אם מסתכלים כמה דורות אחורה, האימהות העבריות רצו שהילדים שלהן ירכשו לעצמם מקצוע לחיים. רופא, עורך דין, טייס. משהו עם תעודה. דיפלומה. מקצוע עם עבודה קבועה, משכורת טובה ומעמד מובטח. כיום, נראה שהחלום של האימהות הישראליות הוא שהילדים יתגייסו ל-8200, יפתחו סטארט-אפ ואז יעשו את האקזיט המובטח. מולי אדן, מבכירי אינטל העולמית לשעבר ולאחרונה יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה, מנסה להסביר בשיחה עם יעקב אילון בתוכנית וואלה! TALK שהחלום הזה קצת מורכב יותר ממה שחושבים מצד אחד, ושהעתיד שנראה לנו כמו מדע בדיוני כבר כמעט כאן, ואנחנו צריכים להתחיל להתכונן אליו. "משמעות הידע היום שונה", אומר אדן, "מה שצריך לעשות היום זה לחשוב. אני מסתכל בבתי הספר ואני לא יודע מה יצטרכו עוד 20 שנה, אבל מה שאני יודע זה שמה שמלמדים היום לא רלוונטי".
מולי אדן ליווה את עולם ההייטק הישראלי מאז לידתו מבפנים וגם מבחוץ. הוא למד הנדסת חשמל בטכניון ("לימדו אותי שם ללמוד") ובסוף שנות ה-70 המציא את ה"אנטי-מחיקון" שהותקן על גבי טלוויזיות והחזיר את הצבע לתוכניות הזרות ששודרו בישראל, למרות השידור בשחור-לבן של רשות השידור. ב-1982 הצטרף לחברת אינטל, שם שימש במספר רב של תפקידים טכנולוגיים וניהוליים במשך 33 שנה עד פרישתו ב-2015. "בתחילת הדרך כל חברה בינלאומית שרצתה לעבוד בישראל עברה קודם באינטל להבין איך הם מצליחים", מסביר אדן, "אפשר לתת לאינטל קרדיט כמי שעזרו לפתח את המדינה לאיפה שהיא היום".
את עסקת הענק של חברת מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל ב-15.3 מיליארד דולר, ראה אדן כבר מבחוץ, אבל בכל זאת יש לו הסבר למניעים לעסקת המיליארדים. "אין לי מידע פנימי ולא הייתי מעורב בתהליך הרכישה", הוא אומר, "אבל אינטל ככל חברה גדלה על בסיס ההצלחה שלה. ההצלחה שלה היא מיקרופרוססורים, אבל העולם מתקדם ואם אתה רוצה להמשיך לגדול אתה לא יכול להיות על אותו מודל עסקי ואתה מחפש דברים דומים וקרובים. אינטל פספסה את מהפכת המובייל. הם לא יסתירו את זה. הם מאמינים שהרכב האוטונומי יהיה בסיס לעסקים מצוינים ולכן הם רוצים לגדול עם זה. יחד עם מובילאיי הם יכולים להתמודד על השוק".
כמי שמאמין שהעתיד מצוי בטכנולוגיה, לאדן יש גם חשש מההשלכות האתיות שיהיו להתקדמות המואצת בתחום. "אנחנו מתקדמים טכנולוגית, וכשהטכנולוגיה מתקדמת קדימה השיקולים הם לא אתיים לכן כמו כל טכנולוגיה אפשר להשתמש בה לטובה או לרעה", הוא מסביר.
"בכל טכנולוגיה אפשר לעשות דבר נהדר ואפשר לעשות דבר נוראי. אם נלך אחורה, אז עם אש הכינו אוכל וחיממו אבל גם שרפו כפרים ושרפו אנשים. אטום זה יכול להיות פצצות אטום, או כור גרעיני שמספק חשמל ללא לכלוך. העתיד עוד יראה לאיפה הנושא הזה הולך. הטכנולוגיה תמיד הגיעה קודם והאתיקה רצה יותר מאוחר כדי להשיג אותה. אני מניח שבסופו של דבר תהיה אתיקה בכיוון טוב אחרת תהיה בעיה גדולה. שבוע לפני שפרס נפטר הוזמנתי לביתו לדבר איתו. הוא שאל אותי: 'מולי, מה יהיה עם האתיקה?'. אמרתי לו שאני לא רוצה להעציב אותו, אבל טכנולוגיה הייתה תמיד פועל יוצא של צרכים צבאיים, או של בצע כסף. ואז הוא אמר לי משפט שלקחתי אותו כמין צוואה שלו: 'טכנולוגיה בלי אתיקה זה רוע, אתיקה בלי טכנולוגיה זה עוני'. וזו הסיבה שצריך לחבר את השניים ביחד, ולכן נראה יותר חברות שמתעסקות, אנשים שיתעסקו בפן האתי של הטכנולוגיה אחרת נגיע לגבולות שלא נוכל לזוז בלי זה".
