המושבניקית שהמיסה את לבה של מלניה טראמפ

לפני כמה שבועות ביקרה נחמה ריבלין בפתיחת תערוכה של הצייר יאיר גרבוז בכפר יהושע. "אשת הנשיא", הציג אותה ראש המועצה. "אני לא אשת הנשיא, אני נחמה, מושבניקית כמוכם", היא ענתה, ותשובתה משקפת היטב את חייה ועמדותיה.

הגברת הראשונה של ישראל נולדה ב-1945 במושב חרות שבשרון. הילדות בצל עצי ההדר נטעה בה חיבור לאדמה, למרות שבגיל 19 עברה לעיר הגדולה ירושלים, שאותה לא עזבה מאז. היא נרשמה ללימודי זואולוגיה ומדעי הטבע ועבדה עד יציאתה לפנסיה במעבדות המחלקה לזואולוגיה של האוניברסיטה העברית, שם גם למדה לפחלץ בעלי חיים לצרכים מדעיים.

בני הזוג ריבלין הכירו בירושלים הבוהמית של סוף שנות השישים. נחמה חובבת האמנות ורובי התקשורתי ומוקף העסקנים נהגו לבלות באותם מקומות, כמו קפה "טעמון". הם נתקלו האחד בשניה, עד שהכירו באופן רשמי במסיבה של בית הספר לאמנות "בצלאל". נחמה הייתה רווקה, רובי פרוד ואב לילד. הפגישה הובילה לחתונה ב-1970, והשניים הביאו יחדיו שתי בנות ובן.

כשרובי החל את הקריירה הפוליטית, נחמה תמיד השתדלה לשמור מרחק. היא אף פעם לא אהבה את הבחירה שלו אך הבינה שזה בוער בעצמותיו. "תמיד הוא היה מאוד חשוב לה, אבל היא הייתה עסוקה בקריירה שלה ובגידול שלושת הילדים", אומרת חברתה מאירה טמיר לוטנר.

השנים עברו, והריבלינים נשארו בשלהם. הוא התקדם ממועצת עיריית ירושלים לכנסת, לממשלה ולתפקיד יו"ר הכנסת. היא שקעה בעבודתה ונרשמה ללימודי תולדות האמנות. האהבה בין השניים חזקה וחוש ההומור המפורסם של רובי מצא שפה משותפת עם זה של רעייתו. בתם ענת, שהייתה בעצמה מכותבי "ארץ נהדרת", הסבירה פעם ב"ידיעות אחרונות" כי "להורים שלי יש אינטימיות שמיוחדת להם. הם יודעים להצחיק אחד את השנייה בשטויות שמובנות רק להם ובכל פעם שהם צועדים זה בצד זו, הם מחזיקים ידיים".

"יש לה זוגיות מאוד יפה", הוסיף אריאל דרבסי, פרופסור לגנטיקה באוניברסיטה העברית שעבד עם ריבלין במשך שנים. "שניהם אנשים מאוד מיוחדים עם שילוב אופטימלי של טוב לב, הומור כולל הומור עצמי ואינטליגנציה גבוהה". מיכל, חברתה של ענת ריבלין ובת בית אצל נחמה, מתארת "הומור מתוחכם של אבחנות רגישות, שיכול להיות גם הומור על עצמה".

"אשתי לא ממנה אישים", עקץ ב-2010 יו"ר הכנסת ריבלין את משפחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל אי-המעורבות של רעייתו לא עמדה אף פעם בסתירה להיותה הלוחשת העיקרית על אוזנו של אחד מוותיקי הפוליטיקה הישראלית. "מאחורי הקלעים היא נותנת לו הרבה תמיכה", סיפרה לוטנר. "היא אדם חושב ודעתן, תמיד יש לה מה להגיד, והיא ידעה מי השחקנים". דני נוימן, חברו הטוב של הנשיא ובן בית של המשפחה בשכונת יפה נוף, הדגיש כי "היא מעורה בכל הנעשה אבל לא התערבה בשיקולים הפוליטיים. המעורבות הייתה בעצות לבעלה".

"נחמה ריבלין זוכרת לפרטי פרטים את כל הקמפיינים של רובי, את כל השמות, כל הפרטים. מי תמך בו, מי היה נגד", מספר גורם המכיר את הזוג. "מכמעט 40 שנה, היחיד במערכת הפוליטית שהיא מתגעגעת אליו זה אריק שרון. הוא היה מתקשר לרובי ואחר כך מבקש לשוחח איתה. הם אהבו אחד את השני, שניהם מושבניקים".


