פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מנתניהו ועד לבני: "אפקט הפרפר" של הפריימריז בעבודה

      ההכרעה בין גבאי לפרץ לא תעניין רק את ציבור הבוחרים – אלא גם את השחקנים פוליטיים שיצטרכו לחשב מסלול מחדש. נתניהו מעדיף את פרץ המוכר על גבאי הלא ידוע, לבני תחזיק אצבעות לתכנית "הגוש", כחלון מחכה לנקמה – ולפיד צריך לשמור על המנדטים שקיבל

      מנתניהו ועד לבני: "אפקט הפרפר" של הפריימריז בעבודה
      צילום: שלומי גבאי, ניב אהרונסון ושי מכלוף, עריכה: ניר חן ויוסי אלטר

      הערב, לקראת השעה 22:00, כשבגני התערוכה יבשרו על הזוכה בקרב המותח בין עמיר פרץ לאבי גבאי על ראשות מפלגת העבודה, לא רק בוחרי העבודה ומתפקדיה יעקבו אחרי התוצאות. לזהותו של המנהיג הבא של מפלגת העבודה יש השפעה על לא מעט שחקנים אחרים במערכת הפוליטית והיא קורצת אפילו מעבר לים ולממשל טראמפ, שממתין להבין את המפה הפוליטית המעודכנת בישראל כדי להעריך אם ניתן להשיק כאן תהליך שלום.

      הסיבוב השני בפריימריז לעבודה: משדר מיוחד בוואלה! NEWS הערב מ-20:30

      בשביל בכירים רבים במערכת הפוליטית, המועמד המועדף בבחירות המקדימות לראשות העבודה היה יצחק הרצוג, היו"ר הנוכחי המוכר והידוע, שאמנם הוביל את המפלגה להישג שיא של 24 מנדטים בבחירות הקודמות אבל היה מתקשה כנראה לשחזר את ההישג בפעם הבאה והיה מבטיח יציבות במאזן הפוליטי בממשלה. מה שהיה – הוא שיהיה. ואולם, הרצוג הודח מכיסא היו"ר, והבחירה שנוצרה כעת היא בין שתי אפשרויות שכל אחת מהן מבטיחה - או מאיימת - ליצור סדר חדש בפוליטיקה הישראלית. לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות שיכולים לשחק תפקיד בחלוקת המנדטים בבחירות הבאות.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה היום 3 ביולי 2017 (מערכת וואלה! NEWS , אוהד צויגנברג)
      (ציום: אוהד צויגנברג)

      בשבוע שעבר קרה אירוע די נדיר. אחרי חודשים של קמפיין ער לראשות מפלגת העבודה, ראש הממשלה התייחס לראשונה לבחירות במפלגת השלטון לשעבר. "שמעתי שפרץ רץ לראשות ההסתדרות, סליחה, לראשות העבודה", נתניהו אמר במפתיע בוועידת "מקור ראשון" ותקף את משנתו הכלכלית של פרץ, בדיוק ביום שבו עשרות אלפי חברים בעבודה יצאו לקלפיות לסיבוב ההצבעה הראשון. גורמים בסביבתו ניסו לטעון שהתזמון היה מקרי, אך זה היה מאוחר מדי; במערכת הפוליטית כבר נפוצה הערכה רחבה שנתניהו מעונין בבחירתו של פרץ.

      האמת היא שמהסקרים שפורסמו בשבוע החולף עולה כי לנתניהו זה לא ממש צריך לשנות. אין לו מה לפחד מאף אחד מהמועמדים, כי בשלב זה אף אחד מהם לא מצליח לחצות את רף ה-20 מנדטים. גם גבאי וגם פרץ הצהירו שלא ייכנסו לממשלה עם נתניהו, כך ששינויים דרמטיים בקואליציה לא ממש נראים באופק, ונתניהו מעריך כי שניהם ייקחו מנדטים בעיקר מיאיר לפיד ויגרמו למפלגות המרכז-שמאל לאכול אחת את השנייה – ובכך יש בשני המועמדים אפילו ברכה. ובכל זאת, נתניהו הוא שמרן, ובבחירה בין הישן והמוכר של פרץ לחדש ולרוח השינוי שמייצג גבאי – נטיית לבו הטבעית היא לטובת פרץ.

      אמנם פרץ מתהדר ביכולתו להביא קהלים חדשים ולהביא לזליגה של ליכודניקים לשורות העבודה, אך הטענה הזו עדיין טעונה הוכחה. 2017 היא לא 2006, ונתניהו יודע שהציבור בארץ היום הרבה יותר ימני. פרץ הוא יריב מוכר ושחוק, שיהיה קל יותר לתקוף אותו בקמפיין בחירות עתידי, לעומת גבאי, שעשוי להפוך לגרסה הישראלית של האאוטסיידר שבא לעשות פוליטיקה אחרת ולזכות בתנופה תחת אפקט טראמפ או אפקט מקרון הצרפתי. מעבר לכך, פרץ גם יחסום כנראה את כל התוכניות לבניית גוש מרכז-שמאל ופריימריז פתוחים לראשותם, ובכך יסתום את הגולל על תוכניות הקאמבק של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שהפך לקול האופוזיציוני הנחרץ ביותר נגד נתניהו בחודשים האחרונים.

