(ריאיון עם אבי גבאי למהדורה המרכזית של וואלה! NEWS, לפני שבועיים)
"האם אבי גבאי הוא מקרון הישראלי?" - זו הייתה הכותרת של כתבת פרופיל נרחבת שפורסמה השבוע בעיתון "לה פיגארו" בצרפת. "המנהיג החדש של מפלגת האופוזיציה הגדולה בארץ, מפלגת העבודה, מגיע מעולם העסקים. כמו נשיא צרפת, הוא חווה עלייה מטאורית שמבוססת על שלילת הממסד הפוליטי הקיים", קבעה הכתבה.
זו לא הפעם הראשונה שגבאי זוכה להשוואה היוקרתית לנשיא צרפת החדש, אבל יש שוני אחד מרכזי בין השניים, שעושה את כל ההבדל: מקרון הקים מפלגה חדשה; גבאי נבחר לראשות מפלגה ותיקה וממוסדת - ועוד אחת שיש בה הררים של פוליטיקה פנימית.
חודש אחרי הניצחון הדרמטי והמפתיע של גבאי בקרב על ראשות מפלגת העבודה, המתח בין הרוח החדשה שעל גביה נבחר לבין הצורך שלו להתמודד עם מנגנון מפלגתי מסועף ורווי באינטרסים ופוליטיקה כבר ניכר. רבים במפלגת העבודה שמחים להעניק לו לפחות מאה ימים של חסד, אך אחרים מבוהלים ומודאגים שהבחור החדש שהגיע לשכונה מתכנן לשנות את צביונה, והם כבר מתחילים להיעמד על הרגליים האחוריות כדי לדאוג שאף אחד לא יפגע בכוחם.
לגבאי יש מטרה אחת מול העיניים: כיבוש קהלים חדשים. יום לאחר שנבחר כבר הכריז כי הוא שואף להביא את המפלגה ל-30 מנדטים, ולגייס עוד כ-40 אלף מתפקדים חדשים. את מרבית הפעילות הפומבית שלו מאז נבחר הקדיש למפגשים פתוחים בערי הפריפריה: שבוע אחרי הזכייה נסע לטבריה, מעוז ליכודי ידוע, וקיים שם כנס מתוקשר. את ערב תשעה באב בילה באפרת, יחד עם יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. בשבוע הקרוב הוא צפוי לפקוד גם את פרדס חנה, אשדוד ואשקלון, ובמטה שלו אומרים שזו רק תחילת הדרך. בשונה מקודמיו, גבאי לא מעוניין לבקר בסניפים ולשמור על מארג הכוח הקיים של המפלגה; היעד הברור הוא לגייס מצביעי ליכוד ויש עתיד ולהסתער על השלטון.
בינתיים, הוא נהנה ממה שמכונה "אפקט גבאי" - הקפיצה הדרמטית של מפלגת העבודה בסקרים בשבועות שאחרי הניצחון מכ-12-14 מנדטים לאזור של 20-22 מפיחה רוח חיובית במפלגה ומעניקה לו רוח גבית. מנתונים פנימיים בעבודה עולה כי מאז שנבחר, הצטרפו כ-100 מתפקדים חדשים בממוצע מדי יום ובכירים בעבודה מעידים כי הם חשים את המומנטום החיובי בכל פינה. אבל בדרך החוצה לקהלים החדשים, גבאי צריך גם לכבוש את המפלגה, שחלקים גדולים ממנה לא הצביעו עבורו - במיוחד מבין ותיקי המנגנון, שהתייצבו רובם מאחורי עמיר פרץ בסיבוב ההצבעה השני.
המנכ"ל מהמגזר העסקי מול מנגנון המפלגה המסועף
כבר בימיו הראשונים בבית מפלגת העבודה ברחוב יגאל אלון בתל אביב גבאי גילה כי המנגנון הדמוקרטי של המפלגה - שכולל מזכ"ל נבחר, מזכירות לשכה, ועידה, סניפים ופעילים - הוא חיה מסועפת ומורכבת, שמעקרת מתוכן הרבה מהאחריות שמוטלת על המנהיג. זה שונה מאוד מהמבנה ההיררכי של חברות עסקים אליו התרגל כשהיה מנכ"ל, ושונה מאוד מהמבנה האוטוקרטי של מפלגת כולנו, שהיה שותף מרכזי בהקמתה.
