה מיועדת לארגון חיזבאללה, שמשווע מאז מלחמת לבנון השנייה להרחיב את מערך ההגנה האווירי שברשותו. בשונה מ-S-200, מערכת SA-17 היא כבר סיפור אחר לגמרי. מדובר במערכת טילי קרקע-אוויר לפעולה בטווחים של כמאה קילומטרים נגד מטוסי קרב, כלי טיס לא מאוישים, טילי שיוט ופצצות מונחות. בשונה מהדגמים הישנים, זו מערכת גמישה מאוד שמורכבת על גבי משאית מהירה בעלת תנאי עבירות גבוהים. זמן ההפעלה מרגע ההגעה ליעד הוא דקות אחדות. זמן התגובה מרגע איתור המטרה הוא פחות מחצי דקה. יתרונה של המערכת טמון ביכולת לנוע ממקום למקום ולפעול באופן עצמאי ללא תלות לוגיסטית בגורמים נוספים. במציאות שבה הצבא הסורי מפעיל מגוון של סוללות דומות וחלקן זולגות לידי חיזבאללה, משימת האיתור הופכת לאתגר מורכב ביותר עבור כל ארגון מודיעין, יהיה אשר יהיה.
אך זהו רק אתגר אחד שמציבים בפני ישראל התהליכים שמבשילים כעת בסוריה. התקיפות האגרסיביות של כלל המדינות ובראשן רוסיה נגד דעאש, השימוש בנשק כימי על ידי צבא סוריה והפעולות הקרקעיות של חיזבאללה בגיבוי מליציות שיעיות בפיקוד איראן חיזקו את משטרו של בשאר אסד שמפגין ביטחון עצמי גבוה מאוד.
דעאש נחלש בחלקים גדולים בסוריה ושטחים שכבש נופלים לידי ציר משטר אסד-רוסיה- איראן-חיזבאללה. משמרות המהפכה של איראן רוכבות על גלי ההצלחה ומסמנות אתרים ואזורים לשליטה בעתיד. המטרה: לפתח עוצמה צבאית בפיקוד איראני על אדמת סוריה שתהווה איום משמעותי נגד ישראל, נוסף ליכולות של חיזבאללה בלבנון. בראייה עתידית, יהפוך המהלך לשלב נוסף בהרתעה האיראנית נגד ישראל אם תשקול להוציא אל הפועל תכנית תקיפה נגד מתקני הגרעין באיראן.
ישראל מאיימת שלא תאפשר את התבססות איראן בסוריה, ופועלת בעיקר מול רוסיה, שאמנם חברה למשטר האייתוללות נגד דעאש, אך מנגד לא הייתה רוצה לראות את איראן נוגסת בהגמוניה שלה במרחב ופוגעת בהשפעתה. תחת המתח הזה מאפשרת רוסיה לאיראן להקים מרכזי תרבות שיעים במקומות מסוימים ברחבי סוריה - יוזמה המנוגדת לגישה הרוסית שעיקרה פיוס הסונים על אדמת סוריה כדי להגיע להבנות והסדרה - אך מונעת הקמת בסיס צבאי איראני רחב ממדים על אדמת סוריה.
אלה מגמות סותרות שכדי להבין אותן יש להביט עליהן מבעד לעיני מעצמת על כמו רוסיה, שעושה את הכול על מנת להגביר את השפעתה המחודשת במזרח התיכון, גם במחיר של מתיחות עם בעלת בריתה של ישראל: ארצות הברית. רוסיה ואיראן לא לבד בסיפור הזה. אסד אישר בשבועות האחרונים כי בנוסף למשלוחי הנשק מאיראן הוא מקבל גם סיוע מסין. לפי פרסומים זרים, מקבל משטר אסד סיוע באמצעי לחימה אפילו מצפון קוריאה. המדינות מזהות את התחזקותו ורוצות לקרב אותו אליהן. למרות זאת מתמקדת ישראל באיראן, שדוחפת את רוסיה לכבוש שטחים נוספים בסוריה ומבקשת להימנע בשלב זה מהסדרה מוקדמת.
במערכת הביטחון רואים באיראן יותר מגורם שמניע טרור ומגביר את אי היציבות באזור. היחס אליה הוא כאל גורם איום ישיר על מדינת ישראל, שמתבטא בכמה ממדים. אחד מהם הוא שליטה בסוללות טילי קרקע-אוויר ניידות ברחבי סוריה שיהפכו לאתגר עבור אמ"ן וחיל האוויר לא רק במלחמה אלא בעיקר בשגרה. מציאות זו סודקת את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי בשמי המזרח התיכון.
