פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שוטרים שתוקפים יוצאים ללא הרשעה - בניגוד לאזרחים רגילים

      המחלקה לחקירות שוטרים מבצעת סגירת תיק מותנית לשוטרים בעבירות בהן לא ניתן לעשות זאת לאזרחים רגילים – כך עולה מתחקיר וואלה! NEWS. הסניגור הציבורי: "מדי יום נפגעים אזרחים רבים"

      משרד המשפטים בתל אביב (אורי לנץ)
      משרדי מח"ש במשרד המשפטים (צילום: אורי לנץ)

      במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) נוהגים לערוך הסדרים מותנים לשוטרים שעברו עבירות שעליהן אזרחים רגילים אינם יכולים לקבל סגירת תיק מותנית - כך עולה מתחקיר וואלה! NEWS. העונשים שנגזרים על השוטרים קלים בהתאם, אולם הבונוס הגדול הוא שאותם שוטרים לא יורשעו כלל על עבירות שאזרחים רגילים יועמדו לדין ויורשעו בגינן וייאלצו לעתור במיוחד ולבקש את ביטול הרשעתם, שספק אם יקרה.

      כך למשל שוטר שנתפס תוקף, בין אם במסגרת עבודתו או לא, יוכל לסגור את התיק בהסדר מותנה אם אין לו עבר פלילי - מה שאומר שאפילו לא יורשע ועתידו לא ייפגע. אזרח שיתקוף אזרח אחר או שוטר יועמד לדין בשל העובדה כי אין הסדרים מותנים לסגירת תיק בעבירות תקיפה. כך גם לגבי עבירות גניבה. כך שוטר מג"ב שתקף אזרח אריתראי באגרופים בפניו כלל לא הורשע ועונשו היה פיצוי של 6,000 שקלים והתנדבות במגן דוד אדום.

      העבירה 1 (עיבוד תמונה)

      בישראל הוכנס לשימוש במערכת המשפט בשנים האחרונות נוהל שנועד לצמצם את מספר ההליכים הפליליים הנפתחים נגד חשודים בעבירות קלות. מדובר בחוק "הסדרים מותנים", שנכנס לספר החוקים ב-2012 בעקבות יוזמה שהעלה פרופ' אורן גזל-אייל, כיום דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ומומחה למשפט פלילי.

      על פי הנוהל, חשודים בעבירות קלות שבמרבית המקרים לא מובילות לעונשי מאסר, ושאין להם עבר פלילי, יוכלו לשלם קנס כספי או לספוג סנקציה אחרת, כתנאי לסגירת התיק נגדם עוד בטרם החלה המדינה בהליך הפלילי.

      אלא שהחוק בדרך שבה הוא מנוסח יוצר אפליה בין שוטרים שמועמדים לדין על ידי מח"ש לבין אזרחים רגילים, כשהסיבה היא מנהלית לחלוטין. תחילה נקבע כי רק הפרקליטות תוכל לעשות שימוש בנוהל, ולא התביעה המשטרתית, המטפלת בעבירות קלות מהסוג שעבורו נועד מלכתחילה. כך למעשה הוחרגה מהנוהל האוכלוסייה העיקרית של חשודים לגביה הוא היה אמור לחול.

      העבירה 3 (עיבוד תמונה)

      "אזרחים רבים מוכתמים בכתם פלילי ללא צורך"

      הסנגוריה הציבורית פנתה למשרד המשפטים בטענה כי הדבר הפך את חוק ההסדרים המותנים לאות מתה. בעקבות הפנייה, פרסם היועץ המשפטי לממשלה לפני שנה וחצי הנחיה ולפיה הנוהל יעודכן ויחול על שלוש עבירות המצויות בסמכות התביעה המשטרתית: איומים (למעט במקרים שבהם העבירה בוצעה כלפי בן משפחה), הסגת גבול במטרה לבצע עבירה ומעשה פזיזות ורשלנות בחיה. יש לציין כי שתי העבירות האחרונות מתוך השלוש נחשבות לנדירות.

      מאחר שמח"ש שייכת לפרקליטות היא מבחינתה יכולה לערוך הסדרים מותנים על כל עבירה שאינה מוגדרת "פשע" ואילו התביעה המשטרתית מוגבלת. כך שלא רק ששוטרים זוכים להסדר מקל מול אזרחים שביצעו את אותה עבירה, נוצר מצב שלעיתים ניתן לעשות הסדר מותנה ללא הרשעה בעבירות חמורות אולם לא בעבירות הקלות יותר, מה שבפועל הוא בדיוק ההיפך מכוונת החוק.

      היועץ המשפטי לממשלה בטקס פרישתו של אליקים רובינשטיין 13 ביוני 2017 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ')
      מנדלבליט (צילום: נועם מושקוביץ)

      הסנגור הציבורי הארצי יואב ספיר וד"ר איילת עוז מהסנגוריה שלחו לאחרונה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובו הם מבקשים לתקן בדחיפות את ההנחיה באופן שתחול על התביעה המשטרתית באופן מלא. "קשה להלום מצב בו דווקא הפרקליטות המטפלת בתיקים החמורים יותר אינה מוגבלת מלהחיל את הוראות החוק על כל עבירות העוון, ואילו התביעה המשטרתית המטפלת בתיקים קלים יותר המועמדים באופן טבעי להחלת הסדרים מותנים מוגבלת עד מאוד", כתבו.

      "כפועל יוצא נפגעים מדי יום אזרחים רבים המוכתמים בכתם פלילי ללא צורך ונפגעים גם אינטרסים ציבוריים רבים לרבות אינטרסים של יעילות והפחתת העומס העומדים אף הם בבסיס החוק", הוסיפו.

      העבירה 2 (עיבוד תמונה)

      מהיועץ המשפטי לממשלה נמסר כי "היועמ"ש רואה חשיבות רבה בנושא חוק סגירת תיק בהסדר מותנה. כזכור, משרד המשפטים הוביל את תיקון החקיקה ואת מתן הסמכות לתביעה לסגור את התיק בתנאים. מדובר בכלי המאפשר התאמת התגובה החברתית למעשה העבירה, העשרת ארגז הכלים של התובע, מתן הזדמנות נוספת לחשודים הראויים לכך, וכן הימנעות מהטלת כתם פלילי במקרים המתאימים".

      "בהתאם לכך", הוסיף, "החוק נועד לחול בעיקר בתיקים שאינם חמורים, אשר ברובם מטופלים על-ידי התביעה המשטרתית, ומכאן החשיבות ביישום החוק דווקא על עבירות אלו. לאור כל אלה, נעשים מאמצים רבים כל העת בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים ומשרד האוצר, על מנת להרחיב את תחולת ההסדר בצורה משמעותית על התביעה המשטרתית".