פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יהודה החליט לתרום כליה - וקשר את חייהם של שלושה חולים

      תרומת כליה של אב לארבעה מהמועצה האזורית אשכול ליהונתן החולה, התחילה שרשרת של תרומות מרגשות בעזרת עמותת "מתנת חיים", שבסופן קיבלה גם אמו של יהונתן תרומה. שלוש השתלות כליה שסיפורי התורמים אותן נכרכו אחד בשני

      רופאים בחדר ניתוח (ShutterStock)
      "לא יכולתי להכיל את זה שזר גמור עשה זאת בשבילי" (צילום: Shutterstock)

      תהליך תרומת כליות והשתלתן הוא לא פשוט וארוך, ובראש ובראשונה עליו להיות דיסקרטי כדי למנוע מפחי נפש עם פסילתם של תורמים שנמצאים לא מתאימים לקראת סופו. ואולם, המהלך המורכב לא מנע מחמישה אנשים לגלות על הקשר הנדיר ביניהם – בגופם ובנפשם.

      יהונתן

      לפני כשנתיים הגיע יהונתן, בן 32 שחולה במחלת כליות תורשתית, מניו יורק לישראל. בעודו על המטוס אל ההשתלה המיוחלת בארץ, גילה בכאב כי התורם שלו נפסל, והניתוח נדחה. חששות כבדים קיננו בו, אולם באופן מפתיע חלה תפנית בסיפור שלו – והוא התבשר במהרה כי נמצא לו תורם אחר. היה זה צעיר שמעוניין לתרום כליה בהליך מזורז ובהקדם האפשרי.

      יהודה

      בחודשים שקדמו להגעתו של יהונתן לארץ, יהודה אוזן, בן 33 ואב לארבעה מבני נצרים שבמועצה האזורית אשכול, החליט כי הגיעה העת לתרום כליה. לדבריו, במשך שנים קיווה לעשות זאת, וכשגיסו תרם לילד שנזקק לכך לפני בר המצווה שלו – הדבר עורר אצלו את הרצון לתרום כליה. בהמלצתו, הוא פנה לעמותת "מתנת חיים", המעודדת תרומת כליות אלטרואיסטית לחולים המצויים בסכנת חיים וזקוקים להשתלה, והחל בהליך בדיקות לקראת תרומה. עם תחילת התהליך, הודיע כי היה מעוניין בזירוזו כדי שיוכל להיות במצב רפואי טוב עם לידת ילדו, מאחר שאשתו הייתה בהיריון. באופן מידי, הוא שודך ליהונתן.

      "הפעם הראשונה שבה נפגשנו הייתה במקרה. שנינו הגענו לוועדה לבדיקות לפני ההשתלה בבית החולים בילינסון. יהונתן היה שם עם אבא שלו והם עברו בין כולם, שאלו אחד אחד: 'אתה יהודה אוזן?', בסוף ניגשתי ואמרתי שזה אני", הוא נזכר. "ישר התחברנו. אני מאד אוהב אותו ואת המשפחה שלו. עד היום אנחנו בקשר מאד טוב".

      יהודה אוזן ומשפחתו מימין (תורם כליה) יהונתן לנגמן ואישתו והתינוקת (נתרם הכליה) (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המצולמים)
      יהודה (מימין) לצד יהונתן יחד עם משפחותיהם (תמונה באדיבות המצולמים)

      יהודה סיפר כי המשפחה וחבריו תמכו בו מאוד לקראת תרומת הכליה, ובהם גם אשתו ההרה. "שנים אני רוצה שנאמץ ילד אומנה והיא מסרבת. כשאמרתי לה שאני רוצה לתרום כליה היא תמכה – אולי קיוותה שזה יוריד ממני את רעיון הילד", סיפר וצחק. "המטרה הייתה אחת: לתרום ולהציל חיים של בן אדם. וזה גם לא מצריך ממך יותר מדי. נכון שנוטרלתי שלושה חודשים והיו כאבים, אבל זה חולף די מהר. אני חקלאי שעובד בחממות, עבודה פיזית מאד קשה, ואני מרגיש מעולה. הדבר היחיד הוא שאני מקפיד לשתות יותר מים עכשיו, אבל חוץ מזה ההרגשה היא מעולה. זה שווה את זה לגמרי".

      אוריה

      אחרי שהתאושש מהניתוח, פרסם יהודה תמונה שלו ושל יהונתן ומשפחתו בפוסט בפייסבוק ובו מסביר למה כדאי לתרום כליה. חבריו לא נשארו אדישים והפיצו הפוסט, ובהם גם חברו הטוב אוריה מאיר, אב לחמישה מהמושב גתית שבבקעת הירדן. דבריו של יהודה הפכו את ההחלטה לתרום כליה לחד-משמעית. "רציתי לתרום עוד קודם, אבל הפוסט שלו היה מכת פטיש. קראתי חומרים בתחום, פגשתי כמה שעשו את זה. יהודה למד איתי בתיכון, הוא מהמעגלים הקרובים אליי, מהפוסט שלו ראיתי איך הוא והנתרם שלו עומדים תוך שלושה שבועות על הרגליים, מטיילים עם הילדים בחולות ניצנה, והבנתי שאני לא יכול להימלט מהמשימה הזאת. באותו היום יצרתי קשר עם העמותה והתחלנו תהליך של תרומה".