גבאי שב השבוע מחופשה בת שבועיים בחו"ל, אך עוד לפני שנסע, קיים שורה של מפגשי היכרות עם עובדים, פעילים בכירים, וכל הח"כים במפלגה. מהלך שלא עבר כל כך חלק, בלשון המעטה.
בפגישתו הראשונה עם עובדי המפלגה הוא הודיע על תכניותיו לעתיד, שכוללות - בראש ובראשונה - הקמת מטה שייערך כבר מעכשיו ליום הבחירות העתידי. אבל בשביל זה צריך תקציבים ותקנים, ועל תקנים - אין לגבאי שום שליטה. בשבוע הראשון, הוא הודיע למזכ"ל המפלגה, ערן חרמוני, שהוא מעונין למנות מנכ"ל, להעסיק עובדים חדשים, לפטר חלק מעובדי הלשכה ולעשות שינויים בחוקת המפלגה.
גם המפגש הראשון שלו עם מזכירי הסניפים מכל הארץ שנערך לפני כשלושה שבועות עורר מתיחות, כאשר הוא עזב באמצע המפגש כדי להשתתף בחגיגות יום ההולדת של ח"כ קסניה סבטלובה. כשנודע שאת סבב הרמות הכוסית המסורתיות לראש השנה בסניפי המפלגה גבאי מעונין להמיר במפגשים עם קהלים חדשים, בקבוצות הווטסאפ של המפלגה נפוצו סמלי אמוג'י של שברון לב.
גם אצל חברי הכנסת של הסיעה, שגבאי קיים עמם שורה של מפגשים אישיים שהוגדרו ברובם כחיוביים ופתוחים, גובר החשש שחלק מהמהלכים שהוא מתכנן עשויים לבוא על חשבונם. שמועות עיקשות על הכוונה לשריין חמישה או שישה מקומות לחברי כנסת חדשים בבחירות הבאות מטרידות אותם, כשגם עתידם של חברי הכנסת של "התנועה" לוט בערפל. גבאי הצליח לייצר דיאלוג חיובי עם יו"ר התנועה ציפי לבני, אך טרם דן עמה במבנה העתידי של "המחנה הציוני", ועדיין לא ברור אם, וכיצד, שיתוף הפעולה הזה אמור להימשך.
עיני הפעילים, הח"כים, והעסקנים בעבודה נשואות לוועידת המפלגה - הגוף הבוחר העליון בעבודה שכולל למעלה מ-2,000 צירים - שגבאי צפוי לכנס לראשונה בשבועות הקרובים. שם הוא מתכנן להביא להצבעה את השינויים שהוא מתכנן, שבעיקרם - העברת סמכויות ליו"ר, בעיקר בתחום של ניהול התקציבים וכוח האדם של המפלגה. מבחינת גבאי, הוא כיו"ר הנבחר של העבודה - נושא באחריות למצבה של המפלגה, ולכן, לא ייתכן שלא תהיה לו הסמכות לקבל החלטות ניהוליות בה. מבחינת הממסד והמנגנון - דווקא האיזונים והבלמים המגבילים את היו"ר הם אלה שהופכים את המפלגה לדמוקרטית.
גורמים בסביבתו של גבאי אומרים כי סדר היום של הוועידה נמצא כעת בדיונים אינטנסיביים. "לא ברור עדיין אם הוא ילך על מהלך מרחיק לכת של עימות פרונטלית עם המנגנון או ינסה לרכך את הממסד ולעמעם את הביקורת ולמצוא דרכים עוקפות", אמר גורם בעבודה. מצד אחד, ההיגיון הפוליטי אומר שגבאי חייב להתחיל עם מהלך מנהיגות דרמטי, כדי לייצר לו שקט פנימי שיאפשר לו לעבוד גם בחוץ. מצד שני - ייתכן שהממסד המפא"יניקי יבלע יותר בקלות דווקא מהלך הדרגתי.
