פרשת הצוללות, הידועה בכינויה תיק 3,000, עלתה השבוע שלב בחקירה עם מעצרי המעורבים בה. חקירתה הפלילית החלה בחודש פברואר השנה, חודשיים לאחר שנחשפה בחדשות 10 על ידי העיתונאי רביב דרוקר. החשדות שבגינן נחקרים המעורבים הם עבירות שוחד וקבלת דבר במרמה, עבירות מס על פי פקודת מס הכנסה וחוקי מע"מ, וכן הלבנת הון שעלו בשתי עסקאות לרכישת צוללות וספינות.
אחת הדמויות המרכזיות ביותר בפרשה היא מיקי גנור, איש עסקים ישראלי המייצג את התאגיד הגרמני "תיסנקרופ" בישראל שמוכר לישראל את הצוללות ואת ספינות המגן. גנור הוא רס"ן במיל' בחיל הים והחליף בתפקידו כנציג המספנות בישראל את ישעיהו ברקת ששימש בתפקיד 25 שנה. ברקת אמר בזמנו כי הובהר למנכ"ל החברה בעת ביקור שלו בישראל כי אם הוא יישאר בתפקיד, לא יוזמנו צוללות נוספות מהחברה. גנור היה מי שאמור לגזור את "הקופון השמן" מסגירת העסקה עם טיסנקרופ. גנור נעצר ביום שני האחרון ומעצרו הוארך עד מחר (חמישי).
לקריאה נוספת:
פרשת הצוללות: "בקרוב יצטרך נתניהו להסביר פרטים שעלו בחקירות"
דיווח בגרמניה: אושרה מכירת הצוללות לישראל, "אם לא תוכח שחיתות"
יעלון על תיק הצוללות: "אין ספק שבפרשה הזו הייתה שחיתות כבדה"
דמות נוספת היא עו"ד דוד שמרון, בן דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ופרקליטו בהליכים משפטיים שונים, המייצג בישראל גם את גנור. ביולי 2014, זמן קצר לאחר פרסום מכרז הספינות, התקשר עו"ד שמרון אל היועץ המשפטי של משרד הביטחון אחז בן ארי כדי לברר אם המכרז בוטל. שמרון נחקר פעמיים בימים האחרונים ונשלח למעצר בית.
תא"ל במיל' אבריאל בר יוסף הוא דמות מרכזית אחרת בפרשה. הוא שימש בעבר ממלא מקומו של ראש המועצה לביטחון לאומי והיה מועמד לתפקיד ראש המל"ל, אך מינויו בוטל בעקבות פתיחת החקירה בעניינו. שמו נקשר בפרשה זו בשל חוות הדעת שכתב לטובת טינסקרופ בעניין המכרז לקניית כלי השיט. הוא נעצר ביום שני ומעצרו הוארך עד מחר.
הדמות הבכירה ביותר שנחקרת בפרשה היא אלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום, לשעבר מפקד חיל הים. לפי ברקת, הוא היה מי שדרש את החלפתו בתפקיד בגנור כנציג החברה הגרמנית לאחר שהראשון התנגד לעוד עסקאות עם טיסנקרופ. הוא נחקר בחשד לקבלת שוחד שלכאורה נמצא בחשבונות שנפתחו בקפריסין. הוא נחקר אתמול יותר מ-12 שעות ושוחרר למעצר בית עד מחר.
שתי עסקאות רכש נמצאות בבסיס הפרשה. העסקה הראשונה עוסקת ברכישת שלוש צוללות מסוג "דולפין" בעלות של 1.2 מיליארד אירו מתאגיד "טיסנקרופ" הגרמני. צוללות אלו אמורות להגדיל את מספר הצוללות בצי של חיל הים הישראלי לתשע. אלא ששר הביטחון לשעבר משה יעלון טען כי אין לישראל צורך בתשע צוללות.
העסקה השנייה עוסקת ברכישת ספינות טילים שנועדו להגן על אסדות הגז. על רקע גילוי מאגרי הגז ב-2012 עלה הצורך ברכישת ספינות מסוג "סער 6" שיגנו על האסדות. אלה נקנו בעלות של 430 מיליון אירו מחברת טיסנקרופ הגרמנית בעסקה שנחתמה ב?2015. ממשלת גרמניה מימנה 115 מיליון אירו מתוך העסקה.
עסקה זו עוררה שאלות, בין היתר כיוון שטיסנקרופ כלל אינה מייצרת ספינות כאלה ושכרה לשם כך שירותים של חברה אחרת. בעקבות זאת, עלה צורך לבצע התאמות בין המערכת האזרחית של החברה הגרמנית לזו הצבאית הישראלית, בעלות של עוד כ?50 מיליון אירו. הטענה היא כי ראש הממשלה נתניהו והמועצה לביטחון לאומי (מל"ל) לחצו על משרד הביטחון לסכל את המכרז לקניית הספינות שנפתח עבור כמה חברות, כך שההתקשרות תבוצע עם טיסנקרופ הגרמנית, המיוצגת בידי גנור, שעורך דינו הוא שמרון.
לחצים אלה עלו ממכתב ששלח היועץ המשפטי של משרד הביטחון בן ארי מייל למנכ"ל המשרד דן הראל. "חוץ מזה שקיבלתי את פניית ראש מל"ל אליך, התקשר אליי עו"ד דוד שמרון, המייצג את קונסורציום טיסנקרופ, וביקש לדעת אם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו, כפי שנתבקשנו על ידי ראש הממשלה", כתב בן ארי. מכאן, עלתה השאלה מדוע הופעלו לחצים לרכישת הספינות דווקא מחברת טיסנקרופ.
חברת טיסנקרופ היא תאגיד רב-לאומי שנחשב לאחד מיצרני הפלדה הגדולים בעולם. לטיסנקרופ מגוון מוצרים, החל ממכונות ושירותי תעשייה וכלה בייצור פלדה ובניית כלי שיט. התאגיד פועל אף בתחום תעשיית הביטחון והפך את גרמניה בעשור האחרון לאחת מיצואניות הנשק הגדולות בעולם.
לפי תחקיר של השבועון "דר שפיגל" שהתפרסם בעבר, הצוללות בנויות במיוחד כדי שיוכלו לשאת טילי שיוט עם ראשי נפץ גרעיניים. על פי מקורות זרים, זהו חלק מאסטרטגיית ההרתעה של "המכה השנייה", שנועדה להבטיח את היכולת לשגר טילים גרעיניים מהים, גם במקרה שמדינת ישראל תיפגע במתקפה רחבה. לפי המקורות שהתראיינו לעיתון הגרמני, הישראלים נחשבים למהנדסים המוצלחים ביותר מבין כל המדינות המגיעות ללוות את תהליך הבנייה.
