זה יתחיל בפתק או בטלפון אדום לרמטכ"ל גדי איזנקוט, ובו דיווח ראשוני על אירוע חמור בגבול לבנון - חטיפת חיילים, חדירה ליישוב על קו הגבול או מטחי טילים ורקטות על ישראל. אנשי לשכת הרמטכ"ל יציגו במהירות תמונה ממטוס לא מאויש, ואיזנקוט עצמו ינחה לתגבר את "הבור" בקריה בתל אביב ולהיערך לבאות. שעון החול יתהפך, וכל גרגר שייפול מטה מסמל עוד שניה לרעת ישראל.
מהלכי צה"ל בשעות הראשונות ישפיעו באופן ניכר על המשך המערכה. ברגעים שבהם ערפל הקרב עדיין לא התפוגג, יפעלו גופי המודיעין לבנות תמונה מלאה שתסייע למטכ"ל ולדרג המדיני לקבל החלטות ולהיערך. תחת חוסר הוודאות, יעניקו הלוחמים בשטח מענה ראשוני ויפעלו למנוע הישגים מהאויב עד שיגיע "הצבא הגדול".
"הצעה לחמאס ולחיזבאללה"
גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי אם תפרוץ מלחמה נגד חיזבאללה, עלולה להתלקח במקביל גם הזירה הדרומית, וחמאס - בלחץ איראן יצטרף ללחימה. במצב הפוך, עם זאת, שבו חמאס יחמם את הגבול הישראלי, עשוי חיזבאללה להתבונן מהצד.
"עוצמתה של ישראל מרתיעה את אויבינו בכל החזיתות, לכן הסבירות למלחמה יזומה נותרת נמוכה", אמר לפני כמה שבועות ראש אגף המודיעין האלוף הרצי הלוי בכנס הרצליה. "עם זאת, אי-יציבות בסיסית, ריבוי שחקנים לא מדינתיים ותהליכי בניין כוח מואצים מגבירים את הסבירות לתרחישי הידרדרות, שאיש לא רוצה בה". לדבריו, "נוכח הידע שיש ברשותנו והיכולות המבצעיות שלנו, לא הייתי מציע לחמאס ולחיזבאללה למתוח את החבל, והייתי מציע למי שגר סמוך לתשתיות מבצעיות שלהם להתרחק מביתו מיד עם תחילת העימות. לא נוכל להמתין כשחיי אזרחי ישראל על הפרק".
אלו ימים של שינויים במזרח התיכון, וישראל נדרשת לעצב את גורלה בצל קרבות מעצמות על השליטה בסוריה ועל ההשפעה האזורית, ובזמן שסעודיה, טורקיה, מצרים וירדן מושכות אף הן בחוטים. "כמובן שצה"ל צריך להיות מוכן, אך לצד המוכנות הצבאית יש לפתח חלופות", הסביר האלוף במיל' עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) שדיבר אף הוא בכנס הרצליה ורמז למהלכים שמתרחשים מאחורי הקלעים.
לצדו, עסק מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל בתכנית המבצעית שמוכנה כתגובה לאיום הצפוני, ואמר כי "אנחנו צריכים לפעול בכל הכוח שלנו מהפתיחה. לקחנו את היכולות שלנו, והכפלנו אותם פי ארבע. מה שידענו לעשות ב-34 ימים במלחמת לבנון השנייה, אנחנו יודעים היום לעשות ב-48 שעות".
חיל האוויר יצטרך להוציא לפועל את התכנית האמורה בזמן שהאש המדויקת של חיזבאללה תהלום בעוצמה בבסיסי החיל ותפגע ביכולותיו להמריא. "נידרש להילחם תחת אש וזה בהחלט גורם משפיע", הוסיף אשל תוך המלצה משלו לתושבי לבנון: "מכיוון שחיזבאללה בחר להישאר באזורים האלה, אם לפני פרוץ האירועים או מיד בתחילתם הם יעזבו את הבתים - הם לא ייפגעו". לדבריו, "ב-2011 המזרח התיכון השתנה באופן דרמטי. מי ערב שזה לא יקרה שוב? אני לא בא עם תחזית אפוקליפטית של מזרח תיכון מתמוטט מחר בבוקר, אך המוכנות שלנו למלחמה היא לא רק בזירה הצפונית. אנחנו צריכים להיות מוכנים בכל הזירות".
להתנפל על השטח
דברי בכירי המערכת מסייעים להבין את מידת הרגישות בגבולות, במיוחד בצל הלחימה המתמשכת בסוריה ומצבו המורכב של חיזבאללה. "יש לנו מודיעין טוב מאוד, ולפיו כמעט כל בית שלישי בדרום לבנון מכיל כוח של חיזבאללה", הדגיש איזנקוט באותו כנס, "אך יחד עם זאת יש גם 11 שנים של שקט בגבול, עם כל הביקורת על מלחמת לבנון השנייה". כשהפנה מבט דרומה, אמר כי הוא לא מזהה כיום אינטרס לפעילות התקפית של חמאס. "הוא מבין את הנחיתות שלו מולנו", סיכם.
