שגריר בריטניה בישראל דייוויד קוורי: "טעות לחשוב שהבריטים חושבים רוב הזמן על ישראל"

ההקבלה בין בחירת טראמפ לברקזיט, העלייה המדאיגה בתקריות האנטישמיות והאתגרים המיוחדים שעמם מתמודדת ישראל מדי יום – אלו היו הנושאים המרכזיים שבהם עסק הריאיון המיוחד של שגריר בריטניה בישראל באולפן וואלה! TALK. בסופם, התפנה דייוויד קוורי לספר מעט על חייו האישיים והסיטואציה המורכבת מעט שמלווה אותם, ולא שכח להחמיא לחיים "הנורמליים" של דיפלומט מהממלכה המאוחדת בתל אביב.


"הרבה אנשים בישראל אמרו לי שהם מתעניינים ומופתעים", פתח קוורי בהתייחסות לתוצאות משאל העם שהכריע באשר לפרישה מהאיחוד האירופי, "שהפוליטיקה הבריטית הפכה עוד פחות צפויה מהפוליטיקה בישראל. אבל זו הייתה תקופה חשובה מאוד בעבורנו. ההחלטה שקיבל העם הייתה אולי ההחלטה המשמעותית ביותר שהתקבלה בבריטניה ב-17 השנה האחרונות - ועכשיו אנחנו עוסקים בביצועה".


רבים השוו זאת להצבעה בעד טראמפ בארצות הברית. אתה מסכים?

אני חושב שיש מידה מסוימת של חפיפה, בין השאר בתחושות של אנשים לגבי גלובליזציה, לגבי מקומות עבודה, לגבי היחסים בין הבירה לבין שאר המדינה, אבל אני חושב שיש סוגיות מקומיות רבות שנוגעות להקשר של בריטניה וגם למדינה במסגרת האיחוד האירופי, כך שיש כנראה דמיון מסוים, תופעות דומות, אבל יש גם מאפיינים ייחודיים רבים לכל אחת מהמדינות.

קוורי הביע הזדהות עם החשש הישראלי מצמיחה מחודשת של אנטישמיות ביבשת ובבריטניה בפרט, ואמר כי "זה נורא, זה דבר איום, אבל יש הרבה פעולות שמטרתן לטפל בעלייה הזו. הממשלה נקטה עמדה ברורה, הגדילה את המימון לבתי כנסת, לבתי ספר יהודיים, לעבודת קרן הביטחון הקהילתית, ואני חושב שננקטו צעדים גם בתוך מפלגת הלייבור. איש לא הוביל קו ברור נגד אנטישמיות יותר מתרזה מיי".

לדבריו, "אנחנו חייבים להכיר בכך שלאירופה יש היסטוריה קולקטיבית איומה בכל מה שנוגע לאנטישמיות. אנחנו גאים מאוד במסורת המודרנית שלנו בבריטניה, אבל אסור לנו לשכוח
שאנגליה הייתה המדינה הראשונה שגירשה יהודים בימי הביניים. היא הייתה הראשונה שקיבלה אותם בחזרה אל גבולותיה, אבל כולנו צריכים להתמודד עם ההיסטוריה שלנו".

באשר לבעיות אחרות המעיקות בתקופה זו על בריטניה ואירופה, נשאל קוורי על איום הטרור האסלאמי, והסביר כי "הערכים שלנו מותקפים, ואני חושב שאנחנו חייבים לפעול בתקיפות כדי להגן על הערכים הללו. אנחנו כמדינה, ובשיתוף פעולה עם גורמים באירופה ובעולם, כולל ישראל".

אני יודע שאתה לא אחראי על ה-BBC, אבל כשהוא מדווח שוב ושוב על פיגועי טרור בישראל ומציג את המחבלים כקורבנות, ישראלים רבים זועמים

שואלים אותי הרבה על כך. מעניין לציין שאחד מעמיתיי, שמשמש איש קשר עם הרשות הפלסטינית, כשהוא משוחח עם פלסטינים, הוא שומע טענות דומות מהצד השני. אני חושב שזה קשור לתפיסה השונה משני הצדדים. הם מרגישים שהצד שלהם בסיפור אינו מוצג בצורה הראויה. ה-BBC הוא מוסד גאה ועצמאי, וחשוב שהוא יישאר כזה.

באוניברסיטאות בריטיות חשובות יש פעילות של תנועת החרם. רבים חשים שישראל היא המטרה המועדפת כרגע

אני חושב שישנם אתגרים מסוימים באוניברסיטאות ובקמפוסים בבריטניה, אבל לפעמים בישראל קיימת הנחה שהעימותים האלה משתלטים על חייהם של ישראלים שחיים בבריטניה. זה ממש לא מה שאני שומע מישראלים שנמצאים שם.

אבל לא תוכל להתכחש לעובדה שהאנטישמיות גוברת

לא, אני לא מתכחש לכך. אנשים מבינים שישראל נמצאת בשכונה קשה, ומתמודדת עם אתגרים לא פשוטים, אך אני סבור שזו תהיה טעות לחשוב שאנשים בבריטניה מקדישים כל כך הרבה זמן לסוגיות שנוגעות לישראל.

קוורי התייחס גם לקיפאון המדיני, אך הדגיש כי ארצו לא תחדול מלנסות ולפרוץ דרך לשלום. "אני חושב שזה אינטרס בריטי לנסות ולהשיג הסדר קבע, ואני חושב שזה גם אינטרס חזק של ישראל. אנחנו עדיין מאמינים בכל לבנו בפתרון שתי המדינות. אנחנו חושבים שזה טוב לישראלים וגם לבריטים.