אותו חופש פעולה נפגע גם מהנוכחות הרוסית באזור ובנוסף ממערכות מתקדמות רוסיות שמופעלות על ידי צבא סוריה ועשויות לעבור לשליטת איראן שתכוון אותן נגד מטוסי חיל האוויר הישראלי. ולראייה, בשנת 2012 דיווחו כלי תקשורת בלבנון על היקף של אלפי גיחות מעל ארץ הארזים לצורכי מודיעין. לא ברור כמה גיחות מתקיימות אחרי ההתגרות הסורית במטוסי הקרב של חיל האוויר הישראלי.
"אין תחליף לצילום של כלי טיס מעל שטח אויב", הסביר גורם ביטחוני לשעבר, "צמצום חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי הוא מקור גדול לדאגה. כל רגע אתה נערך רק לדבר אחד: לאסוף מודיעין לקראת מלחמה". הרובד הבא שעשוי לאיים על מדינת ישראל הוא בסיסי טילים ברחבי סוריה שביום פקודה איראנית ישגרו לעבר מדינת ישראל. "יש הבדל עצום בין שיגור טיל בליסטי מאיראן לעבר ישראל עם ראש נפץ קרבי קטן - מצב המאפשר למערכות השונות בצה"ל ולאזרחים להיערך להתקפה - לבין טילים קטלניים הרבה יותר שישוגרו מאדמת סוריה ויאפשרו היערכות של פרקי זמן קצרים יותר", הסביר הבכיר לשעבר והוסיף, "רוסיה היא מעצמה חסרת סנטימנטים ורואה את האינטרסים שלה בלבד. אבל היא לא רוצה עימות ובהחלט מעוניינת בגבולות ברורים".
ממד נוסף לאיום הוא הפעלה ישירה או עקיפה של כוחות קרקעיים שיהוו איום על קו הגבול ויישובים סמוכי גדר בסוריה, בדומה לזרוע הצבאית של חיזבאללה בלבנון. בשלב זה מפקדת איראן על מליציות חמושות שהגיעו מאיראן, עיראק ואפגניסטן. יש מי שמכנה את אותם חמושים שכירי חרב. אם לא די בכך, טהראן מקדמת ציר תנועה יבשתי להברחות מאיראן דרך אזור כורדי בעיראק לסוריה כדי להאיץ את תהליך התבססותה והעברת אמצעי לחימה. חלק מהם למשטר אסד.
לכן, לא מדובר באיומים מופרכים אלא במעשים שמתרחשים מעל ומתחת לפני השטח. בצה"ל מכנים אותם 'זרמי עומק', כאלה שנסתרים מעיני הרוב אך מהווים משקל משמעותי בתהליך עיצוב המציאות.
קצין בכיר בחיל האוויר התייחס בשיחה עם וואלה! NEWS לתהליך ההתחמשות והמאמץ לפגוע בחופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי במזרח התיכון. הוא הסביר כי תהליכי הרכש החלו כבר בשנת 2007, אחרי מלחמת לבנון השנייה, והאיצו בשנת 2010 ללא קשר למתרחש בסוריה. כנראה שמראות רובע הדאח'יה הכניסו הלם ומורא בכל מי שניסה להעריך כיצד יראה עימות עם צה"ל.
צבאות באזור קידמו רכש של סוללות טילי קרקע-אוויר מתוצרת רוסיה כדי שיהוו משקל נגד לעוצמתו של חיל האוויר הישראלי. המציאות בגבולות הנפיצים של ישראל והמלחמה בעומק השטח הסורי רק חיזקו את ההבנה בצמרת חיל האוויר כי נדרשים מהלכים שישמרו את חופש הפעולה האווירי. הקצין הבכיר שדיבר על יכולות של צבאות סדירים וארגונים עם יכולות כמו-מדינתיות הדגיש כי המציאות הזו מייצרת אתגר מודיעיני למאמץ לבנות את התמונה הכוללת. "זה אתגר לא רק עבור להק מודיעין, אלא חיבור מודיעיני רחב מאוד שכולל את אגף המודיעין. לכן השילוביות התגברה מאוד בשלוש שנים האחרונות. אם בעבר זה היה קורה סביב מערכות מסוימות כמו 'עופרת יצוקה' או מבצע 'עמוד ענן', היום יש עשייה מבצעית שוטפת".
בהתאם לכך ניתן להעריך כי המאמץ המודיעיני כולל איסוף בלתי פוסק כדי לנסות לאתר את כלל הכוחות של הצבא הסורי ואת הפעילות החשאית של חיזבאללה ואיראן על אדמת סוריה. המציאות מלמדת שלא כל מה שהמודיעין יודע ניתן לסכל ולכן צריך לצאת מנקודת הנחה שכוחו של חיזבאללה מתעצם באמצעות משלוחי נשק באופן שיפר את האיזון במערכה עתידית ושאיראן מצליחה - אומנם באטיות לממש את התכנית הגרנדיוזית שלה: להרחיב את המוצב הקדמי נגד ישראל.
