מהקלטת הלוהטת ועד הערבים נוהרים: רגעי הלחץ הגדולים של נתניהו

הריאיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו לערוץ 20 ביום חמישי לקראת חצות נעשה בשיאו של יום מתוח עבורו שהתנהל כמו במצב חירום. במהלך היום הוא כינס ח"כים ושרים ממפלגתו כדי לתדרך אותם עבור הבליץ התקשורתי שאליו יצאו במטרה לטהר את שמו סביב החקירות ופרשות השחיתות הנקשרות במקורביו עו"ד דוד שמרון ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. "נתניהו הוא אדם שלחוץ או נלחץ בכל מקרה של לחץ, שנתפס לפאניקה ומאבד עשתונות", אמר עליו בעבר ראש הממשלה המנוח אריאל שרון. בהיסטוריה הפוליטית של נתניהו היו עוד כמה נקודות רתיחה שבהן שידר לחץ.

ב-14 בינואר 1993 נתניהו, אז רק בתחילת דרכו הפוליטית כשהתמודד לראשונה על ראשות הליכוד, הגיע להופעה דרמטית במהדורת "מבט" בערוץ הראשון, שבה בישר לכל הציבור בישראל כי הוא בגד באשתו, שרה נתניהו. ברקע הדברים, לטענת נתניהו, שיחת איומים אנונימית שבה נדרש ממנו לפרוש מהמרוץ ואם לא – תפורסם קלטת לוהטת שבה צולם לכאורה עם אשת השיווק רות בר.

נתניהו פרסם את קיומה לכאורה של הקלטת והרומן מיוזמתו וכבר בתחילת השידור התוודה: "היה לי קשר קצר עם אישה והוא הסתיים". הוא ביקש את סליחתה של שרה, תוך האשמת יריביו הפוליטיים בניסיון סחיטה. נתניהו הגיש תלונה במשטרה אך מעולם לא נמצאו ראיות לקיומה של אותה קלטת. הופעה טלוויזיונית זו נכנסה לפנתיאון ונחשבת לדוגמה של הקושי של נתניהו לעמוד במצבי לחץ.

מאות אלפי הצעירים שהחלו לישון באוהלים ולצעוד ברחובות בקיץ 2011 הכניסו את נתניהו ואת סביבתו הקרובה למצוקה, וכשבועיים לאחר שהחלו ההפגנות השבועיות נתניהו כבר כינס התייעצויות מיוחדות כדי לדון בתגובה שתשכך את המחאה. בסוף יולי הציג נתניהו תוכנית להוזלת מחירי הדיור והבטיח לבנות 50 אלף יחידות דיור חדשות, אך זה לא סיפק את המוחים. שבועיים אחר כך מינה ועדה מיוחדת בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג כדי שתגבש משנה כוללת להתמודדות עם יוקר המחיה, אך המוחים סירבו לשתף איתה פעולה, וההפגנות נמשכו ואף התרחבו.

לקראת סוף ספטמבר, אחרי שהוצגו מסקנות ועדת טרכטנברג, ההפגנות שככו. כמה ימים לאחר מכן, נתניהו הודיע על השגת עסקה להחזרת החייל החטוף גלעד שליט. מזכיר הממשלה בעת ההיא צבי האוזר הודה בראיונות כי המחאה החברתית היא שהובילה להחלטה הדרמטית על שחרור מחבלים תמורת שליט. "סוג של דלי מים קרים שנשפך על הבעירה", במילותיו של האוזר.

כשנתניהו הכריז על הליכה לבחירות בסוף 2014, הוא לא חלם שיוצב בפני שלטונו אתגר כלשהו, אבל כמה ימים לקראת סוף הקמפיין הוא ויועציו החלו להילחץ מהסקרים שבישרו שהמחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג וציפי לבני תנצח בבחירות. התשובה הראשונה לכך הייתה בליץ ראיונות בכל כלי תקשורת אפשרי – בניגוד להרגלו בקודש להתנזר מכך – ובחמשת הימים שלפני הבחירות העניק יותר מ-40 ראיונות לכלי התקשורת. כך זכה להופעה בלתי נשכחת בערוץ 24, בערוץ 20, ובתוכניות הבוקר, למשל אצל יואב לימור וגלית גוטמן.

המסר העיקרי בכל הראיונות היה שקיימת סכנה ממשית שתעלה ממשלת שמאל בתמיכת הערבים. מסר זה שוכלל בישורת האחרונה של הבחירות לסרטון הנודע ששוחרר ביום הבחירות, כמה שעות לפני סגירת הקלפיות. באותו הבוקר התברר בליכוד שהמפלגה בפיגור, והם החליטו לצאת במתקפת מסרונים, ששיאה התאפיין בסרטון שכלל את המסר הידוע לשמצה: "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפיות".

במרוצת קיץ 2016 הקדיש נתניהו עשרות שעות מסדר יומו לתדרוכים יומיים לעיתונאים בכירים וחברי מערכת בכל כלי התקשורת הגדולים. בזה אחר זה זומנו העיתונאים ללשכתו לתדרוכים שנמשכו בין ארבע לחמש שעות. בתדרוכים נתניהו הציג את משנתו המדינית, הכלכלית והביטחונית, אך הסיבה האמיתית להיסטריה היו ההדלפות שהחלו כמה חודשים קודם לכן מדוח המבקר בעניין צוק איתן.

חלק ניכר מכל התדרוכים הוקדש לכתב ההגנה של נתניהו באשר למחדל המנהרות, ואף הוכנה מצגת מיוחדת שפורטת את היערכותו לאיום המנהרות וציטוטים שפורסמו באופן חסר תקדים מישיבות קבינט והוכיחו את טענתו. נתניהו חשש מהמתקפה של יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט שהוביל קמפיין פוליטי בנושא, וניסה מראש להחדיר נרטיב אחר. בסופו של דבר, הדוח פורסם בפברואר האחרון, ולא חולל אף רעידת אדמה פוליטית.