חיילת משוחררת ששירתה במשרד הביטחון הוכרה לאחרונה כנכת צה"ל על רקע נפשי ורפואי על ידי המשרד, זאת לאחר שהותקפה בבסיס שבו שירתה. כתוצאה מהטראומה שחוותה, התפרצה בגופה מחלת דאבת השרירים פיברומיאלגיה חשוכת המרפא. ההכרה נחשבת חריגה בשל נטיית משרד הביטחון שלא לקשור בין מחלות גופניות המתפרצות על רקע טראומה נפשית לשירות צבאי של חייליו.
בחוות הדעת שהוגשה לאגף השיקום של משרד הביטחון והוזמנה על ידיו, נמתח קו ישיר בין המחלה להטרדות המיניות שעברה החיילת, המיוצגת על ידי עו"ד שחר המאירי, בשירותה הצבאי ובכך למעשה התקבלה טענתה. פרופ' מיכאל אהרנפלד, מומחה למחלות פנימיות וראומוטולוגיה ביחידה למחלות מפרקים בבית החולים שיבא תל השומר, כתב כי "תקיפה מינית מהווה לכל הדעות טראומה נפשית משמעותית. יש לקשור את התפתחות התסמונת שפיתחה התובעת במהלך שירותה הן למחלה הוויראלית שעברה, והן לאירועים שחוותה ולנכותה הנפשית".
פיברומיאלגיה מאופיינת בכאבים כרוניים בשרירים ובמפרקים, המלווים בהפרעות שינה ועייפות. שכיחות התסמונת היא 3%-2% באוכלוסייה, אך נשים מהוות 95% מהלוקים בתסמונת. במחצית מהמקרים היא מופיעה ללא גורם נראה לעין, אך ביתר המקרים, החולים מדווחים על אירוע שקדם להופעת המחלה, כמו חבלה גופנית, נפשית או מחלת חום נגיפית כפי שנמצא במקרה של החיילת.
"בתיקה של התובעת מצוי גם תיעוד שממנו עולה לטעמי בבירור כי חוותה שורת אירועים טראומטיים של הטרדה מינית אותם ניתן לקשור למחלתה", כתב פרופ' ארנפלד. "על הקשר של תקיפות מיניות להתפתחות עתידית של פיברומיאלגיה נכתבו בספרות הרפואית עשרות מאמרים".
בשלוש השנים וחצי האחרונות, מאז שחרורה של נ' מהצבא על סעיף נפשי, היא עברה שורה של בדיקות, טיפולים קונבנציונאליים ואלטרנטיביים, ומצויה במצב נפשי ובריאותי קשה. אמה סיפרה לוואלה! NEWS כי בתה הייתה בריאה ועצמאית, אך מאז שירותה הצבאי הדבר לא כך. "במסגרת התפקיד שלה היא עבדה עם אזרחים עובדי צה"ל, שאחד מהם, בן 60 לפחות, נצמד אליה כל הזמן והטריד אותה", סיפרה. "הוא היה אומר לה מילים איומות, לפעמים גרועות יותר מנגיעות. הוא חיפש כל הזדמנות לגעת בה, היא רק הייתה חולפת לידו והוא היה מלטף לה את השיער. אם היא הייתה יושבת מול המחשב, הוא היה מתגנב מאחוריה ואז נצמד אליה עם כל הגוף שלו. זה היה מבחיל".
נ' נכנסה למצוקה, ולא סיפרה לאיש - עד שנשברה. "יום אחד הוא הטריד אותה, היא יצאה מהחדר, התיישבה על הרצפה ולא הפסיקה לבכות. המפקד שלה עבר שם ונבהל, הוא שאל אותה מה קרה והיא סיפרה לו. הוא לקח אותה למש"קית ת"ש, והם הבטיחו שיעבירו אותה בסיס". אלא שעד שההבטחה יצאה לפועל, נ' נאלצה לשרת באותו המשרד עם האדם שהטריד אותה במשך כמעט חודשיים.
"הכול סגר עליה, במשך חודשיים היא הסתגרה ובכתה"
"למחרת הגילוי, המפקד עשה שיחה לכולם על הטרדה מינית וכמה זה חמור, והתעמת עם האזרח שקרא לבת שלי שקרנית והכחיש הכול", סיפרה האם. "כולם התחילו לרכל עליה, להתלחשש. הכול סגר עליה. במשך חודשיים כל יום היא הסתגרה בשירותים של הבסיס ובכתה. העבירו אותה בסוף בסיס אבל גם שם היא לא הספיקה לשרת הרבה ופשוט התמוטטה". האזרח החשוד בהטרדה יצא לפנסיה מוקדמת כעבור כמה חודשים.
נ' הובהלה לבית החולים באזור הבסיס, ואובחנה כחולה בדלקת גרון קשה ובמחלת הנשיקה מסוג חיידק EBV. היא טופלה באנטיביוטיקה ובסטרואידים, ומאז היא נכנסת ויוצאת מבתי חולים על בסיס קבוע, כמה פעמים בחודש. "אנחנו חיים בשלוש שנים וחצי של גיהינום. כל המשפחה התרסקה", סיפרה האם. "הילדה במצב נפשי קשה מאוד. היא לא יצאה מהבית כמעט שנתיים, לא ראתה אפילו את המשפחה שלה. התנתקה מכל החברים, סובלת מכאבי תופת בכל הגוף, מעשנת המון ועלתה 25 קילוגרמים במשקל".