      ולסיום, אם פרץ ינצח, יש סיכוי גדול יותר שנתניהו יוכל לחזור לעסוק באחד התחביבים הפוליטיים האהובים עליו – פיצולים. אחרי שהרג את קדימה כשהכניס את שאול מופז לממשלה וריסק את מפלגת העבודה עם אהוד ברק שהקים את מפלגת העצמאות, העוינות האישית המובחנת בין פרץ ליו"ר התנועה ציפי לבני מייצרת פרצה מפתה באחדות המחנה הציוני. נתניהו רצה שהרצוג ינצח בתקווה לייצר מרחב פוליטי לתזוזות מדיניות ולהיפרדות לשלום מהבית היהודי ונפתלי בנט, אבל גם לבני יכולה להיות פרטנר טוב כדי לשנות את הפאזל הפוליטי ולהניע מהלך מדיני. נכון לעכשיו, ההיתכנות למהלך כזה לא נראית גבוהה, אבל נתניהו כבר גישש אצל לבני בנושא, וכל עוד ממשל טראמפ ממשיך לבחון דרכים לחידוש המשא ומתן, לא כדאי להוריד אותו מהשולחן.

      יו"ר התנועה ציפי לבני

      ציפי ליבני באולפן וואלה טוק 28 ביוני 2017 (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)
      משדר פריימריס מיוחד לקראת הבחירות במפלגת העבודה 10 ביוני 2017 (מערכת וואלה! NEWS , ללא קרדיט)

      כמו נתניהו, גם לבני קיוותה שהרצוג יוכרז כמנצח הפריימריז. אמנם היא נמנעה מהתייצבות מאחוריו בתמיכה ישירה, אך השותפות עמו הייתה המתכון ליציבותה הפוליטית, והכר שעליו תכננה לקדם את רעיון הפריימריז הפתוחים לראשות גוש המרכז-שמאל.

      ההפסד של הרצוג השאיר את לבני עם שני מועמדים שמתלהבים פחות מהתוכנית שהיא מקדמת במרץ, אבל מצד שני להוטים לשמור על שלמות המחנה הציוני. בפגישות שקיימו עם לבני בשבוע החולף, גם גבאי וגם פרץ הציעו ללבני שריון במקום גבוה ברשימה, ופרץ אף התחייב בפני הרצוג שישמור על בכורתה ועל שיתוף הפעולה עם מפלגת התנועה כתנאי לקבלת תמיכתו. אבל ללבני יש רק דבר אחד בראש: גוש. ואף שבאופן פומבי היא נמנעה מלהביע עמדה, די ברור מי המועמד שאיתו היא מזדהה יותר ושהיא סבורה שיוכל לעזור לה להביא להרחבת השורות.

      ההיסטוריה של לבני ופרץ כמובן משחקת תפקיד. השניים שיתפו פעולה בעבר אבל היחסים ביניהם הפכו למרירים אחרי שפרץ נטש את מפלגת התנועה, ולא התחזקו במיוחד בחודשים האחרונים, כשטרח להבהיר מעל כל במה שהוא סוגר את הדלת ליוזמת הפריימריז הפתוחים שהיא מקדמת בלהט. לבני גם לא מעריצה גדולה של הממסד והמנגנון המפלגתי שעומד מאחורי פרץ, ולפי ההערכה עם גבאי יהיה לה קל יותר למצוא שפה משותפת. החיבור לגבאי בנושאים כלכליים חברתיים הרבה יותר טבעי מאשר עם פרץ, איתו יהיה לה קל יותר להמשיך לקדם את "הגוש", והכי חשוב, אין איתו אפילו בדל של דם רע; להיפך, הוא אפילו הודה שהצביע לה ב-2013.

      יו"ר יש עתיד יאיר לפיד

      יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד בישיבת הסיעה היום 26 ביוני 2017 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      (צילום: נועם מושקוביץ)

      לאור העובדה שמרבית המנדטים שהפכו את יש עתיד לאלטרנטיבה שלטונית בשנתיים האחרונות מגיעים ממפלגת העבודה, ליאיר לפיד יש מניות לא מעטות בבחירות המקדימות שלה. אמנם השינויים הפרסונליים בצמרת לא בהכרח יצליחו להרים את העבודה מהשפל כל כך מהר, ומי שלא ייבחר מבין שני המועמדים עדיין יצטרך להילחם על שיקום המותג, אבל ביום שאחרי ההכרעה והניצחון, שניהם יסתערו על המנדטים של יש עתיד, בתקווה להתחיל לשנות את המומנטום.

