(בווידאו: פגישת טראמפ ופוטין בגרמניה, אתמול)
רוסיה ניסתה להתערב בבחירות, דונלד טראמפ מתחיל לעצב את מדיניות החוץ שלו וושינגטון כבר לא תפעל לשינויי משטר ברחבי העולם כך אומר בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS יו"ר ועדת המודיעין לשעבר בבית הנבחרים, פיט הוקסטרה, ברקע המשברים הפנימיים והחיצוניים שעמם מתמודדת ארצות הברית.
בריאיון טלפוני מארצות הברית, סיפר הוקסטרה הרפובליקני על התרשמותו מהבחישה הרוסית בבחירות. "אני בהחלט מאמין שרוסיה ניסתה להתערב בבחירות האחרונות בארצות הברית", אמר. "היא ניסתה להתערב בשלל צורות בשלל מדינות לאורך השנים, אבל הדבר החשוב הוא שאין שום הוכחה שבבחירות בארצות הברית היא הצליחה אין שום הוכחה שהייתה הצלחה בפריצת סייבר למידע בקלפיות למשל".
ארצות הברית לא הגיבה על הניסיון של מעצמה עוינת להתערב בבחירות ולהשפיע על התהליך הדמוקרטי. הנשיא הקודם ברק אובמה דיבר עם רוסיה והזהיר אותה, והטיל סנקציות רפות מאוד על מתחמים רוסיים בארצות הברית שמהם הופעלה מערכת ריגול - וזהו בערך. כשנשאל הוקסטרה מה היה עושה במקומו של אובמה, השיב: "ראשית, הייתי מיידע את המפלגות ואת המועמדים, מזהיר אותם. ושנית, הייתי פועל מול רוסיה. הייתי מזהיר את הקרמלין, ברמת ממשל מול ממשל, מפעיל סנקציות כלכליות, ויש אפשרויות נוספות הרי ארצות הברית וישראל כבר עשו למשל דברים יחד בזירת הסייבר ספייס מול גורמים שונים".
הוקסטרה יודע על מה הוא מדבר. חבר קונגרס לשעבר, איש המפלגה הרפובליקנית, המקורב מאוד לממשלים רפובליקניים שונים כולל הממשל הנוכחי, כשמדי פעם צצות ידיעות על מועמדותו לתפקידים בכירים. הוא גם היה יו"ר ועדת המודיעין של בית הנבחרים בתקופת הנשיא ג'ורג' וו. בוש, אז היה חבר במה שמכונה חבורת או כנופיית השמונה ארבעת מנהיגי הרוב והמיעוט בסנאט ובית הנבחרים. אלו האנשים המתודרכים על ידי הממשל בנושאי מודיעין, הם אלה היודעים הכל בתחום זה.
בימים אלו, שבהם נבדקים קשרי מטה טראמפ, ואולי של הנשיא עצמו וחתנו עם רוסיה, הוקסטרה הרפובליקני ברור מאוד לפחות לגבי דבר אחד פיטוריו של היועץ לביטחון לאומי. "אני יודע מה זה תחקיר בטחוני. אני יודע מה שואלים, מה עונים", הסביר. "אדם יכול אולי לשכוח שפגש שגריר זה או אחר, אבל אדם לא יכול לשכוח שהוא מייצג מדינה אחרת, לשכוח שקיבל סכום בן שש ספרות, בדולרים עבור שירותיו. על כן מייקל פלין צריך היה ללכת".
נושא שעלה במהלך הפרשה הכה סבוכה הזו הוא "הסרת המסיכה" (Unmasking), בהקשר זה, חשיפת הזהות. ייתכן שבממשל הקודם, היועצת לביטחון לאומי סוזן רייס, ביקשה לחשוף את זהותם של אישים במטה טראמפ שהיו בקשרים עם גורמים זרים, ואם כן לאילו מטרות. כאשר נפגש באחרונה הוקסטרה עם הנשיא טראמפ, הפגישה נסבה גם סביב נושא זה. הנשיא ביקש לברר איך מתבצע התהליך מן הסתם כדי לתקוף את ממשל אובמה שאותו מאשים טראמפ בשלל עבירות, כולל חשיפת זהות המעורבים והדלפתן.
"פגשתי אדם בעל חוש הומור, פיקח, חוקר, שואל הרבה, מקצועי ולא שולף מהמותן", הפתיע הוקסטרה, בעיקר בתיאור האחרון. "הסגנון שלי שונה", התנסח הוקסטרה בזהירות כשהתייחס לציוציו של טראמפ. "הייתי מעדיף שלא יעשה זאת, אבל אפשר להבין אותו הוא מותקף כל הזמן. אני קיויתי שהוא יתעלם וימשיך הלאה, כך הייתי עושה אני, אבל הוא אחר".
