מה מטריד בימים אלה את 13 הנציגים של המגזר הערבי בישראל? הסכם רוטציה כחלק מן ההסכם הקואליציוני.
לא מאבק אידאולוגי מאיים לפרק את הרשימה המשותפת, המורכבת מארבע מפלגות ששונות כמו שמן ומים אחת מהשנייה, אלא ויכוח שולי על פרשנותו של הסכם הרוטציה, שכתוצאה ממנה ייקבע חבר כנסת מאיזו מפלגה ייכנס לכנסת, לאחר שבאסל גטאס נכנס לכלא.
וזהו בעצם הסיפור כולו. הרשימה המשותפת עסוקה בעצמה. לא במגזר שאותו היא מייצגת, אלא בפוליטיקה. כשהיא לא עסוקה בעצמה היא עסוקה בתחרות לאומנות פופוליסטית, ממש כמו במגזר היהודי. אלא שהיה מצופה מרשימה שאמורה לייצג ולקדם את זכויותיו של מיעוט גדול, לכל הפחות, לגוון את פעילותה ולייצג גם את אלה שמבקשים להשתלב בחברה הישראלית.
הגמגומים וניתוקי הטלפון ששמענו מפי כל אחד מחברי הרשימה שנשאל בבוקר שלמחרת הלוויית שלושת המחבלים מאום אל-פחם - שבמהלכה אלפים מתושביה קראו קריאות בגנות ממשלת ישראל ובזכות המאבק על מסגד אל אקצא - מעידים כאלף עדים שלפחות את אלה שמבקשים להשתלב בחברה היהודית, שמחפשים הנהגה עם שכל ישר - כלומר כזו שמבקרת את הערבים כשמגיע להם ואת היהודים כשמגיע להם- הרשימה הזאת לא מייצגת.
כי אם היא כן היתה מייצגת, או אם הייתה להם יושרה, הח"כים הערבים היו מגנים במילים חריפות את מסע ההלוויה הזה שהשתתפו בו אלפים מתושבי אום אל-פחם. מצופה מהנציגות הערבית, לפחות מהפלגים המתונים שבה, קודם כל לרוץ אל בתי המשפחות האבלות של כמיל שנאן והאיל סיתאוי, להתנצל ולהבהיר שקריאות העידוד לשהידים במהלך מסע הקבורה, אינן מייצגות את רוב הציבור הערבי. לאחר מכן, הם היו צריכים להתייצב מאחורי כל מיקרופון שמוכן לשמוע, בתקשורת בעברית ובערבית - ולהסביר את מי מייצג מסע ההלוויה הזה ואת מי לא.
אבל מה יש לצפות מהתנהלות הרשימה לאחר הלוויה ההמונית, אם לאחר הפיגוע בעצמו ניכרה מבוכה קשה בקרב חברי הרשימה - על כל חלקיה. כשחד"ש ומק"י פרסמו הודעת גינוי, צריך היה לחפש בה בזכוכית מגדלת את הגינוי לרצח. שלא לדבר על התעלמות כמעט מוחלטת של חברי הרשימה מהעובדה שהרצח הזה, בנשק חם, בוצע בקודש הקודשים האסלאמי. פתאום אין לכם מה להגיד על הר הבית?
מה לגבי יפו? כבר שנים מתלוננים מנהיגי מגזר כי המשטרה זונחת את אחריותה בכל הנוגע לעבריינות ולאלימות במגזר. אז ברור שאם נכונות הטענות כאילו הצעיר שנורה שש יריות בפלג גופו העליון ביפו לא היה חמוש ולא איים על השוטרים - זה חמור. ובכל מקרה נדרשת חקירה. אם נשים רגע בצד את הנסיבות זו תוצאה קשה וחמורה של אירוע לא מאוד נדיר של מעשה עבריינות. עבריינות מתקיימת לא מעט ביפו, ובמקומות אחרים במגזר הערבי. מתי לאחרונה ניתצו חלונות ראווה, הציתו מכוניות והבעירו פחים כשנרצחה אישה, למשל?
אז נכון, דווקא בהיבט של האלימות בתוך המגזר כן שומעים מדי פעם את נציגי הציבור, אבל בעיקר בביקורת על המשטרה. הנה, התארגנה פגישה של המפכ"ל עם ראשי רשויות במגזר בבית הנשיא, ורק מחציתם הגיעו, למה? כי ח"כ חנין זועבי לחצה. פני הרשימה כפני הנציגה הקיצונית ביותר שלה.
במקום לעודד דו קיום, במקום להילחם על מימוש זכויות אזרחיות שוות במקומות שבהם הם מופלים, במקום לעודד את הצעירים להתפתח ולתפוס תפקידי מפתח בחברה הישראלית, שבעזרתם יוכלו לקדם את כל המגזר - מעודדים הפוליטיקאים הערבים את מצביעיהם לדרוך במקום.
איך אני יודעת שזה לא מה שהם רוצים לשמוע? אני לא יודעת, ומניחה שיש לא מעט קיצונים או אחרים שזה באמת מה שקונה אותם. אבל לא ייתכן שאין בחברה כל כך גדולה אנשים עם תפיסות אחרות. אני רואה אותם בבית המרקחת, הם מלמדים אותי או לומדים לצדי באוניברסיטה, הם מנתחים, מיילדים ומטפלים בי בבית החולים. את זה הם עושים למרות ההנהגה שלהם, ממש לא בזכותה.
נורית קנטי היא עיתונאית גלי צה"ל ועורכת התכנית "מה בוער"