בעוד הקמפיין הישראלי לקבלת מושב במועצת הביטחון של האו"ם נכנס לשנתו האחרונה, בירושלים מעריכים כי הליגה הערבית פועלת כדי לסכל את ההתמודדות בבחירות שצפויות להיערך בעוד פחות משנה, ביוני 2018. לדברי גורמים מדיניים, בשבועות האחרונים פנו נציגים רשמיים מטעם הליגה הערבית לקבוצות של מדינות שונות ברחבי העולם וביקשו להיפגש כדי לדון במועמדות הישראלית ולשכנען לא לתמוך בישראל. "אנחנו מודאגים מהמהלך ומגבשים צעדי נגד כדי לגייס התנגדות למהלך הערבי", אמר לוואלה! NEWS גורם מדיני.
ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שמעולם לא הייתה חברה במועצת הביטחון, הגוף החשוב והמשפיע ביותר באו"ם, והיחיד שיש לו סמכות ו"שיניים" לכפות סנקציות או לאשר שימוש בכוח צבאי. במועצה חברות 15 חברות. חמש מתוכן קבועות: ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה, ועוד עשר חברות זמניות שנבחרות לכהונה של שנתיים. כבר בשנת 2000 ירושלים הודיעה כי היא מתכוונת להגיש בקשה להצטרף למועצה ב-2019-2018 ובחודשים האחרונים, לקראת ההתמודדות, הקמפיין צובר תאוצה ונהיה אינטנסיבי. ישראל ההתמודדות נעשית במסגרת קבוצות איזוריות, וישראל - שמשתייכת לקבוצת מערב אירופה ומדינות אחרות - מתמודדת מול גרמניה ובלגיה על המקום.
על מנת לזכות בכיסא, ישראל צריכה רוב של שני שליש מתוך 193 החברות בעצרת הכללית של האו"ם, משימה שנחשבת למאתגרת במיוחד לנוכח הרוב האוטומטי נגד ישראל. עם זאת, בשנה שעברה ישראל הצליחה לקצור הישג באו"ם ולהיבחר לראשונה לעמוד בראשות אחת מוועדות האו"ם. בהצבעה חשאית בעצרת הכללית נבחר שגריר ישראל באו"ם דני דנון לעמוד בראש ועדת המשפט של האו"ם, העוסקת בסוגיות משפט בינלאומי.
גם ההצבעה למועצת הביטחון היא הצבעה חשאית, ובירושלים מקווים שבעקבות המדיניות הנוכחית של ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו - התניית יחסים עם מדינות שונות באפריקה, אסיה ואירופה בשינוי דפוסי הצבעה באו"ם - תתאפשר פריצת דרך בנושא. בסוף השנה שעברה, במהלך ביקור בקזחסטן, נתניהו קרא פומבית לתמוך בקמפיין הישראלי, ולצדו של הנשיא הקזחי נורסולטן נזרבייב אמר "אם אתה מעונין בשינוי אמיתי בעולם - דמיין את מדינת ישראל במועצת הביטחון של האו"ם".
עם זאת, לדברי גורמים מדיניים, נציגי הליגה הערבית פנו בשבועות האחרונים לקבוצות האזוריות האחרות במטרה להפעיל לחץ ולגייס התנגדות למהלך הישראלי. בין היתר, בירושלים מזהים לחץ על הקבוצה המאגדת את מדינות אמריקה הלטינית והאיים הקריביים וקבוצת מדינות אסיה.
בינתיים, במהלך השנה האחרונה ישראל נקטה צעדים חריפים מאוד במחאה על מדיניות האו"ם ומוסדותיו השונים, בעקבות שורה של החלטות אנטי ישראליות במועצת הביטחון, מועצת זכויות האדם וגופים נוספים. מאז תחילת השנה ישראל קיצצה כמעט עשרה מיליון שקל מהתקציב השנתי שהיא מעבירה לאו"ם: ככלל, סך כל התקציב השנתי עומד כעת על כקצת יותר ממיליון וחצי דולר. בינואר האחרון, אחרי החלטת מועצת הביטחון 2334 שגינתה את מדיניות ישראל בהתנחלויות, ירושלים הודיעה על קיצוץ של שישה מיליון דולר מהתקציב. במרץ, בעקבות שורה של החלטות עוינות שאומצו על ידי מועצת זכויות האדם, נתניהו הנחה את משרד החוץ לקצץ כשני מיליון דולר נוספים. חודשיים אחר כך, במאי, הודיעה ישראל על קיצוץ נוסף של מיליון דולר, בעקבות החלטת אונסק"ו בעניין ירושלים, ובחודש שעבר, אחרי החלטת אונסק"ו בעניין מערת המכפלה בחברון, על קיצוץ של מיליון דולר נוספים. כעת, התקציב השנתי שישראל מעבירה לארגון עומד על כ1.7 מיליון דולר בשנה בלבד.