      אוריה מאיר תורם הכליה (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המצולם)
      "אנחנו בית של נתינה". אוריה (תמונה באדיבות המצולם)

      בחודש ינואר תרם אוריה כליה למטופל דיאליזה בן 50 מעמק יזרעאל ואב לארבעה שסובל ממחלת כליות תורשתית גנטית ושכל אחיו עברו השתלת כליה. "באתי לבקר אותו חודש אחרי התרומה ושמחתי לראות שהוא חזר לחיים", סיפר אוריה בהתרגשות. "הוא עובד בחצי משרה, הוא חזר לאכול כמו שצריך, ישבנו אפילו בבית הקפה שקרוב למקום שבו היה עובר טיפולי דיאליזה, שכל פעם היה עובר במקום מריח את הריחות ואסור היה לו לאכול כלום בגלל הטיפולים. כשאנחנו ישבנו הוא שתה ואכל וזו הייתה סגירת מעגל עבורו. אנחנו בקשר הוא בא לבקר את אמא שלי בבית החולים, אלו קשרים שלא ניתן להסביר אותם" סיפר.

      אמו של אוריה

      בטרם הניתוח, אוריה החליט לשמור על דיסקרטיות כדי שקרוביו לא ינסו להניא אותו מכך. "מבחינתי זה היה תהליך פנימי, נקי ורוחני שלי עם בורא עולם לבדו. למעט אשתי, אף אחד במעגלים שלי לא ידע שאני הולך לעשות את זה, גם לא חברים קרובים במושב וגם לא בעבודה", אמר. אלא שכשמועד הניתוח התקרב, החליט לספר להוריו. "שבועיים לפני הניתוח אירחנו את המשפחה וההורים אצלנו לשבת. לפני שהם חזרו הביתה, לקחתי את ההורים הצידה ואמרתי להם שאני עובר ניתוח, תרומת כליה. אבא שלי לחץ לי את היד ותמך בי. אימא שלי הפתיעה אותי ואמרה: 'חצוף, איך עקפת אותי?'". כך, גילה אוריה שאמו בת ה-64 החלה הליך של תרומת כליה. "בגלל גילה, היא עוברת תהליך מפרך של בדיקות ועדיין לא נקבע לה נתרם אז", הסביר.

      "היינו כולנו מופתעים, אבל זה לא באמת מפתיע כי זה באמת התנקזות של חיים שלמים, בית של נתינה, של הפצת אור בעולם. הבית שלנו תמיד עשה חסד לזרים".

      ניצה

      אמו של אוריה, אם לאחד עשר ילדים בעצמה, סיימה את הליך התרומה בהצלחה ושודכה לה נתרמת, בת גילה, בעלת תסמונת אלפ?ו?רט הפוגעת בכליות, והיא בסכנת חיים ממשית. מה שאוריה, אמו ויהודה חברם, לא ידעו, הוא שמדובר בניצה לנגמן, אמו של יהונתן, שקיבל את כלייתו של יהודה לפני כשנתיים.

      "שמעתי על המשפחה של יהונתן מיהודה, אבל בפעם הראשונה הם נפגשו בתור לוועדה הציבורית מאז נהיה קשר לפני הניתוח", סיפר אוריה על תרומת הכליה של אמו לניצה, שנערכה לפני כחודש וחצי. "באשפוז שלפני הניתוח, אני וכל האחיות שלי ניגשנו למיטה של ניצה לאחל לה הצלחה ולחזק אותה. חלקנו חדר המתנה בזמן הניתוח עם בעלה ארי והבת שלהם. שתיהן מתאוששות בימים אלה מהניתוח, אימא כבר זזה הרבה יותר טוב, הן בקשר ביניהן, מתעדכנות כל הזמן אחת בשלומה של השנייה".

      ניצה לנגמן, קיבלה תרומת כלייה (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המצולמת)
      "מה שמדהים זה שהתורמים מרגישים ברי מזל". ניצה לנגמן (תמונה באדיבות המצולמת)

      לדברי ניצה, אמו של אוריה הגיעה לאחר שלושה תורמים שנפסלו בזה אחר זה. "זה ניתוח לא פשוט, אבל אני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו. רוב חיי הייתי בריאה. המחלה התפרצה לפני כמה שנים והתדרדרתי די מהר. עד שפגשתי את התורמת שלי נפסלו לי שלושה תורמים קודמים וזה היה מאד מתסכל ומפחיד", אמרה. "עכשיו, כשאני אחרי, אני יכולה להגיד שזה פשוט מטורף. אחרי הניתוח שלי לא הפסקתי לבכות עשרה ימים ברציפות. לא יכולתי לדבר. לא יכולתי להכיל את הדבר הזה, שזר גמור בא ומוכן לעבור דבר כזה בשבילך. ואני חווה את זה פעמיים, כי הבן שלי עבר רק לפני שנה וחצי ניתוח דומה. מה שמדהים פה שהם מרגישים שהם ברי המזל, שנתתי להם את הזכות לתרום ולהעניק חיים. זה פשוט מדהים".

      ניצה העידה כי היא בן אדם מאוד פרטי, ולכן רבים ממכריה יופתעו לשמוע על ההשתלה. "אני חורגת ממנהגי כי בני יהונתן היה הנתרם ה-250 של עמותת 'מתנת חיים לפני שנה וחצי , ואני הנתרמת ה-448, ואין לדבר הזה אח ורע", סיפרה. "אילו לא הייתה העמותה הזאת, כולנו היינו היום עושים דיאליזות שלוש פעמים בשבוע".