"אנחנו נערכים לזירה מורכבת, נפיצה ורגישה יותר. הזירה הפכה להיות צפופה ועמוסה", אמר הקצין הבכיר מחיל האוויר. לדבריו, מנקודת מבט של טייס קרב, "הסביבה רגישה. אתה לא רוצה לעשות טעויות. לא לטוס במקום הלא נכון. אנחנו מדברים כל הזמן על המורכבות. לשנות מצבים בזמנים קצרים כמו אירועים על הגדר. הנפיצות של הזירה סביבנו מתרחשת בקצב מהיר. טייסת שנמצאת בשגרת אימונים יכולה למצוא את עצמה מגיבה תוך זמן קצר. זה בא לידי ביטוי בכוננויות ובדריכות שלנו. להיות ער תמיד לשינויים ולהיות עם יד על הדופק. תמיד להתעדכן בציר המודיעיני. דברים משתנים מסביבנו. אנחנו מרגישים את זה כל הזמן".
יחד עם זאת ציין הקצין הבכיר כי בצה"ל מזהים גם הזדמנויות במצב החדש. "מצבנו טוב מאוד. אנחנו חזקים. אנחנו בפער מול אויבנו. אין עוררין. אין סימני שאלה. האויב מנסה לעקוף את היכולות שלנו. אנחנו מנהלים דיאלוג בנושא". על התרחישים המורכבים בהם עשוי למצוא את עצמו טייס הקרב הוסיף הקצין: "אני אומר לאנשים שהם יכולים למצוא את עצמם בכמה זירות במקביל".
הקצין הבכיר מסכים כי היקף האיומים על חיל האוויר הישראלי במגמת עלייה. "אנחנו מוקפים באיומים מתקדמים, אני רואה אותם אבל יש פה תמהיל של מענה. יש מרוץ חימוש במזרח התיכון. אין מדינה מסביבנו שלא קולטת מערכות חדשות. זה חלק מהעולם. אנחנו צריכים לשמר יתרון יחסי".
המציאות שבה יש יותר צבאות וכוחות עוינים מתמקמים בקרבת הגבול הצפוני מאפשרת ללמוד את דפוסי הפעולה של הצבא הישראלי ולחפש בנקל את נקודות התורפה שלו. על כך אמר הקצין: "כולם לומדים. גם אנחנו לומדים. האויב רואה אותנו. אנחנו רואים אותו. אני מניח שכל אחד שומר על 'הנכסים שלו'. יש מסביבנו מדינות שנלחמות וצוברות ניסיון אבל גם נשחקות".
המצב בזירה הצפונית הוא רגיש ביותר. אלו ימים שבהם ישראל מחדדת את הקווים האדומים שלה ומתריע כי לא תסכים להתבססות איראנית בסוריה. שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר השבוע כי "איראן, באמצעות משמרות המהפכה, מנסה לייצר מציאות חדשה סביבנו עם בסיסי חיל אוויר וחיל ים איראניים בסוריה. עם מליציות שיעיות המונות אלפי שכירי חרב וייצור נשק מדויק בלבנון. מדינת ישראל לא מתכוונת להשלים עם הניסיונות האלו, ולא נסתפק בתפקיד של צופים מהצד". הרגע בו תצטרך לתת תוקף לאיומיה עוד עשוי להגיע וקשה מאוד לצפות כרגע מה עשוי להתרחש.
"רק ככה מעבירים מסרים במזרח התיכון"
גורם בכיר במערכת הביטחון אמר לאחרונה משפט בעל משמעות רבה: "הרוסים לא עוזרים לנו". הרוסים רצו עם כניסתם ללחימה בסוריה לקבל שקט מהגבול הישראלי ולכן הסכימו למנגנון תיאום. אך משהתבססו בשטח הסורי והצליחו להשיג את יעדיהם, הם מביטים אחרת על ישראל.
מקור הדאגה העיקרי צריך להיות של מפקד חיל האוויר הישראלי האלוף עמיקם נורקין שמתחת לאפו מתפתחת שחיקה בעליונות ובחופש הפעולה של חיל האוויר באזור. הקמת בסיסים איראנים בסוריה הם חלום בלהות ישראלי. אם הרוסים והאמריקאים לא יצרו את צעדיה של איראן והמגמה השלילית תימשך, יידרש צה"ל להפגין מס רצינות באמצעות פעולות יצירתיות על מנת להימנע מהתלקחות. "רק ככה מעבירים מסרים במזרח התיכון", אמר גורם ביטחוני בכיר לשעבר.