משחקי האש והזעם: החישוב המוטעה שעלול לגרום למלחמה גרעינית בקוריאה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ איים על קוריאה הצפונית באש וזעם שהעולם טרם ראה בסגנון המתאים לקריינית הטלוויזיה חמורת הסבר ובעלת החליפה הוורודה, המצטטת את דברי קים ג'ונג און. חובבי הקונספירציה עלולים אף להציע שהנשיא אמר את שאמר לאחר שצפה בפרק הרביעי של סדרת הפנטזיה "משחקי הכס".

ההתלהמות הנוכחית מגיעה לאחר פרסום ההערכה המודיעינית האמריקנית, ולפיה קוריאה הצפונית יכולה למזער בהצלחה ראש נפץ גרעיני ולהתקין אותו על טיל בליסטי. במילים פשוטות – קוריאה הצפונית היא מעצמה גרעינית היכולה לשגר פצצות אטום לטווח הארוך, אם כי לא ברור עד כמה. ייתכן שעדיין אין לה יכולת לפגוע בארצות הברית עצמה, אבל גם אם לא, ברור שאם תמשיך בפיתוח המואץ של יכולותיה, והיא הרי עושה זאת, היא תגיע לכך במוקדם יותר מאשר מאוחר.

על כן מגיע האיום של טראמפ, ובתגובה איום מעניין של פיונגיאנג. בניגוד לבעבר, קוריאה לא איימה על וושינגטון בסופת אש או בהשמדת ארצות הברית כולה, אלא ספציפית על גואם, אי באוקיינוס השקט, המוכר בעיקר כבסיס למפציצים אסטרטגיים. מצד אחד זהו איום אמין, ומצד שני מציב בדיוק את רף הסכנה.

לא מלחמה כוללת עם אפשרות להימנע מגלישה מהירה במדרון לעימות בקוריאה עצמה והצבת שאלה גדולה בפני מקבלי ההחלטות בוושינגטון והיא תגובה לתקפה קוריאנית על גואם. יציאה למלחמה יבשתית ארוכה, יקרה ובעייתית בהרים התלולים של קוריאה על כל הסיכונים הכרוכים בכך – למשל התערבות סינית, או התקפה על ערים אמריקניות – שימוש בנשק השמדה המוני או חוסר תגובה. שורת אופציות איומות.

מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה פה אחד – 15 לעומת 0 – על סנקציות נוספות על משטר פיונגיאנג בעיקבות הניסוי האחרון. טראמפ ראה בכך, לפחות ליממה, פריצת דרך מדינית, אבל אין שום סימן שסין, או רוסיה, מתכוונות לנטוש לחלוטין את משטרו של קים ג'ונג און. סין מעדיפה את המצב הקיים, בעייתי ככל שיהיה, על פני האופציה שקוריאה תתמוטט בעקבות מלחמה או קריסה כלכלית, ואז עשרות מיליוני פליטים ינהרו אליה. היא רוצה עוד פחות קוריאה מאוחדת, מערבית, משגשגת על גבולה.

רוסיה ודאי לא רוצה מלחמה בגבולה, וכן לא רוצה מעצמה מערבית בגבולה. על כן הטנגו המסובך של שתי המעצמות. גם השכנות הקרובות, יפן וקוריאה הדרומית, חוששות מאד ממלחמה, ודאי גרעינית. הן זוכרות היטב את מלחמת קוריאה, ובמקרה היפני גם את הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי. בסיאול, הממשל החדש ניסה את כוחו בפיוס פיונגיאנג, שליחת איתותים, אבל זה לא נראה כמצליח.

קוריאה הצפונית היא כשל אמריקני מתמשך בן 25 שנים, לפחות. מאז נשיאות ביל קלינטון, הבית הלבן מנסה לסירוגין לפייס אותו, להשתמש בדיפלומטיה, להטיל סנקציות ולקוות לטוב. זה לא עבד. וככל שחלף הזמן, זה עבד פחות פחות. הניסוי הגרעיני הראשון של קוריאה היה ב-2006, בזמן כהונת ג'ורג' בוש הבן. ארבעת הבאים היו בזמן ברק אובמה. ועיקר ההתעצמות הקוריאנית הייתה בתקופתו, בעוד ארצות הברית לא עושה דבר למעט דיפלומטיה עקרה.

השאלה הגדולה מה היא הייתה יכולה לעשות - לצאת למלחמת מנע ולתקוף אתרים של מדינה בלא סיבה מוצדקת למעט זה שהיא מפתחת נשק גרעיני? אבל בכל מקרה מה שנעשה, או לא נעשה כבר אינו רלוונטי. קוריאה הצפונית הסיקה את המסקנות מהפלת מועמר קדאפי בלוב - אם ויתרת על נשק השמדה המוני, המערב הבוגדני יפיל אותך בלי הנד עפעף. אם יש לך נשק השמדה המוני, יתייחסו אליך בכבוד. ראה הסכם הגרעין עם איראן.

כשאובמה תידרך את יורשו טראמפ, הוא אמר לו וצדק לחלוטין שקוריאה הצפונית היא האיום הגדול על ארצות הברית ועל שלום העולם. חלק ניכר מהאשמה על כך מוטל על אובמה. וכן קודמיו. אבל זו היסטוריה.