אל"מ במיל' ד"ר גבי סיבוני, חוקר בכיר וראש תכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי, הסביר כי תרחיש הלחימה הרב-זירתית מובנה באסטרטגיית צה"ל. "ככה הצבא מתאמן", תיאר. "באירוע מהסוג הזה כל תפישת הלחימה תהיה יותר אגרסיבית והתמרון מהיר יותר. צה"ל יידרש להתנפל על השטח כדי להסיר את האיום".
כדי להתמודד עם תרחישים מורכבים מעין אלה, טוענים קצינים במילואים כי הרמטכ"ל הגדיר סדר עדיפות להגנה אקטיבית. זו סוגיה שתוליד ביקורת רבה, ולכן ראוי שגם בשגרה יעסקו בה המערכת הביטחונית והדרג המדיני. למרות שדרוג יכולות מהותי בסוללות "כיפת ברזל" והחפיפה בטווחי היירוט עם מערכת "שרביט קסמים", סוללות ה"פטריוט" ו"החץ", לחימה בשתי חזיתות מציבה דילמה הגנתית מול רקטות וטילים שמכסים את הארץ כולה. כאמור, גם חיל האוויר, שיהיה עסוק בהתקפה ב-24 השעות הראשונות, יידרש למעטפת הגנה משלו.
במבצעי "עמוד ענן" ו"צוק איתן" התרגל הציבור להגנה ברמה גבוהה מפני רקטות וטילים, אך המערכה הבאה צפויה ליצור משבר ציפיות בינו ובין הצבא. חלקו, מעריכים קצינים במילואים, עשוי להרגיש שלא הכינו אותו כהלכה לתרחיש ההרס, וזאת מבלי להזכיר אפשרויות מעשיות כמו שימוש בפצצות מצרר או במל"טים. נראה שדרוש לשם כך לשם תיחזוק קבוע של מערכת הסברה יעילה.
"האויב מדרום ומצפון ימשיך לירות. אין לו רסנים", הסביר ד"ר סיבוני, "והוא יפסיק לירות רק כששרידותו השלטונית תאוים. היו יותר מחמישים ימי לחימה מול חמאס בעזה ב'צוק איתן' כי לא היה לו מה לדאוג. חמאס לא עמד על קרני הדילמה, והוא לא חשש לשלטונו. תהיה הפסקת אש לא בגלל שהיקף הטילים שלהם יצטמצם, אלא כי צה"ל יגבה מחיר שיביא אותם לבקש הפסקה". עם זאת, הדגיש סיבוני, "למהלומות אש יש חשיבות גדולה בהרתעה שאחרי. האויב רואה את הנזק שנעשה לו רק אחרי חודשים. אין קונץ פטנט. אין קיצורי דרך, וצה"ל יידרש להפעיל את כולם".
כל מי שפנוי - לתמרון
חיזבאללה וחמאס ינסו לשנות את דרכי הפעולה שבהם נלחמו עד כה בצה"ל ובעורף הישראלי, והם ינסו להביא למערכה הפתעות כמו מנהרות התקפיות מעזה, מל"טים או העברת שטח הלחימה מלבנון לישראל וכיבוש יישובים סמוכים לגבול.
"באסטרטגיית צה"ל כתוב כיעד 'שלמות טריטוריאלית בסוף הלחימה'", מזכיר סיבוני. "להיות ערוך לאפשרות שהאויב ינסה להעביר את הלחימה לשטח הישראלי, אף בסוף הלחימה שהמצב יחזור לקדמותו. לכן אני חושב שצריך לתמרן הכי מוקדם שאפשר. סדיר ומילואים, מי שזמין שיתמרן, כל אחד בגזרתו. פלוגה? כמה שהיא יכולה. תהיה לכך השפעה אדירה על המשך הלחימה".
ברבדים הטקטיים והמטכ"ליים ברור שנדרשת פעולה מסוג אחר. ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה האלוף אהרון חליוה מדבר מאז כניסתו לתפקיד על גמישות יחידות לוגיסטיות שנועדה לאפשר לצבא לנוע אל הגבולות גם כדי לעמוד בפני תרחיש של יותר מחזית לחימה אחת. בתפריט הצבאי: רכש מובילים לכלים כבדים במיוחד, כוננות תמידית כמעט של אנשי יחידת ההובלה ותרגול פעילותה תחת אש (תיאורטית). "הלוגיסטיקה לא תעכב את צה"ל", מדגיש חליוה לפקודיו.