עם כל הכבוד לציוצי הנשיא, הדבר החשוב ביותר הוא מדיניות החוץ שלו. לדעתו של הוקסטרה, אלו שלבי התגבשות של מה שיכול להיקרא "דוקטרינת טראמפ", שבמרכזה תמיכה בבעלות ברית - אבל תוך הדגשה שהן צריכות לשאת בראש ובראשונה בנטל של עימותים באזורן ובעיקר לא לשנות משטרים. כך למשל על קוריאה הדרומית ויפן לעמוד בחזית העימות עם צפון קוריאה, וארצות הברית תתמוך בהן. בניגוד לג'ורג' בוש הבן, שכבש את אפגניסטן ועיראק, ובניגוד לאובמה המעודד ואף תומך בהפלת משטרים של רודנים כמו חוסני מובארק ומועמר קדאפי, טראמפ לא ייצא לשום הרפתקה מעין זו.
"אנו רואים את אפגניסטן אחרי 16 שנים של שפיכת דם אמריקני והון אמריקני, וכעת כדי להשיג הישגים אנו צריכים עוד 5,000 חיילים ועוד 50 מיליארד דולר בלי שום ערבות שזה יצליח? לא יקרה", הדגיש הוקסטרה, שכמו כל בני דורו זוכר היטב את מלחמת וייטנאם. "טראמפ לא ישקיע הון אמריקני ובעיקר לא חיילים אמריקניים בסוריה. טראמפ מסתכל עניינית מי יכול לסייע לי בפתרון הבעיות. היעד הראשון במעלה הוא להביס את דאעש, על כן ההתקרבות לרוסיה. יעד נוסף הוא קוריאה הצפונית, המתעצמת בטרם תגיע לטילים היכולים להגיע לארצות הברית, על כן ההתקרבות לסין. כל מקרה לגופו".
שנים רבות התערבה ארצות הברית במדינות רבות ושונות. בחלק מהמקרים זה היה מתוך אידיאליזם, לעתים אידיאליזם שהסווה אינטרסים, ולעתים אך ורק אינטרסים בלא שום מסווה. החל בהפלת מוחמד מוסאדק באיראן, חקובו גוזמן בגווטמלה, פלישות לקובה, לפנמה, וייטנאם. אך לא עוד עידן האידיאליזם, גם הדמוקרטי וגם הרפובליקני, המנסה להשליט ערכים אמריקניים באסיה, אפריקה אמריקה הלטינית או מזרח אירופה.
"פגשתי את קדאפי כמה פעמים", סיפר הוקסטרה. "לא שליט מושלם, רחוק מזה כמובן, אבל בתחילת שנות ה-2000 האיש 'חזר בתשובה' הוא הפסיק את תמיכתו בטרור, הוא שילם פיצויים לקורבנות הטרור שביצע, עצר את תוכניות הנשק להשמדה המונית ולוב הייתה יציבה. ואנו ארצות הברית - שיתפנו פעולה עם משטר קדאפי נגד האסלאם הקיצוני. והפלנו את קדאפי ומה קיבלנו? ואקום ומדינה כושלת. סיפקנו נשק ויידע לגורמים שונים בסוריה, איננו יודעים לאילו מטרות הלך".
יו"ר ועדת המודיעין לשעבר אמר כי כשביקר פעם אחת במצרים, "נפגשתי בין השאר עם ראש המודיעין סולימאן ועם הנשיא מובארק (הפגישות היו שנים רבות לפני האביב הערבי, מעט אחרי פיגועי התאומים - א"נ). הם הזהירו אותנו מפני מעורבות יתר בעולם הערבי, ספציפית נגד מעורבות בעיראק: 'אל תעירו את הכוחות הרדומים שם, או בשאר המזרח התיכון. אינכם יודעים אילו נחשים מסתתרים מתחת לסלעים שתהפכו'".
טראמפ אמר כי אסור לארצות הברית להיות במלחמה עם העולם המוסלמי, ושלא כל העולם המוסלמי הוא אויב, מה שמעלה את השאלה מה ההבדל בינו לבין אובמה, שאמר דברים זהים. "העניין הוא ליצור בריתות עם הגורמים הרואים כמונו את הבעיה, שפוחדים מהטרור האסלאמי הקיצוני כמונו", אמר. "הייתי באפגניסטן, הייתי בעיראק. הייתי בטקסים של סיום קורסי שוטרים, קציני צבא צעירים ואני שואל את עצמי כמה מהם עדיין בחיים, מאותם צעירים שהתגייסו למשטרה כדי להגן על הקהילה שלהם, על משפחותיהם".