המתח בחצי האי הקוריאני נמשך, ומחריף. אם בעוד חודש עורכת קוריאה הצפונית את הניסוי הגרעיני השישי במספר שהיא מתכננת, או אף ניסוי בירי טיל הנושא ראש נפץ גרעיני לנקודה מתה באוקיינוס השקט, מודיעה שמעתה ארצות הברית בטווח הטילים שלה, לא ברור מה יעשה טראמפ. לפחות כרגע, נמצאים לצדו שלושה יועצים בכירים שהם גנרלים: שר ההגנה, היועץ לביטחון לאומי וראש הסגל של הבית הלבן.

הדרך הקלה והפשוטה, כתמיד, היא לא לעשות דבר. לאיים, לשלוח מפציצים לטיסת ראווה, לתגבר כוחות, להתכונן לתרחישי מלחמה ולקוות שגם המשבר הזה יעבור, כמו רבים כל כך בעבר. הרי לארצות הברית מכוונים טילים רוסיים, סיניים - אז יהיו גם כמה טילים קוריאניים. בסופו של דבר, משטר קים מתנהל על פי היגיון. לא היגיון מערבי, אבל בהחלט היגיון, והוא אינו חוצה קוים אדומים, עד כה. אופציה צבאית אמיתית אין. כלומר יש – אבל אין זה תרחיש סביר שבו ארצות הברית מבצעת מתקפת מנע כוללת על כל קוריאה הצפונית בלא שום צעד מלחמתי של האחרונה.

ומתקפה אמריקנית, משמעותה המידית היא מלחמה כוללת בחצי האי הקוריאני, כלומר מאות או אלפי הרוגים אמריקנים, אלפי עד מיליוני בתרחיש קיצוני הרוגים דרום קוריאנים, יפנים, וכמובן צפון קוריאנים. ואז מלחמה קרקעית לכבוש ולטהר את צפון קוריאה, אחד השטחים הבעייתיים ביותר ללוחמה בעולם. זאת כשצבא היבשה האמריקני מתוח מאד בשאר העולם.

תיתכן מתקפת ראווה, בסגנון טילי השיוט על סוריה, או אזהרה חמורה, אך החשש הגדול הוא שקוריאה הצפונית תגיב במלוא העוצמה. סיאול, בירת קוריאה דרומית, לב הכלכלה שבה חיים רבע מתושבי המדינה, לא רק נמצאת בטווח הטילים – אלא בטווח התותחים של קוריאה הצפונית. היא יכולה לספוג נזק נורא עד סף השמדה תוך דקות מרגע האות של קים.

בנוסף לכך, מרגע שבו תהיה מתקפה אמריקנית, או אף איום אמריקני תורת הלחימה, או תורת האסטרטגיה הקוריאנית ככל שהיא ידועה לנו, דרך מקורות רוסיים אומרת בעצם: use it or lose it. במילים פשוטות – אם לא נשתמש ביכולות הגרעיניות - ויש כמובן גם יכולות כימיות וביולוגיות - בתחילת המלחמה לא תהיה לנו הזדמנות נוספת כי ארצות הברית תשמיד את מתקני הגרעין או לפחות תפגע בהם אנושות. על כן כל מלחמה בקוריאה כעת לא תוכל להישאר מלחמה קונבנציונלית כי ההיגיון הצפון קוריאני מכתיב שתהיה גרעינית. לפחות לפי ההערכות, כי אין לדעת.

החשש היה, ונותר, לא מתקפה כתוצאה מחשיבה שקולה והגיונית, בין אם מוטעית או לא, אלא אי-הבנה המידרדרת במהירות. שקים יאמין שעומדת לבוא מתקפה אמריקנית, שטראמפ יחשוש ממתקפה צפון קוריאנית מיידית, או בעתיד המיידי, ויורו על מהלומה המסלימה תוך דקות או שעות. תקרית גבול, הפלת מטוס או הטבעת ספינה או צוללת בגבול המבוצר והחמוש בעולם שמוכן למלחמה בכל רגע נתון.

וישנה גם נורת אזהרה מההיסטוריה. ערב מלחמת העולם הראשונה הראו כל המומחים באותות ומופתים שמלחמה לא יכולה לפרוץ כי אין בה שום היגיון והיא תביא לחורבן כללי. הם צדקו – אבל לא לקחו בחשבון מרכיבים לא רציונליים לכאורה, כמו כבוד, כמו יוקרה. איש לא האמין שרצח יורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד בסרייבו יביא למלחמה כוללת. הרי היו משברים קודמים והדיפלומטיה או האינרציה ניצחו.

בסופו של דבר, משבר אחד יותר מדי הביא למלחמה הגדולה. מלחמת קוריאה הראשונה החלה בחישוב מוטעה של הצפון, החריפה עם פלישת סין עקב חישוב מוטעה אמריקני. אנו נמצאים בתוך משבר מתמשך אחרי הרבה חישובים מוטעים, כשאין לנו שום ערבות שההחלטות שיתקבלו בוושינגטון, פיונגיאנג, סיאול, טוקיו, בייג'ינג ומוסקבה יהיו טובות יותר מבעבר, יצליחו יותר מבעבר.