תכנית פעולה שכזו מאתגרת את המטה הכללי ואת יחידות השדה, שאמורים לשמור על כשירות תמידית להתמודדות עם תרחיש הלחימה הכפולה, ולהטמיע במקביל בקרב הדרג המדיני את האיומים השונים, האתגרים והמענה הצבאי הפוטנציאלי. האחריות מוטלת לא רק על הרמטכ"ל וראש אמ"ן, אלא גם על אלופים נוספים, ובהם מפקדי הפיקודים.
"האיום הוא צפון ודרום יחד", אמר לוואלה! NEWS האלוף במילואים איל בן ראובן, ששימש כסגנו של אלוף פיקוד צפון במלחמת לבנון השנייה וכיום חבר בוועדת החוץ והביטחון מטעם המחנה הציוני. "אני לא רואה תרחיש שחיזבאללה יוצא למערכה נגד ישראל ומשטר אסד עומד מנגד", הוסיף במה שהוא מגדיר כ-"2.5 חזיתות". לדבריו, "במצב של לחימה רב-חזיתית, די ברור שתהיה מהומה לא קטנה בשטחי יהודה ושומרון. לזה צה"ל צריך להיות ערוך, אם ביחד או בצורה מתגלגלת, אבל בסבירות גבוהה שאם תפתח מערכה עם חיזבאללה חמאס יצטרף".
מאחר שהקשב יופנה לפגיעה קשה בחיזבאללה, ניתן להעריך כי הדרג המדיני עשוי לקבל החלטה ולפיה חמאס יותקף, אך לא באותה מידה כפי שתתרחש בזירה הצפונית. גיוס נרחב של מערך המילואים ישנה את המשוואה ויאפשר עוצמה קרקעית גדולה יותר גם מול חמאס.
על פי בן ראובן, חברי הוועדה דנים עם הצבא "לא מעט" על תרחיש החזיתות המקבילות. "מה יהיה שונה בפעם הבאה? היקף החימושים שיפלו על העורף ואיכות הדיוק. טווחים גדולים. גם חמאס השתפר. לצערנו אין תפישת ביטחון למדינת ישראל. נתניהו אמר שהוא עובד על זה. מה שיש זה נייר של הרמטכ"ל. האסטרטגיה של איזנקוט שכוללת תובנות ממלחמת לבנון השנייה וממבצע צוק איתן. אנחנו נדרשים למלחמה קצרה ומכריעה. אם זה יהיה תלוי בצה"ל זה מה שיקרה. בדרג המדיני? זו שאלה מעניינת. האזרחים רגילים לכיפת ברזל כמו בצוק איתן. זה לא יהיה אותו דבר. שכחו שמדינת ישראל הייתה חצי מושבתת. אפילו נתב"ג היה מאוים, והאיום גדל מאז. צה"ל יידרש לצאת להתקפה עם כל הכוח שיש לו ולא לחכות. אש מהאוויר, מהים ומהיבשה. להכריע ומהר".
בן ראובן, שפיקד על כוחות ברמת החטיבה, האוגדה והגיס מבין היטב את משמעות מורכבות הלחימה ביותר מחזית אחת. "אני לא חושב שנידרש להכריע בשתי חזיתות", הסביר. "הצפון בעדיפות ברורה וכדי לסיים מהר נידרש להיות אגרסיביים הרבה יותר מבעבר, אך צריך לייצר תמונת ניצחון ולשאוף לצאת מהשטח כמה שיותר מהר. כדי להיות ערוך לכך, בטח ל-2.5 חזיתות, אתה צריך צבא מאומן מאוד. לכן הרמטכ"ל מדבר על זמן שיוקדש במחציתו לאימונים ובמחציתו לתעסוקה מבצעית".
לבד מהדרישות הצבאיות הבסיסיות, מדגיש בן ראובן אתגרים נוספים בלחימה מקבילה, ובהם הצטמצמות מלאי התחמושת. "זו נקודה כואבת מצוק איתן", תיאר. "מי חשב שנילחם במשך יותר מחמישים יום? היום אנחנו במקום אחרי לגמרי".
לדבריו, " אני מאוד מקווה שהאסטרטגיה של איזנקוט נטועה בדרג המדיני. האם הקבינט באמת מחובר לעניין הזה? תמיד צריך להיות מודאג מזה". כך, עם תזכורת מדאיגה מהעבר ותוך ציפייה תמידית לעתיד, מסכם בן ראובן את המצב הישראלי הנוכחי. "לא חיזבאללה ולא איראן נחים. הם מפתחים יכולות בתחום הסייבר, וזה עניין מאוד משמעותי שבמערכה הבאה יהיה רלוונטי. אסור גם לשכוח שיש כאן שחקן חדש רוסיה שירצה לתת ביטוי לכוחו והשפעתו. מלחמה כשרוסיה באזור זה דבר שצריך לקחת בחשבון. יהיו לכך השלכות".