בשנת הלימודים הקרובה תוכנס למערכת החינוך תכנית לימודים חדשה בתקשורת לחמש יחידות בבגרות, שאושרה במהלך השנה האחרונה על ידי המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. התכנית כוללת שתי יחידות מעשיות ושלוש יחידות עיוניות, כשאחת מיחידות החובה היא "תקשורת ודמוקרטיה", ובמסגרתה ילמדו התלמידים לנסח טוקבקים "לסוגיות טעונות תוך הבחנה בגבול שבין ביקורת חריפה לבין לשון הרע".
בפרק "אתיקה וחופש ביטוי", ילמדו תלמידי המגמה את "הסוגיות המשפטיות והאתיות המרכזיות הנוגעות לאיזונים והגבלות על חופש הביטוי", וידונו בשאלות: "האם ישנה חשיבות ציבורית בפרסום פרטים 'עסיסיים' מחייו האישיים של פוליטיקאי? מהם הגבולות הראויים של צלמי פפראצי העוקבים אחר סלבריטאים על כל צעד ושעל? האם ראוי לשדר בחדשות או להעביר בווטסאפ סרטונים המתעדים רצח אכזרי של אזרח בפיגוע טרור? מדוע הפצת תמונה משפילה של חבר באמצעות האינסטגרם נחשבת לעבירה על החוק? כיצד ניתן לשמור על זכויות היוצרים של זמרים, אמנים ומפיקי קולנוע בעידן האינטרנט אם בכלל?".
סוגיה מרכזית בפרק היא "לשון הרע בעידן של אמצעי תקשורת חדשים בתגוביות (טוקבקים) ובפייסבוק", ובה ילמדו על הצעות החוק לחשיפת שמות מגיבים וכן "מודלים לפרסום תגובות בעיתונות המקוונת בעולם". הם אף "יתנסו בניסוח טוקבקים לסוגיות טעונות תוך הבחנה בגבול שבין ביקורת חריפה לבין לשון הרע".
היחידה הראשונה בתכנית הלימודים החדשה היא "שפה ומציאות, שפות התקשורת", השנייה היא כאמור "תקשורת ודמוקרטיה" והשלישית היא בחירה בין "תקשורת כתרבות" או "אוריינות באמצעי תקשורת חדשים". תכנית הלימודים מחליפה את התכנית שנכתבה במהלך שנות ה-90, לאור השינוי הדרמטי שחל בתחום מאז. כך, מסבירים כותבי התכנית, "הטלפונים הניידים והחכמים, הרשתות החברתיות והאינטראקטיביות של אמצעי תקשורת שונים, שינו לחלוטין את האופן שבו נוצרת, מופצת ונצרכת התקשורת. עברנו מעידן שבו היינו 'צרכני' תקשורת, אחר כך 'משתמשי' תקשורת וכיום אנו חיים בתקופה שבה בני אדם בכל העולם יכולים להיות יצרני תקשורת אקטיביים. הקהל הצעיר, הילדים ובני הנוער נחשבים למובילים באימוץ טכנולוגיות תקשורת חדשות, בשימוש בהן ובהשתתפות פעילה בהן כיצרני תוכן".