"כל עוד לא ברורות מה סמכויות היו"ר והוא תלוי במזכירות הלשכה ובוועדה לכל תזוזה הוא במצב בעייתי כי זה דורש ממנו להתעסק פנימה", הוסיף הגורם, שנמנה על תומכיו של גבאי. "אם הוא מצליח לפתור עכשיו את שאלת המחויבות פנימה אז הוא יוכל להתחיל לעבוד החוצה", הוסיף. מקורבים לגבאי אומרים שהוויכוח הוא בין אלה "שרוצים שהמפלגה תמשיך להתעסק בעצמה ולנהל אותה כמו שנוח להם לבין מי שרוצה שהמפלגה תתכונן בבחירות, ושיהיו לה את המשאבים והעובדים הכי טובים לכך".
טרם נקבע תאריך לוועידה המיוחלת, שתהיה מבחן הכוח הראשון המשמעותי של גבאי מאז שניצח את המנגנון בבחירות. בכירים במפלגה מסכימים עם הגישה הבסיסית של גבאי, שיו"ר העבודה - באופן מסורתי - סובל מהיעדר סמכויות ומתלות מוחלטת במנגנון המפלגתי. גבאי לא יהיה היו"ר הראשון, ולא האחרון כנראה, שינסה להתמודד עם כך, אבל ההיסטוריה של מנהיגים קודמים - כמו אהוד ברק ושלי יחימוביץ' - מלמדת שכל מי שניסה לשנות את החוקה ולקחת סמכויות נכשל. "בינתיים נוטים לו חסד, אבל הוא הולך להבין את מגבלות הכוח של המפלגה מהר מאוד", אמר בכיר בעבודה.
גבאי סבור כי הכוח החיצוני שלו, שעולה מהסקרים, הוא זה שיעניק לו את הכוח הפנימי, וכי נחישותו להכין את המפלגה למהפך, בליווי הרוח הגבית מהסקרים, תנצח את עסקני המפלגה שמפחדים לוותר על כוחם. ההיסטוריה מלמדת שמעולם לא היה בעבודה יושב ראש שהפסיד בוועידה הראשונה שלו, ולמרות שניצחונו של גבאי האאוטסיידר היה בעצמו תקדים היסטורי, הפעם הוא מתכוון לשמור על המסורת.
האתגר של גבאי יהיה לשלב בין הווייב הרענן שהוא מייצר לבין הממסד המוכר, ולמצוא את האיזון בין השקט הפנימי לעיסוק החיצוני, ולא להיגרר למחנאות והסכינאות הכל כך מוכרים בעבודה. בינתיים, הסקרים האופטימיים מחזיקים את המומנטום של גבאי באוויר, אבל אם ימצא את עצמו מבזבז יותר מדי זמן על הקרבות הפנימיים בעבודה, יריביו הפוליטיים - מבפנים ומבחוץ - יוכלו לנצל את הזמן כדי לחזור ולהתחזק.
"אם המנדטים ירדו, ויראו שהוא לא מספק את הסחורה, הוא יהיה בבעיה", אמר בכיר אחר בעבודה, והזכיר שאחרי הכול, מדובר במפלגה שאוכלת את ראשיה. "הוא בעצם עושה את כל מה שהוא אמר שהוא לא רצה לעשות", אמר לוואלה! NEWS חבר כנסת של העבודה. "אמרו לו לא לשקוע בבלגן המפלגתי, אבל נראה שהוא עושה ההיפך. הוא נכנס לעימותים עם הפעילים והמזכ"ל, ומסתבך עם המדמנה המפלגתית. כדי להצליח - הוא חייב להישאר מכוון עם הפנים החוצה". במחנה תומכי גבאי, מנגד, מביעים אמון וביטחון גמור ביכולתו של גבאי להצליח ואומרים כי "אנשים צריכים להתרגל אליו, אבל בסופו של דבר כולם רוצים בהצלחת המפלגה. הוא עוד יעשה דברים דרמטיים, אבל צריך לתת לו לעבוד".