יוצאי אתיופיה באקדמיה: בלי ועדות חריגות – עם סיוע בשכר לימוד

התכניות הייעודיות לשילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה באקדמיה, המבדלות בינם לשאר הסטודנטים, יבוטלו – כך עולה ממסקנות הוועדה לשילוב יוצאי אתיופיה של המועצה להשכלה גבוהה שאף אושרו על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב. הוועדה, שהוקמה בעקבות החלטת הממשלה "לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה" לאחר מחאת בני העדה ב-2015, סיימה לאחרונה את עבודתה ומסקנותיה אושרו אתמול (חמישי) כתוכנית רב שנתית בוועתה לתכנון ולתקצוב המוסדות האקדמיים.

התוכנית אושרה במטרה "לעודד ולטפח את המצוינות האקדמית של סטודנטים יוצאי אתיופיה". היעד הראשון כפי שנקבע הוא הגדלת מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון מכ-700 בשנה ל-1,100. תקציב התכנית עומד על 75 מיליון שקלים ובין השאר היא תעניק מלגות בסך 10 אלף שקלים למצטיינים, בעיקר בתחומי המדעים. תלמידי מכינות יוצאי העדה יקבלו מלגה בסך 6,100 שקלים. בנוסף, סטודנטים בלימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות במקצועות המדעים, רפואה והנדסה יקבלו 5,500 שקלים, וסטודנטים בשאר המקצועות יקבלו 4,000 שקלים.

עוד בוואלה! NEWS:
על השוליים, בכביש המהיר: תיעוד מהמרדף שהסתבך בכביש החוף
חומת הבטון בגבול לבנון: הגנה מפני חיזבאללה - או פגיעה אנושה בתיירות?
טראמפ זועם: לא השוויתי בין הניאו-נאצים למתנגדיהם, זהו שקר

הוועדה לשילוב יוצאי אתיופיה בראשות פרופ' יוסי שיין, שהוקמה בנובמבר האחרון, קבעה יעד הדרגתי להשוואת מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לחלקם באוכלוסייה עד שנת 2022. הוועדה אף ביקשה לצמצם את נשירתם ולהגדיל את שיעור השתתפותם בתארים מתקדמים ובקרב הסגל האקדמי. לפי מסקנות הוועדה, החסמים העיקריים בהשתלבות יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה הם בין השאר, שיעור נמוך של בעלי תעודת בגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות – 31% לעומת 63% בכלל האוכלוסייה, ושיעורי נשירה גבוהים בכ-20% מהממוצע במעבר בין שנה א' לשנה ב'. חסם נוסף בהשתלבות במערכת האקדמית הוא העדר גיוון בתחומי הלימוד של בני העדה, שמתמקדים בעיקר במדעי החברה.

התכניות לשילוב הסטודנטים שפעלו עד כה במוסדות ההשכלה ועל פי החלטת הוועדה יבוטלו, הופעלו עד כה באוניברסיטאות השונות ובחלק מהמכללות כדי לסייע לסטודנטים בני העדה. כך לדוגמה, באוניברסיטת תל אביב פועלת תכנית "אדמאס", במסגרתה מתבצע איתור מוקדם של מועמדים בעלי פוטנציאל והם זוכים לוועדות קבלה חריגות ולמערך תמיכה במהלך הלימודים, הכולל תמיכה אישית, אקדמית וחברתית, וכן סיוע במימון שירותים שונים במהלך הלימודים. עם ביטול תוכנית זו ודומותיה, יופסק המימון הציבורי לרכזים המיישמים אותן במוסדות השונים.

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב, פרופ' יפה זילברשץ, הביעה שביעות רצון מאישור מסקנות הוועדה והגדרתן כתוכנית רב שנתית. "הוועדה הגדירה את הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות ייחודיות כיעד מרכזי בתכנית העבודה, בדגש על יוצאי אתיופיה, חרדים וערבים", אמרה. "מחובתנו להעמיק את המצוינות האקדמית והמחקרית, אך בד בבד לפתוח את שערי ההשכלה הגבוהה לכל הקבוצות והמגזרים בחברה, ולקדם שוויון אמיתי המאפשר לכל סטודנט בישראל להגשים את כישוריו, ללא קשר למוצאו או מקום מגוריו".

לדברים הצטרף גם שר החינוך נפתלי בנט, העומד בראש המועצה להשכלה גבוהה. "מהיום אנחנו מפסיקים לדבר על שילוב יוצאי אתיופיה באקדמיה רק במונחים של הנגשה ושמים דגש על טיפוח המצוינות", הבהיר. "התכנית תפתח את שערי המוסדות להשכלה הגבוהה ותביא לגידול דרמטי במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה הלומדים באקדמיה, אך בו זמנית תטפח מסלולי מצוינות במטרה לכוון את הסטודנטים להישגים משמעותיים בתחום המדעים וההנדסה".

חברת הוועדה וחברת הכנסת לשעבר פנינה תמנו-שטה אמרה כי "מוקדם מכדי לברך על המוגמר, המטרה היא להוביל שינוי רוחבי באקדמיה, תוך פתיחת שערים, קידום מצויינות ומצטיינים, כניסה למקצועות נדרשים וטיפוח עתודה לסגל אקדמי. נציין שהובלנו קו ברור להפסקת הבידול של סטודנטים יוצאי אתיופיה שמוביל לא אחת לאפלייה. בקרוב ההחלטות יוגשו לוועדת שרים בממשלה כדי לאשר את חבילת הסיוע והרפורמה הנדרשת".