53% מהישראלים ו-52% מהפלסטינים תומכים בפתרון שתי המדינות - כך עולה מסקר חדש של מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב והמרכז הפלסטיני למדיניות ולמחקרים ברמאללה. יחד עם זאת, בעוד שהתמיכה בקרב הפלסטינים עלתה ב-8% מאז דצמבר 2016, התמיכה בקרב הישראלים קטנה ב-2%.
עוד עולה מהסקר כי כשמוסיפים להסדר האפשרי תמריצים שונים, חל שינוי עמדות בקרב המתנגדים להסכם. כך למשל עבור הפלסטינים, שחרור אסירים הביא 56% מהפלסטינים שהתנגדו להסכם לתמוך בו. במקרה כזה, אחוז התמיכה הכולל עולה לכשלושה רבעים מכלל הפלסטינים (73%).
עבור הציבור הישראלי, הכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית, ובקשרים ההיסטוריים והדתיים של היהודים לארץ ישראל גרמה ל-43% מהמתנגדים לשנות את דעתם. באופן זה עולה אחוז התמיכה הכולל בקרב אזרחי ישראל היהודים ל-58%. תמריץ דומה עבור הפלסטינים, שבמסגרתו תכיר ישראל באופיה הערבי והמוסלמי של המדינה הפלסטינית, יגרום ל-42% מהמתנגדים לשנות את דעתם ולתמוך בהסכם.
כשליש מהפלסטינים ושליש מהישראלים אמרו שאם הצד השני ישנה את ספרי הלימוד שלו וימחוק ביטויי הסתה, הם יתמכו בהסכם. בהקשר אחר, כשהישראלים נשאלו על החרם התרבותי-כלכלי, כשליש מהם טענו שאם החרם יוכבד, ישראל צריכה לשנות את מדיניותה ולשאוף לפתרון שתי המדינות.
"לא סומכים אחד על השני"
עניין אחר שעולה מהסקר הוא החשדנות בקרב כל אחד מהצדדים. מהנתונים עולה כי רק 13% מהפלסטינים סומכים על היהודים, ופחות מ-20% מהישראלים היהודים סומכים על הפלסטינים. 78% מהפלסטינים העידו כי לישראל שאיפת השתלטות על כלל השטח בעוד ש-62% מהישראלים מחזיקים בעמדה דומה לגבי הפלסטינים.
בנוסף, בשני הצדדים מאמינים כי הרחבת ההתנחלויות הפכה את פתרון שתי המדינות לבלתי ישים, דבר המעלה באופן ישיר את ההתנגדות לפתרון. כשהמשתתפים מקרב הציבור הישראלי-יהודי בסקר נשאלו אם יתמכו בפינוי של מספר מינימלי של מתנחלים, שיאלצו לזוז ממקומם במסגרת פתרון שתי המדינות, 54% מהיהודים התנגדו, 41% התנגדו מאוד, ו-13% התנגדו "במידה מסוימת". בקרב המתנחלים, 84% הביעו התנגדות לפינוי.
כדי להבין מהם התרחישים המועדפים על אלו שאינם תומכים בפתרון שתי המדינות, הוצגו בפני הנסקרים שלוש אפשרויות: מדינה אחת שוויונית לשני העמים, מדינה אחת לא שוויונית (אפרטהייד), ותרחיש קיצוני שבו צד אחד מגרש את השני. בניכוי התומכים בפתרון שתי המדינות, השיעור המרבי של תומכים בכל אחת מהאפשרויות הללו נע בין 10% ל-15% בקרב שתי האוכלוסיות.
הסקר נערך בחודש יוני ובראשית חודש יולי 2017 בקרב מדגמים מייצגים של 1,200 פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, ו-900 ישראלים, עם מדגמים מורחבים של מתנחלים וערביי ישראל.