מכריה של ריבלין מתארים אותה כאדם שלא מהסס לומר מה שהוא חושב, למעט על פוליטיקה. "היא לא הייתה משתפת חברות בפוליטי. הרגשתי שדעותיה יותר שמאלה אבל היא לא הייתה דווקאית ולא הצהירה על כלום", אמרה ענת גלבוע, עוד אחת מעמיתותיה של ריבלין במעבדה. ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, שעבד במשך שנים באותו חדר עם ריבלין, העיד כי "מעולם לא הייתה לנו ולו שיחה אחת בעלת אופי פוליטי. פשוט שוחחנו על דברים אחרים, ואני לא יכול להגיד על עצמי שאני לא מתעניין בפוליטיקה".

ריבלין המשיכה להימנע ממעורבות פומבית בקריירה של בעלה, עד שניצחונו בבחירות לנשיאות הפך אותה בעל כורחה לבעלת תפקיד ממלכתי. "היא אישה צנועה שחיה הרבה שנים עם דמות ציבורית כשהיא לא אוהבת ולא חיפשה את אור הזרקורים", אמר דרבסי. "זה מעולם לא עניין אותה. היא מכבדת את המקום, אבל היא לא בחרה את הדרך הזו בעצמה".

על פי גלבוע, "היא מאוד לא רצתה בנשיאות ושיתפה פעולה רק כי ידעה שלרובי זה חשוב. זה לא התאים לה והיא לא אוהבת להתחכך בנודניקים. והיא גם חולה". אריה קילמניק, מייסד מתחם האמנות הירושלמי "סדנת ההדפס" שבו פעילה ריבלין, הוסיף כי "יש צניעות באנשים כאלה שגדלו בכפר. היא מאוד ישירה. הדיבור שלה ומה שהיא חושבת זה אותו דבר, והצניעות שלה יוצאת דופן במקומותינו, לעומת אני לא רוצה להגיד". כמו כדי להוכיח ולבסס את תדמיתה, נתפסה ריבלין שעות לאחר הבחירות לנשיאות כשהיא אומרת לעיתונאים: "עדיף שלא אדבר, יש לי פה ג'ורה".

לנחמה לקח זמן כדי להתרגל לתפקיד ולמעמד. הזוג רצה בתחילה להישאר לגור בדירתם אך השב"כ דרש לסגור את הרחוב, ולטובת השכנים הם ויתרו ועברו למעון הרשמי. מאז היא מבקרת פעם בשבוע בדירה, "להשקות עציצים, לקחת דברים", ומי שפוקח עין על הבית ביומיום הוא השכן מהקומה למטה - חבר הכנסת בני בגין.

עם כניסתה לבית הנשיא, מתחיל להתרחש השינוי. "בניגוד לאשתו של פרס, היא החליטה שהיא משתדלת בתוך המוסד הזה לעשות את מה שהיא אוהבת", סיפרה לוטנר. "מההתרשמות שלי היא מאוד שמחה כשרובי נבחר, אבל לוקח זמן לעכל. אתה גם צריך לעזוב את הבית שאתה רגיל אליו, ולהיות חשוף לעין כל, ועוד עם המכשיר חמצן. זה בשבילה היה סוויץ' מסוים, אך זה היה מובן מאליו שהיא הולכת אתו על זה. ברור שאם היא צריכה להיות אשת הנשיא היא תהיה".

זמן קצר לאחר המעבר, התחילה ריבלין בפעילות ציבורית ובוחרת להתמקד בשלושה נושאים עיקריים: בעלי מוגבלויות (בעקבות מחלת הריאות שתקפה אותה לפני מספר שנים ומאלצת אותה להסתובב עם מחולל חמצן צמוד, שאותו היא מכנה "המאהב שלי"), אמנות וחיבור בין אדמה לאנשים. "בהתחלה הגישה הייתה שהיא לא פעילה, אבל אז היא הרגישה שהיא בכלוב של זהב", אמר גורם המכיר את הגברת הראשונה. "בהכרח היא מעורבת יותר", אומרת לוטנר. "העובדה שגרים בבית והמשרד למטה והכול מסביב זה משפיע. החיים מעורבבים".