"כאימא, אני חסרת אונים. היינו עשרות פעמים במיון, זו תחושת חוסר אונים מוחלטת", הוסיפה. "לקחנו אותה לכל המומחים הקיימים, רופאים אלטרנטיביים, כלום לא עוזר. פחדתי פחד מוות מכדורים פסיכיאטריים, אבל הבנתי שאם היא לא תיקח אותם אני אאבד אותה. הם לפחות הוציאו לה מהראש את הרצון להתאבד, אבל היא לא מתפקדת ולא יוצאת לבדה מהבית, רק איתנו. לה ולי אין חיים, לא עבדתי חצי שנה רצוף וגם עכשיו אני יכולה לצאת מהבית רק עד הצהריים, אני צמודה אליה מהרגע שהיא מתעוררת ועד שהיא הולכת לישון, היא מפחדת להיות דקה לבדה. החיים שלנו נהרסו לחלוטין".
"לקח המון זמן עד שהכירו בנכות הנפשית שלה במשרד הביטחון", סיפרה האם על היחס מהמדינה. "כל הטיפולים היו במשך חודשים ארוכים עלינו והתרסקנו כלכלית ונפשית. אחרי כל מה שהיא עברה ועדיין עוברת, משרד הביטחון נתן לה רק 30% נכות נפשית, שזה 1,240 שקל בחודש - אפילו לא מספיק לסיגריות שהיא מעשנת. משרד הביטחון הוא גוף שלא לוקח אחריות. הילדה שלי חלתה בצבא, כל מה שקרה לה זה באחריותם. הם צריכים לתת לה שיקום רפואי מלא, כמו ילדה שמתחילה מכיתה א'. קודם כל תעזרו לה לחזור לחיים".
לאחרונה עברה נ' וועדה רפואית שאמורה לקבוע כמה אחוזי נכות רפואית היא תקבל על סמך ההכרה במחלת הפיברומיאלגיה, וכעת היא מחכה לתוצאות. נ' סיפרה כי "הרופא מתל השומר התגלה כאנושי, אבל זה לא אומר שמשרד הביטחון אנושי. הם שולחים אותי מוועדה לוועדה, וזו האחרונה הייתה הקשה והמשפילה מכולם". לדבריה, "עומד מולך רופא קר שמנסה להכשיל אותך, מעביר אותך בדיקה גופנית מגעילה. הוא הכאיב לי בכל הגוף. נכנסתי לפאניקה מטורפת, לא הצלחתי לקום מהמיטה יומיים אחרי הוועדה הזאת. עברתי ועדות עוד לפני כן בביטוח לאומי בשביל הנכות הנפשית, גם שם היה קשה, אבל במשרד הביטחון התחושה היא שהם פשוט מסתכלים עלייך כעל שקרנית, וזה אחרי שיש להם את כל חוות הדעת של הפסיכיאטרים והרופאים שלהם מטעמם שבדקו אותי".
"אחרי מסכת העינויים שעברתי שם, ואני עדיין עוברת - אין לי חיים, אני לא מצליחה לצאת מהחדר מרוב פחדים וכאבים - הרופא בוועדה של משרד הביטחון מזלזל בי וקובע שאני כשירה לעבוד בחצי משרה. הייתי בחורה בריאה לחלוטין, התגייסתי בשיא המוטיבציה לשרת בצבא אבל ברגע שהפכתי לחולה ולא יעילה הם פשוט זרקו אותי לכלבים. הצבא לא יודע להעריך את החיילים שלו, ואני ממש מצטערת שהתגייסתי".
משרד הביטחון: "לא מצאנו תימוכין לטענות לזלזול מצד הוועדה"
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אנו מאחלים לנ' בריאות ורפואה שלמה ומתנצלים על אי הנוחות שנגרמה לה. מחלת הפיברומיאלגיה מתאפיינת בכאבי שרירים ומפרקים בנקודות שונות בגוף. חומרת המחלה נקבעת, בין שאר, על פי חומרת הכאב בנקודות אלה ובהנעת מפרקי הגוף. ועדה רפואית, שתפקידה לקבוע את חומרת המחלה, נאלצת לבצע בדיקה גופנית כדי לאמוד את המגבלות השונות, לרבות הרגישות של נקודות הכאב, המפרקים וטווח תנועתם.
עוד נמסר כי "טיעוניה של נ' בפני הוועדה הרפואית נשמעו במלואם ותועדו בהרחבה בפרוטוקול הועדה. גם הבדיקה הגופנית תועדה בהרחבה בפרוטוקול. עם כל ההבנה למצבה ולבדיקה המורכבת שעברה, לא מצאנו תימוכין לטענותיה לזלזול מצד חברי הוועדה. יודגש כי בוועדות הרפואיות מכהנים 330 מהרופאים הבכירים והמנוסים במדינת ישראל, בהם כ-120 מנהלי מחלקות בבתי חולים. כל תלונה ליחס בלתי הולם נבדקת ונלמדת לעומקה, ואגף השיקום מקיים סדנאות והדרכות לרופאים, על מנת להבטיח את היחס המקצועי והאנושי ביותר".