ירושלים?

המצב בירושלים מתוח, מן הסתם, במהלך הימים האחרונים. אנחנו שמחים על המחויבות של ראש הממשלה להמשיך ולקיים את הסטטוס-קוו בתקופה קשה. אנחנו מבינים את האיום מצד טרוריסטים. לטובת כולם, עלינו לנסות ולהרגיע את המצב, אבל גם למצוא את הדרך כדי לחזור לתהליך פוליטי שבסופו של דבר, כך אנו מקווים, יוביל לפתרון הסכסוך.

מה יהיה הפתרון בירושלים?

אנחנו מאמינים כבר זמן רב שירושלים צריכה להיות בירה משותפת של שתי המדינות.

בסדר, בוא נשנה נושא. לא כל החיים היית דיפלומט. הבנתי שהתחלת בתחום הפרסום. זה נכון?

נכון. עבדתי בפרסום במשך שבע שנים לפני שהצטרפתי למשרד החוץ. זאת הייתה העבודה הראשונה שלי אחרי שסיימתי את האוניברסיטה. היה לי כיף, למדתי הרבה, עשיתי דברים מעניינים מאוד, אבל רציתי שינוי, רציתי לעשות משהו שונה. רציתי לעבוד בממשלה, בזירה הבינלאומית, כך שמשרד החוץ היה הבחירה ההגיונית, והיה לי מזל שהתקבלתי.

הניסיון בפרסום עזר לך בחייך הדיפלומטיים?

אנשים חשבו שזה יעזור, אבל הם אף פעם לא הצליחו להגדיר למה בדיוק זה יעזור. מן הסתם, אני עוסק הרבה בתקשורת ובהבנה של תקשורת, אז אני חושב שהדברים שלמדתי בפרסום מועילים, אבל אלה שני עולמות שונים מאוד.

עוד משהו ברמה האישית. אתה יצאת מהארון והצגת את עצמך כדיפלומט הומו, תופעה שאינה נפוצה. האם היה לך קשה לעשות זאת?

התחוללה מהפכה של ממש בגישות בבריטניה ובעיקר במשרד החוץ הבריטי. לאחרונה ציינו 25 שנה מאז שהתבטל האיסור על העסקת להט"בים במשרד החוץ. זה שינוי מדהים שהתחולל בזמן קצר מאוד. זה היה צריך לקרות מהר יותר, אבל במבט לאחור, זה קרה די מהר.

"כשהצטרפתי למשרד החוץ, זה עדיין היה נושא שאסור לדבר עליו, אבל ראש הממשלה דאז, ג'ון מייג'ור, קיבל החלטה נכונה ואמיצה, ואמר: "זה קשקוש". משרד החוץ של היום הוא ארגון הרבה יותר פתוח ומגוון, ואני חושב שהוא משקף בצורה טובה הרבה יותר את החברה הבריטית, ושזה בריא מאוד, הן בעבור בריטניה והן בעבור משרד החוץ.

ואתה מרגיש בנוח בישראל? אני יודע שהיית במצעד הגאווה בתל אביב.

אנחנו מרגישים בנוח מאוד. אנשים שואלים אותי לפעמים אם אני מרגיש שאנשים בישראל מגלים סובלנות כלפיי. ואני אומר: לא, אני לא מרגיש שמגלים סובלנות כלפיי. אנחנו מרגישים, אני ובן זוגי, שאנשים שמחים בנו. אני חושב שזה אומר משהו טוב מאוד על ישראל, שבן הזוג שלי ואני יכולים להתנהל פה כמו כל דיפלומט אחר.

אין עלינו שום מגבלה. אנחנו מאוד נהנים כאן, אנחנו אוהבים את החיים שלנו וגם עובדים קשה מאוד, ואני מקווה שזה אומר משהו טוב על שתי המדינות - שבריטניה שולחת אותנו לכאן כדי לייצג אותה, ושישראל מקבלת אותנו כאן בזרועות פתוחות.

ובכל זאת, יש עדיין לאן להתקדם. ישנה סוגיית האימוץ שמרעידה את אמות הספים של הקהילה בימים אלו. לדוגמה, אתה ובן זוגך לא הייתם יכולים לאמץ ילד בישראל

יש בעיות בכל מדינה. בבריטניה הייתה התקדמות רבה, וגם בישראל יש התקדמות רבה. בבריטניה יש עדיין בעיה חמורה של התעללות בילדים חד-מיניים בבתי הספר. המצב השתפר, אבל יש עדיין עבודה רבה. בישראל יש חילוקי דעות סביב נושא האימוץ, סביב נישואים אזרחיים. אלה סוגיות פנימיות שישראל צריכה לטפל בהן, אבל שתי המדינות התקדמו ולשתיהן יש עדיין דרך ארוכה.

אני אוהב את ישראל. בן זוגי ואני נמצאים כאן כבר כמעט שנתיים, והן עברו כל כך מהר. זה לא ייאמן. אנשים תמיד שואלים אותי מה הכי מדהים אותי בישראל, ואני לא חושב שזה התרבות וההיסטוריה, אלא דווקא האנשים. כי כמעט כל ישראלי שמדברים איתו, כשחוקרים מעט לעומק, מגלים סיפור אישי יוצא דופן. כיצד המשפחה שלו הגיעה לכאן, לעתים קרובות מעורב בזה סבל רב, אבל גם חוסן רב והצלחה למרות העבר הקשה מאוד, ולכן זה מקום שתמיד מרתק להיות בו. אנחנו באמת נהנים להיות כאן.