לאחר הבחירות העניקה ריבלין, לראשונה בחייה, ריאיון למוסף 7 ימים של "ידיעות אחרונות", ובו ניסתה, בהמלצת אנשי הנשיא, להביא לידיעת הציבור את מחלתה ולמנוע שמועות. לאחר שהרגישה קשיים בנשימה ואף הפסיקה לעשן לאחר שנים ארוכות, היא אובחנה לפני כעשור כחולה בפיברוזיס, מחלת ריאות המקשה על ספיגת החמצן בדם.

המחלה אינה ניתנת לריפוי והחולים נזקקים להשתלת ריאה. פעמיים בשבוע מגיעה ריבלין לטיפולי שיקום ריאה בבית החולים שערי צדק, והמבקרים במחלקה רואים אותה "יושבת בתור כאחד האדם". היא לא מבקשת הנחות וחברתה מדגישה כי "אף פעם לא תנסה לעקוף בגלל הבעיה". לדברי לוטנר, "לפעמים אנחנו נוסעות ויש פקקים. אני תמיד אומרת לה 'שימי את הצ'קלקה', אך היא אף פעם לא מסכימה. היא לא מוותרת על שום דבר בגלל המחלה. אני מציעה רק לסחוב לה את המכשיר, זה שוקל איזה כמה ק"ג, אבל לא".

גלבוע מתארת את ההתמודדות עם המחלה כ"אצילות נפש שקשה להבין", ולוטנר מסבירה כי "היא פשוט מתמודדת יפה מאוד, ולא מוותרת לעצמה. היא תמיד אומרת 'אני מושבניקית', יש לה עוצמות של מושבניקית".

בחודש מאי המתינו בני הזוג ריבלין בפתח המשכן לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ורעייתו מלניה. נחמה קיבלה את פניה של הגברת הראשונה כשיצאה מהרכב המשוריין, ולפני שהחלו לצעוד לכיוון הבית, אמרה לה בשקט שהיא "תשתדל מאוד להדביק את הקצב, אבל יכול להיות שהיא תהיה איטית יותר", בגלל מחולל החמצן. זה היה רגע מרגש במיוחד, וטראמפ אחזה בידה של ריבלין ואמרה לה: "נלך יחד בכל קצב שתבחרי".

"היא אוהבת טבע ובעלי חיים והיחס החם שלה לאנשים הולך עם זה ביחד", סיפר דרבסי, שריבלין הייתה מנהלת כוח האדם במעבדתו. "הנושא של לגעת באנשים היה משהו מאוד מיוחד אצלה, ואני עוקב אחר פועלה הציבורי ורואה שבדרכה השקטה גם היום היא מגיעה לאנשים ומחממת לבבות".

לכבוד ט"ו בשבט, סיפרה ריבלין בגלי צה"ל על הקשר שלה לאדמה. "לנטיעות יש משמעות עבורי, כשכבר לא גרתי במושב אמי תמיד דאגה להודיע לי את התאריך של הנטיעות", נזכרה. "לאורך השנים יש לי צורך לקיים מנהג כמעט קדוש עבורי, ולקטוף ערב ראש השנה רימונים מהעץ שאבי נטע בחצר הבית בו גדלתי".

באוניברסיטה כולם הכירו את סטפן, כלב הריצ'בק המאומץ של הריבלינים, שהחליף את מקומו של כלבם הקודם דון כמלווה המועדף על ריבלין לעבודה. "כל האוניברסיטה הכירה אותו, הוא היה הולך לאיבוד בקמפוס ואמרו לה לא להביא אותו, אז הוא היה בורח מהבית ובא לאוניברסיטה לבד", שיחזרה לוטנר. "תמיד צחקנו שהכלבים יותר באוניברסיטה מכולנו, ו-ודאי יש להם שניים או שלושה תארים", נזכר שקדי.

העובדים האהובים על נחמה בבית הנשיא הם הגנן והגננית, והיא הקימה שם גינה קהילתית שבה היא עובדת עם בני נוער בסיכון. "היא עובדת בשקט עם הילדים, יורדת עם מכנסיים מקופלים ושותלת ומעשבת. מדי פעם עוצרת לוקחת חמצן. לא חופרת לילדים, לא 'מי אתם' ולא 'מה אתם'", הסבירו במתחם.