הבעיה הגדולה מבחינת הוקסטרה בממשל הקודם, ואולי ההבדל הגדול בין ממשל אובמה לממשל טראמפ, הוא היחס לתנועת "האחים המוסלמים". "אובמה אתחל את יחסי ארצות הברית עם העולם המוסלמי כשהוא רואה באחים המוסלמים פתרון, לא בעיה. הוא העדיף חד-משמעית אותם על פני מובארק. הממשל הנוכחי לא. הוא רואה בהם חלק מהבעיה של האסלאם הקיצוני. ממשל טראמפ חד-משמעית לא ינהל משא ומתן עם הגורמים הרדיקלים".
בדוקטרינת טראמפ, הסביר הוקסטרה, יש מקום לבעלות ברית. "זו לא אמריקה תחילה, זו אמריקה ובעלות בריתה תחילה. בעלות הברית הן קריטיות, על כן הביקור במזרח התיכון. על כן הקשר עם ישראל, ערב הסעודית, ירדן, מצרים וגם עם נאט"ו על אף שהארגון לא השתנה 70 שנה בעוד, שהעולם כולו השתנה. האיומים השתנו". הוא הסכים כי רוסיה היא עדיין איום, אחרי שהזכרתי לו שנראה שהאיום הסובייטי שנגדו קמה הברית נראה כמי שקם לתחייה, אבל אומר: הטרור הוא גם איום, העולם אחר ולא סביר שהמדינות החברות לא יתרמו את חלקן למה שהוא אחרי הכל אינטרס שלהן".
חבר הקונגרס הבכיר לשעבר התייחס גם לאווירה הפוליטית, התקשורתית והמורעלת כעת בוושינגטון. פעם ניתן היה להעביר חקיקה לטובת המדינה בפרגמטיות, במשא ומתן בין המפלגות, בין מנהיגיהן. לא עוד. היום ההצבעות הן אך ורק לפי מפתח מפלגתי, מי שיחצה קוים לא ייחשב כמי שפועל לטובת המדינה אלא כבוגד. "אני רואה את נקודת המפנה בהעברת חקיקת האובמה קר על קולות מפלגה אחת בלבד. אפשר היה למתן את החוק ולהעביר אותו גם בקולות דמוקרטיים, וזה היה רק לטובה. כאן נשברו הכלים", סבור הוקסטרה.
ב-2004 עבדה ועדה פנימית על רפורמה בשירותי המודיעין האמריקניים, בעקבות הכישלון המודיעיני בפיגועי 11 בספטמבר. בוועדה היו חברים ג'ו ליברמן, סנאטור דמוקרטי ולימים עצמאי מקונטיקט, סוזן קולינס, סנאטורית רפובליקנית מתונה ממיין, ג'יין הרמן חברת בית הנבחרים ליברלית מקליפורניה והוקסטרה, רפובליקני שמרן ממישיגן. "ארבעה אישים שונים ככל שניתן לצפות (נציגי הדמוקרטים, ליברמן והרמן, היו יהודים), ועבדנו בהרמוניה לטובת המדינה. כיום היית מכניס ארבעה אנשים כאלה לחדר והיית רואה דם ניתז על הקירות. וכן, טראמפ אינו נשיא מאחה קרעים, ולא נשיא מחבק".
על אף שטראמפ אינו נשיא מחבק, הוסיף הוקסטרה, "הוא נשיא של מבחן תוצאה, של עסקאות. ועל כן יכול להיות מצב שבו אם לא יכול להעביר חקיקה רק בקולות רפובליקנים הוא יפנה לדמוקרטים להשגת עיסקאות והתנעת תהליכים".
ואנחנו. מה מרחב התימרון של מדינה קטנה כאשר בבית הלבן נמצא נשיא שמצבי רוחו משתנים תדיר, שהגדרתתו את אויביו ואויבי ארצות הברית, וידידיו וידידי ארצות הברית משתנה? האם יכול להיות שבשלב מסוים יראה בנו לא נכס אלא נטל, לא בעלת ברית חיונית אלא מדינה שאינה ממלאת אחרי רצונו? אולי בעקבות קשיים במשא ומתן לשלום?
"טראמפ לא יזנח את ישראל. זה לא יקרה. לעולם לא תשתנה התפיסה שישראל היא מעוז, היא ידידה ובעלת ברית", אמר. "בהחלט יכול להיות מצב שבו הנשיא יכעס על ישראל. בהחלט יכול להיות מצב שבו אם תהיינה אי הסכמות עם ישראל נראה ציוץ נזעם בשעת בוקר מוקדמת, שאולי לא זו הדרך המקובלת לניהול ענייני חוץ. אבל הבסיס בין שתי המדינות זה לא ישתנה"