שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן חתמו היום (חמישי) על תקנות לקיצור תורים ואף אישרו תוספת תקציב של כ-900 מיליון שקלים למאבק בתופעה במערכת הרפואה הציבורית. זאת במסגרת התכנית הלאומית לקיצור תורים שהושקה לפני כשנה. התקנות הועברו לאישור ועדת הבריאות בכנסת שתדון בהן בשבוע הבא.
התקנה המרכזית עוסקת בהגדרת זמני המתנה מקסימליים לניתוחים דחופים ואלקטיביים במערכת הרפואה הציבורית שיעמדו על 30 ימים ו-60 ימים בהתאמה. בנוסף, על פי התקנה החדשה, אם לא יינתן מענה למטופל תוך 30 הימים הוא יהיה רשאי לבחור לעבור את הניתוח בבית חולים אחר, גם כזה שאינו עובד עם קופת החולים שבה הוא מבוטח. בניתוחים אלקטיביים (שאינם דחופים), יהיה רשאי המטופל לבחור בכל בית חולים במערכת הציבורית, אם יימצא תור מוקדם יותר ב-60 יום מהתור שהוצע לו בקופה.
תקנה שנייה, שחתם עליה שר הבריאות, על אפם וחמתם של רופאים בכירים ובעלי קליניקות פרטיות בארץ, מגבילה את המעבר לקבלת טיפול במרפאות הפרטיות לתקופת צינון של חצי שנה. זאת כשנה וחצי לאחר שעבר חוק המגביל מעבר טיפולים מהמערכת הציבורית לפרטית. "כל רופא שכיר או עצמאי שייעץ לאדם או טיפל בו במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי לא יטפל באותו אדם או ייעץ לו, שלא במימון ציבורי, במשך שישה חודשים מיום מתן הטיפול או הייעוץ האחרון", נכתב בתקנה. עם זאת, בכמה תחומים לא תחול תקופת ההמתנה, כמו בניתוחים נדירים ששכיחותם נמוכה מ-1 ל-40 אלף, טיפולי הפרייה חוץ גופית ומעקב הריון וטיפול או ייעוץ בתחום התפתחות הילד.
מדובר בתקנה משמעותית לכלל ציבור בישראל ומכה עבור הרופאים הבכירים והמומחים בארץ שעובדים בשוק הפרטי, שכן עד היום, אלה טיפלו וניתחו באופן פרטי מטופלים ימים או שבועות בודדים לאחר הפעם האחרונה שבה פגשו את המטופל בבית החולים או במרפאה הציבורית. כך ש"יתרון התורים הקצרים" במערכת הרפואה הפרטית, שהיה גורם מכריע בשיקול דעתם של מטופלים בעלי היכולת הכלכלית, הופך ללא רלוונטי.
יתרה מכך, על פי נתוני משרד הבריאות, בכ-50% מהטיפולים והניתוחים שנערכים בקליניקות ובבתי חולים פרטיים, היה למטופלים קשר קודם עם הרופא במערכת הבריאות הציבורית. כך, "מנווטים" לעצמם רופאים רבים את המטופלים המרוצים אל הקליניקה הפרטית שלהם. תקופת הצינון בשילוב עם הגבלת זמני ההמתנה במערכת הציבורית, משרתות את אחת ממטרות הדגל שעליהן הצהיר השר לאורך כהונתו צמצום הרפואה הפרטית.
מאחר שהמהלך צפוי ליצור עומס כבד על מערך הניתוחים בבתי החולים הציבוריים, הוחלט להוסיף לתקציב משרד הבריאות 2.54 מיליארד שקל בשלוש פעימות בתוך שלוש השנים הקרובות. לטובת התכנית עצמה, יועברו כאמור 900 מיליון שקלים.
התכנית החדשה שמהלל משרד הבריאות לא חפה מחולשות. כך למשל, משרד הבריאות הבטיח מענקים כספיים לבתי החולים הציבוריים על קיצור התורים מאז השקת התכנית, לפני יותר משנה. מנגד בכמה בתי חולים טוענים כי למרות שקיצרו את התורים, לא הועברו אליהם מענקים כלל.
בנוסף, היעדר מערכת חכמה שתספק למטופלים מידע בזמן האמת על התורים הקצרים ביותר שמוצעים להם, כמו גם קשיים בירוקרטיים נוספים, יקשו על הטמעת התכנית.
אולם במשרד הבריאות ובאוצר אופטימיים לגבי הצלחת התכנית. "מדובר במהלך נוסף שיחזק את מערכת הרפואה הציבורית וירסן את המערכת הפרטית. זאת, במטרה לשפר את השירות לאזרחים, לפעול לצמצום פערים בתחום הבריאות ולהוריד את המחירים למטופלים", אמר הבוקר השר משה כחלון. "כל אדם, ללא תלות ברמת ההכנסה שלו או ברמת ההשכלה שלו זכאי לקבל שירותי בריאות וחינוך טובים. אני מתנגד לכך שתהיה רפואה לעשירים ורפואה לעניים".
"זהו מהלך חשוב שמטרתו חיזוק מערכת הבריאות הציבורית ומתן סייגים להרחבת שירותים פרטיים על חשבון המערכת הציבורית", אמר השר ליצמן. "תקנות אלו ישפרו את הזמינות למטופלים ויפחיתו את ההוצאה הפרטית לבריאות".
"אחת הבעיות הקשות של המערכת היא אורכי התורים לניתוחים. בשל המחסור במשאבים במערכת הציבורית, אנשים פונים למערכת הפרטית כדי לקצר תורים", הוסיף מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. "תוספת המשאבים תאפשר ליותר אנשים לקבל את השירות במערכת הציבורית. אנו יודעים שאיכות הרפואה הניתנת במערכת הציבורית עולה ככלל על זו הניתנת הפרטית. בכוונתנו לפעול לאורך זמן להגדלת המשאבים לקיצור תורים במערכת הציבורית".