      על פניו, כמו נתניהו, ללפיד עדיף את פרץ המיושן והמוכר מאשר את גבאי הרענן שכבר מנסה לגזול ממנו את משבצת הפוליטיקה החדשה, והמנכ"ל המצליח יקרוץ למצביעי יש עתיד יותר מאשר פרץ הסוציאליסט מנהיג הפועלים. מצד שני, הניסיון הפוליטי המכובד, הכריזמה ויכולות ניהול הקמפיין של פרץ עשויות להיות מאתגרות יותר עבור לפיד. אם פרץ ינצח, הוא ימונה ליו"ר האופוזיציה, ויקבל במה רשמית נרחבת כדי להגביר את הנראות הציבורית שלו ולהעפיל על לפיד. האחיזה שלו יכולה להתחזק אם יצליח לגייס לצדו את בן בריתו הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שגם לפיד חיזר אחריו. אם גבאי יזכה בגביע – הניסיון המועט שלו בפוליטיקה ובמסדרונות השלטון הופכות אותו למטרה הרבה יותר קלה להתנגחות וגורמות אפילו ללפיד להיראות כפוליטיקאי ומדינאי מיומן ומשופשף, והוא כבר לא יהיה הכי "צעיר" במערכת.

      שר האוצר משה כחלון

      שר האוצר משה כחלון במסיבת עיתונאים בבי"ח רמב"ם 19 באפריל 2017 (ערן גילווארג)
      (צילום: ערן גילווארג)

      הבחירה בין גבאי לפרץ מייצרת עבור יו"ר כולנו דילמה קשה בין הראש והלב. מבחינה פוליטית, גבאי צריך היה להיות המועמד המועדף על כחלון. הסקרים שבוצעו בשבוע האחרון מנבאים, בנוסף להתחזקות דרמטית של שר האוצר לאור הקמפיין האגרסיבי של תוכנית משפחה נטו, שפרץ – שהוא שותף רעיוני לדרך החברתית-כלכלית של כחלון - קורץ לאותם קהלים כמוהו ושעדיף לו להתחרות מול גבאי. בנוסף, אם גבאי ינצח, כחלון יוכל לזכות בתמיכת בן ברית שמשותף לו ולפרץ, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, וגדודים של תומכים בהסתדרות, שעשויים לתת את קולם לכחלון במידה ופרץ יפסיד.

      אבל ברמה האישית, ניצחון של גבאי יכאיב לכחלון מאוד, כי המחשבה שרק שנה אחרי שהתפטר מכולנו ונטש את הספינה הוא יחזור לזירה - ועוד כמנהיג של מפלגה שמתחרה על השלטון - מעוררת בו חלחלה. בהכרעה בין נקמה ומנדטים, נראה שכחלון מעדיף את הראשון. בשיחות שקיים בימים האחרונים עם בכירים במפלגת העבודה הוא הבהיר כי בחירה של גבאי תהיה מכת מוות לכל ניסיון לבנות גוש או קואליציה משותפת, ואנשי פרץ הדהדו את המסר הזה בחפץ לב - בתוספת אזהרה קטנה: "אם גבאי ינצח, עד הבחירות כחלון ירסק את מפלגת העבודה".

      ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק

      אהוד ברק לראיון אישי אחד על אחד עם יעקב אילון באולפן וואלה ניוז (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      הרחק מעבר לאוקיינוס האטלנטי יעקוב אחרי התוצאות יו"ר המפלגה הקודם אהוד ברק. אחרי חודשים של פעילות פוליטית הולכת וגוברת, שהתחילה בטוויטר אך התרחבה מאז לחוגי בית ולסרטוני פייסבוק שמטיפים לצורך באיחוד השורות כדי להביא לחילופי שלטון, ההכרעה בין פרץ לגבאי תעצב את צעדיו הבאים של ברק ועשויה להכריע אם וכיצד הוא יעשה את הקאמבק הסופי בחזרה לביצה.

      בעוד ברשתות החברתיות הוא בונה עצמו כאופוזיציה הלוחמנית ביותר נגד נתניהו, מאחורי הקלעים ברק מקיים קשרים הדוקים עם בכירים במפלגה, ובעצם, הוא ממתין שיקראו לו חזרה לדגל. לכן, כמו רבים מהנסקרים בכתבה זו, הרצוג היה המועמד המועדף עליו, מתוך הערכה שהוא עשוי לספק תשתית לבניית גוש שעליה אפשר יהיה בסופו של דבר לחזור להנהגה. משנותר בבחירה בין גבאי ופרץ, ברק התעשת מהר, והתגייס בצורה מובהקת מאחורי גבאי. ברק פרסם שני סרטונים בשבוע החולף בהם הרעיף מחמאות על גבאי והסביר שהוא האיש שיכול "להביא למהפך", תוך הטחת עלבונות בפרץ כמי "ששייך לעשור הקודם". הבחירה של ברק די ברורה: בעוד פרץ כבר טרק את הדלת בפני תוכניות הגוש והפריימריז של לבני, אצל גבאי – לפחות כעת – הדלת עדיין פתוחה, וכך גם האופק לחזרה של ברק לפעילות מלאה ורשמית במערכת הפוליטית.