עם המעבר למשכן, שלחה ריבלין יצירות אמנות שהיו בבית לשיקום, הביאה חדשות, והחלה לערוך תערוכות מתחלפות ולהציב בכניסה לבית מסך וידאו שעליו מוקרנות עבודות מתחלפות של אמני וידאו-ארט ישראלים. "יש לה נפש חופשיה, בוהמיינית, היא קרובה לאמנות מכל הסוגים", אמר שקדי.

ריבלין מעריצה את העבודות של אוהד נהרין ולהקת בת שבע, צופה בקולנוע דוקומנטרי ומשתתפת קבועה בפסטיבלי קולנוע. "בחו"ל היא תמיד תלך לאיזה מוזיאון מיוחד, תמיד תחפש איזה גלריה מיוחדת", סיפרה אחת מחברותיה. כך, זכתה בנסיעה רשמית עם הנשיא לוותיקן לסיור נדיר בין יצירות האומנות והפריטים שבמרתפים הסגורים לציבור.

"הבית שלה מאוד אקלקטי. אין סטים, פה צלחת כזו, פה כורסא אחרת", סיפרה גלבוע. "היא מומחית ברקמות, תכשיטי כסף מקוריים, שמלות ושטיחים, ומכירה את כל הסוחרים והחנויות הטובות בעיר העתיקה, והם מכירים אותה". למשכן הנשיא, הביאה ריבלין מהבית פופים, צעצועים, ספרי ילדים ואת כלי הסריגה שלה. למטבח, שבו יש מבשלות בדרך כלל, הביאה כלים משלה וסט מחבתות אהוב. אגב, לצד העדפותיו הצמחוניות של הנשיא, ריבלין שומרת על אהבתה לבשר.

אהבתה לקריאה מובילה את ריבלין בערך אחת לשבוע לחנות הספרים "אדרבה" בשכונת רחביה, ומלבדה, היא אוהבת לצאת לקניות בשוק מחנה יהודה ושומרת אמונים לחנות הגבינות "באשר" ולמאפיות "טלר" ו"מאפיית נחמה". "היא מאוד אוהבת לבוא", סיפר מישל סולטן, בעלי המאפייה בשוק מחנה יהודה. "היא קונה לבית, כמה עוגות ולחם כפרי. העובדות שלנו מלוות אותה לאוטו. היא אישה מדהימה, אין לה אגו. מתוקה מאוד ומכירה את כל העובדים בשמות. אין דיסטנס. גם כשהיה יום העסקים היא בחרה להצטלם אתנו".

ריבלין משתדלת לארח הרבה את נכדיה, ומוגדרת בסביבתה כ"סבתא אמתית. היא מכינה להם עוגות, ספגטי, דברים שאוהבים". כך, כשהנשיא מבקש לצאת לכל מיני מקומות, כמו ביקור כוחות בשטח או ניחום אבלים, "תמיד מעמיסים עוגה שלה, ולרוב פרג או תפוזים", סיפרו בבית הנשיא. "אשתי קונדיטורית חובבת אבל את הטעם של העוגות שאכלתי אצל נחמה בבית אני מרגיש עד עכשיו", נזכר נוימן.

"אני בטוחה שהיו לה פחדים שלא תהיה מספיק ייצוגית וממלכתית כגברת הראשונה", אמרה מיכל. "היא הייתה אדם פרטי עד אז, ושאלה את עצמה איך היא מתחברת ויוצקת לזה תוכן. זה תהליך של שינוי גדול בשבילה אבל היא עושה אותו מעולה והתגובות מהציבור מאוד מחזקות אותה".

לאחרונה החלה ריבלין לפרסם מדי פעם פוסטים בדף הפייסבוק של הנשיא, ובהם היא מספרת על פעילויותיה למען בעלי מוגבלויות, או על ספר הילדים דב פדינגטון, שממנו "למדנו על עזרה לאחר". התגובות חיוביות ובפייסבוק אפילו ניתן למצוא את הדף "נחמה ריבלין, עמוד המעריצים הרשמי", שמעלה תמונות שלה מאירועים ופעילויות שונות. "היא מצאה את הקול שלה כלפי הציבור, אחרי שכל השנים היא פשוט לא חיפשה אותו", סיכמו קרוביה. "היא עברה שינוי, אבל הכול אותו דבר".