מיכל סלומון, שניצלה מפיגוע הדקירה בחלמיש (נווה צוף) ביום שישי, ובו שכלה את בעלה, גיסתה וחמה, הגנה היום (רביעי)על החייל שירה במחבל ופצע אותו מפני הטענות כלפיו. "שמענו כל מיני קולות מבחוץ, ששאלו שאלות למה הוא רק נטרל ולא הרג", אמרה לנשיא המדינה ראובן ריבלין שהגיע לנחם אבלים. "החייל היה במקום הנכון בזמן הנכון. הוא פשוט עצר את מעשה הטבח הזה ובזכותו ובזכות אבא שלו אני והילדים שלי נמצאים היום. ובאמת חשוב לי להגיד את זה. אין מילים שיכולות לבטא את גודל הערכה שלי כלפי המשפחה הזו. אני חבה להם את החיים שלי. וחשוב לי שיבינו שהאדם הזה הוא גיבור". ריבלין השיב: "כל אלה ששואלים, שישאלו את עצמם קודם אם הם יכלו לעשות את מה שהוא עשה".
מיכל איבדה בפיגוע בחלמיש בליל שבת האחרון את בעלה אלעד סלומון, בן 36. היא הסתירה את חמשת ילדיהם ילד בן עשר וחצי, ילדה בת תשע, ילד בן חמש ושני תאומים בני שנה וחצי - בקומה השנייה של בית המשפחה לאחר שנכנס מחבל נושא סכין והחל לדקור את היושבים לשולחן השבת. בפיגוע נהרגו גם אביו של אלעד, יוסף בן 70, ואחותו חיה, בת 46. המחבל, עומר עבד אל-ג'ליל, נורה בידי לוחם יחידת עוקץ, ששמע את הזעקות מן הבית, וירה באקדחו האישי דרך חלון המטבח וכך פצע את המחבל באורח קשה.
אל-ג'ליל יצא בשעה 20:00 מביתו ביום שישי בערב, צעד כשני קילומטרים וחצי עד להתנחלות חלמיש וטיפס על הגדר הסמוכה לבית העלמין. סייר היישוב קיבל בשעה 21:34 אינדיקציה על נגיעה בגדר. הוא נסע לנקודת המעבר, אך לאחר שראה כי אין סימן על הגדר, בקו דיווח 38, ולא זיהה דבר מחשיד, סבר כי מדובר בנגיעה של חיית בר והחליט לחזור לשגרתו.
עם זאת, אל-ג'ליל המשיך בדרכו על כביש הביטחון בהתנחלות או התחבא בחורשה הצמודה. משם הוא המשיך לרחוב התמר, מרחק של 150 מטרים, ונכנס לבית הראשון שנתקל בו בית משפחת סלומון. ביישוב ובמערכת הביטחון מעריכים כי עברו בין 14 ל-15 דקות מהרגע שבו נגע אל-ג'ליל בגדר ועד הרצח.