אדן רואה את התלות האנושית בסמארטפונים כדבר חיובי, וכבר יודע לנבא שהתלות הזאת רק תלך ותהפוך לאבסולוטית יותר. "בהקצנה, אנחנו כבר היום חצי אדם חצי מחשב. ההבדל היחיד הוא שאת המחשב הזה לא השתילו לי בתוך היד. אני לא מפחד מזה כי זה יכול לפנות אותנו לעשות הרבה דברים שלא עשינו בעבר. אני מגיע היום מנקודה לנקודה בחצי זמן בזכות waze, מתקשר עם קבוצות רבות יותר של אנשים בזמן קצר בזכות whatsapp. חלק גדול מהטכנולוגיה תעזור לנו לחיות יותר טוב".
בעתיד הלא רחוק, מעריך אדן, מחשבים יושתלו בתוך גוף האדם ויהפכו להיות חלק ממנו, ממש כמו סייבורגים בסרטי המדע הבדיוני. "לדעתי זה בלתי נמנע. אנשים אומרים לי 'זה לא יעלה על הדעת'. ואני אומר: 'להשתיל קוצב חשמלי לחולי לב מותר? בוודאי. להשתיל משאבת אינסולין לחולי סכרת מותר? בוודאי. להשתיל אלקטרודות לילדים עם מחלת הנפילה כדי למנוע התקפים? ברור. למה אנחנו עוזרים עם הטופ של הטכנולוגיה רק כדי לעזור לאחוז אחד באוכלוסייה וזה נראה כשר ונכון? ולא נותנים לעזור ל-99% מהאנשים הבריאים. יש כאן המון מקום לעזור לאנשים. תנסה לחשוב למשל שאני יכול לעזור לך לזכור יותר טוב, יהיו לנו חיים יותר טובים. ברגע שאני אקבל את הדבר הזה שמושתל אצלי בגוף, והאינטרנט יהיה חלק מהמוח שלי אני אוכל לסגור את העיניים וכל המידע שיש באינטרנט יהיה אצלי בראש. אתה תצטרך לעשות את אותו הדבר, אחרת לא תוכל להתמודד איתי. לדעתי זה יקרה, אבל גם כשאנשים התחילו לנסוע במכוניות היו כאלה שהתנגדו אבל בסוף כולם עזבו את הסוסים. אני לא יודע אם זה יהיה שוויוני לחלוטין, אבל פה בדיוק נכנס הנושא של האתיקה. אם תוכל להשתמש בטכנולוגיות כדי לקדם קודם מעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים, אולי תוכל להשתמש בה כדי לצמצם פערים".
ההערכה היא שבשני העשורים הקרובים, נתחיל לייצר מחשבים עם אינטליגנציה מלאכותית, שכוח המחשוב שלהם יוכל לחקות את מוח האדם. לעומת סרטי המדע הבדיוני הישנים שמזהירים מפני התקוממות של רובוטים נגד בני אנוש החשש האמיתי הוא ריאלי הרבה יותר: אבטלה בכמויות קריטיות. אדן עומד בראש המחנה שטוען שיש להתחיל ולהתכונן לעולם בו הרבה ממקצועות ההווה יהפכו לנחלת העבר. "אני מצר וצועק על זה, ואני יודע שהממשלה מתעוררת בנושא. הרובוטים יוכלו להחליף חלק גדול מהתפקידים שנמצאים היום בפנים. ואם אנחנו לא נשכים לעשות משהו טוב, הראשונים שייפגעו יהיו העובדים מהשכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה. המדינה חייבת להיערך לזה. כולם מדברים למשל על מכונית אוטונומית. מדובר על יותר מ-100 מיליון מובטלים בעולם. בוא נקרא לתינוק בשמו. צריך לדאוג להכשיר אנשים כדי שיהיו מוכנים למקצועות העתיד המקצועות של היום יהפכו לפחות רלוונטיים".