אקסטזי - כל האמת

מאת מוטי גל

זה כבר מזמן לא בגדר קבוצת שוליים. למעשה, זו תרבות בילוי. מדובר בעשרות אלפי אנשים, והם רחוקים מסטריאוטיפ הג'אנקי: סטודנטים, עורכי דין, אנשי תקשורת ומחשבים. האקסטזי הפך לחלק מתרבות הבילוי במערב בכלל, ובישראל בפרט. אולם למרות היותו הסם הבלתי מעורער של תחילת האלף החדש, מעט מאוד ידוע על הכדור עצמו.

השיגעון החל הרבה לפני מה שחושבים: ב-1914 סונתז לראשונה החומר המרכזי באקסטזי, ששימש תחילה לדיכוי התיאבון, תופעה הרווחת גם היום בקרב המשתמשים, שלפעמים לא אוכלים 24 שעות לאחר ההשפעה. השימוש בו נאסר לאחר שהתגלה כי המטופל מפתח בו תלות. יעברו עשרות שנים עד שיבוא מישהו ויהפוך את התרופה של תחילת המאה לסם של סופו.

קצת נתונים: האקסטזי בדרך כלל לבן, אם כי אין מניעה שיגיע בצבעים, ועליו חרוטים איורים שונים. אנשי ה"קהילה" מזהים את הכדורים לפי האיורים. בשנה שעברה, לדוגמא, הופץ כדור ועליו חרוט "Y2K", לציון המילניום המתקרב. הלהיט של הקיץ היה כדור בשם "פרח", שצורתו היתה כעלי כותרת של פרחים. המחיר: 50-70 שקלים.

20 עד 40 דקות לאחר הבליעה מתחילים להרגיש עירניים. החושים נעשים חדים יותר, הגוף מתמלא במרץ וגירויים חיצוניים – ממגע גוף ועד מוסיקה - הופכים לדבר שקשה להתעלם ממנו. ריקוד של 12 שעות רצוף אינו דבר נדיר במיוחד. אולם ההשפעה החזקה ביותר היא רגשית. החומר הפעיל, אם.די.אם.איי (MDMA), גורם לאנשים לחוש קירבה ואהבה לכל הסובב אותם. רבים מתארים את המצב כתחושת האושר המושלמת.

במקביל, נגרמים גם שינויים גופניים: קצב הנשימה וקצב הלב גוברים, האישונים מתרחבים, הפה והגרון מתייבשים ולחץ הדם עולה מעט. הגוף מתחמם, דבר שעלול להיות מסוכן אם ממשיכים להוציא אנרגיות ולא שותים מספיק.

כל זה עדיין לא גרם לרתיעה משימוש בכדור. שני מקרי המוות בקיץ האחרון לא ממש שינו את קצב הצריכה בארץ, שעל פי נתונים שהוצגו לפני חודשיים בכנס הרשות למלחמה בסמים, עומדים על שישה מיליון כדורים בשנה. אולם המשתמשים צריכים לדעת שלצד ההנאה יש גם סכנות.

מאחר והכדור לא ממש חוקי, אין שום פיקוח על ייצור האקסטזי. התוצאה: אין שום דרך לדעת מה באמת יש בכדור. בארה"ב תועדו מקרים בהם נמכרו כדורי אקסטזי שהכילו את החומר MPTP, כימיקל רעיל ביותר הגורם לפרקינסון. בשנה האחרונה נפוצה ידיעה שבארץ מסתובבים כדורים עם רעל עכברים. גם אם מדובר בשמועה או בניסיון הפחדה, אי אפשר להוציא את הרעיון מכלל אפשרות.

אבל גם אם הכדור הוא אקסטזי אמיתי, שום דבר עוד לא בטוח. סדרת מחקרים שנערכו על חיות מעבדה במכון "ג'ון הופקינס" בארה"ב, העלתה כי מנה יחידה של אם.די.אם.איי גורמת לנזק בתאי העצב, הנוירונים, המייצרים סרוטונין – המעביר העצבי האחראי על מצב הרוח, התיאבון, השינה ותפקודים אחרים. נמצא כי 8-12 חודשים לאחר השימוש, צמחו סיבי העצב המייצרים סרוטונין בפראות ובצורה מעוותת באזורים מסויימים, בעוד שבאזורים אחרים הם לא צמחו כלל. עם זאת, לחוקרים עדיין לא ברור האם שינויים דומים מתרחשים גם בגוף האדם.

עוד מתברר כי שימוש לטווח ארוך מוביל לאיבוד משקל, אי יציבות רגשית ודיכאון שעשוי להוביל להתאבדות. משתמשים רבים מדווחים על תחושת "דאון" ביום-יומיים שלאחר ההשפעה. שימוש ממושך פוגע גם במערכת החיסונית וביכולת הגוף לעמוד בזיהומים. מבחינה פיסית, נגרם נזק לכלי הדם, ללב, לכבד ולכליות. שימוש בזמן הריון מגביר את הסיכון לנזק לעובר, וללידה מוקדמת.

סיכון נוסף הוא רמת הסבילות הגבוהה שמגלה הגוף לכדור. מתברר כי הגוף מתרגל מהר מאוד לסם, מה שגורם לצריכה גדולה יותר ויותר. צרכנים רבים אומרים כי "הפעם הראשונה היתה הטובה ביותר", מה שגורם להם לנסות לשחזר אותה, ללא הצלחה.

עם זאת, חשוב לזכור: על שישה מיליון כדורים (אם הנתונים נכונים), היו בארץ מקרי מוות בודדים. הסטטיסטיקה של נזקי העישון, למשל חמורה הרבה יותר. מצד שני, הנזק לטווח ארוך נראה יותר ויותר כדבר ודאי. מה מידת הנזק – זו השאלה הגדולה