ההתקדמות האחרונה של קוריאה הצפונית בתכנית הטילים שלה הושגה ככל הנראה בזכות רכישת מנועי רקטות ממפעל אוקראיני בעל קשרים לתכנית הטילים של רוסיה כך דיווח היום (שני) הניו יורק טיימס, בהתבסס על מומחה טילים ועל מידע מסווג של סוכנויות הביון האמריקניות. בקייב הכחישו כי העבירו ידע טכנולוגי שכזה לפיונגיאנג. בבית הלבן סירבו להגיב לדיווח.
ההערכות הללו יכולות להסביר כיצד הצליחה קוריאה הצפונית בשיגוריה האחרונים, אחרי שורת ניסויים כושלים שיוחסו לפעילות אמריקניות, שכללה חבלה בשרשרת האספקה של פיונגאינג וכן מתקפות סייבר נגד משגריה. אותם מנועים אפשרו למדינה הקומוניסטית לבצע שני ניסויים ראשונים אי-פעם בטיל בליסטי בין-יבשתי, שיכול להגיע לחלקים מסוימים בארצות הברית.
מייקל אלמן, מומחה טילים במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים, כתב במחקר חדש שפרסם כי בעקבות הכישלונות הללו, המדינה הקומוניסטית שינתה את שיטות הפעולה שלה.
עד כה התמקד ממשלו של דונלד טראמפ בסין, והאשים אותה שהיא לא עושה מספיק כדי לרסן את קוריאה הצפונית. הוא לא הזכיר את רוסיה, או את אוקראינה, על אף ששר החוץ שלו רקס טילרסון הזכיר הן את סין והן את רוסיה כגורמים העיקריים המאפשרים לכלכת קוריאה הצפונית לשרוד אחרי השיגור האחרון שביצעה בטיל בליסטי בין-יבשתי אולם הוא לא פירט מעבר לכך.
לפי הדיווח, ניתוח של תמונותיו של מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און בוחן מנועי רקטות חדשים העלה כי אלו עוצבו בהתאם לדגמים ששירתו את מערך הטילים של ברית המועצות. המנועים היו כה עוצמתיים עד שטיל אחד היה מסוגל לשאת עשרה ראשי קרב גרעיניים ולהיות משוגר אל יבשת אמריקה.
המנועים הללו יוצרו במספר בודד של אתרים צבאיים סובייטיים, והחקירה של סוכנויות המודיעין האמריקניות וכן של מומחי הטילים מתמקדת במפעל טילים בדנייפרופטרובסק, שנמצאת בפאתי השטח שבו מתנהלת לחימה בין בדלנים פרו-רוסים לצבא אוקראינה. המפעל שימש את רוסיה גם לאחר שאוקראינה קיבלה את עצמאותה עם קריסת ברית המועצות, אך מאז ההפיכה ב-2014, שבה הודח הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ', המפעל הממשלתי "יוזמש" נזנח וההשקעה בו הופסקה.
"השאלה הגדולה היא כמה מנועים יש להם ואם האוקראינים עדיין עוזרים להם, אני מודאג מאוד", אמר אלמן בריאיון לניו יורק טיימס. הוא הוסיף כי מה שחיזק את מסקנותיו הם ממצאים של חוקרי האו"ם, שגילו כי קוריאה הצפונית ניסתה לגנוב לפני שש שנים סודות על פיתוח טילים מהמפעל האוקראיני. שני אזרחי צפון קוריאה נעצרו אז, ובדוח של האו"ם בנושא נכתב כי הם התמקדו בהשגת מידע על "מערכות טילים, מנועי דלק נוזלי ומערכות אספקת דלק לטילים". לפי ההערכות, קוריאה הצפונית ניסתה את מזלה שוב, אחרי הכאוס ששרר באוקראינה בעקבות המהפכה.
עוד דווח כי גורמי מודיעין סבורים כי הטכנלוגיה של הטילים האחרונים ששוגרו הייתה כה מורכבת, כך שזה בלתי אפשרי שפיונגיאנג פיתחה בעצמה את השיטה בתוך זמן כה קצר. ככל הנראה, הם עשו שימוש ראשון במנועים בספטמבר - כך שנדרשו להם עשרה חודשים בלבד מהשלב הבסיסי ועד לשיגור טיל בליסטי בין יבשתי. פרק זמן זה אפשרי, לפי אותם גורמים, רק אם הם הצליחו לרכוש חלקים חיוניים בשוק השחור.
בחודש שעבר הכחיש המפעל האוקראיני, המתקשה לשרוד כלכלית, דיווחים שלפיהם הוא מוכר את הטכנולוגיה שברשותו מעבר לגבולות המדינה, במיוחד לסין. הגורמים האמריקניים אינם מאמינים לטענות הללו, אולם הם גם לא סבורים כי הדבר נעשה בידיעת נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו, שביקר לאחרונה בבית הלבן.
עם זאת, לא ברור איך המנועים, המכונים RD-250, הועברו לקוריאה הצפונית חרף הסנקציות הכבדות המוטלות עליה, מה שמצביע על כשל מודיעיני נרחב. מומחה הטילים אלמן לא שלל את האפשרות שיצרנית הטילים הרוסית "אנרגומש", שלה קשרים נרחבים עם המפעל האוקראיני, סייעה בהעברת הציוד לקוריאה הצפונית.
