בשיאו של כינוס "צוות השרים לענייני טבריה" שנערך בעיר במרץ 2012, הכריז ראש העיר דאז זוהר עובד על ראש הממשלה בנימין נתניהו כ"אזרח כבוד" של העיר. נתניהו השיק אז תוכנית חומש לפיתוח העיר, והבטיח להקציב לה 150 מיליון שקל; הוא כונה על ידי עובד "איש חזון, ממשיך ומיישם דרכו של חוזה המדינה הרצל, שהיטיב לתאר איך טבריה תיראה בספרו 'מדינת היהודים'".
חמש שנים עברו, והכספים שהובטחו לא הושקעו בעיר. ראש עירייה חדש נבחר, וגם בתקופתו ההבטחות לא מומשו. רק אזרחות הכבוד של נתניהו נותרה בעינה, אחת מני רבות המוענקות לחברי הממשלה ולעומד בראשה, המגיעים לביקורי עבודה ברשויות מקומיות ומקבלים את התואר שבעבר היה שמור רק לראשי המדינה.
המעמד שהיה יוקרתי בעבר הפך באחרונה שגרתי ושכיח, במידה שעלולה להוזיל אותו: ביום שלישי האחרון הוא אירע פעמיים, כששר התחבורה ישראל כץ קיבל אזרחות כבוד בחיפה, ולשר האוצר משה כחלון הוענק התואר בהרצליה. כץ הוא השר המעוטר ביותר, עם 16 רשויות מקומיות שבהן הוא אזרח כבוד. לכחלון, המכהן כשר פחות שנים מכץ, יש ארבע. יובל שטייניץ, שהיה הקודם מטעם הליכוד שכיהן במשרד האוצר, זכה בתואר חמש פעמים.
עוד בוואלה! NEWS:
מול אלפי חסידיו: האדמו"ר מקרלין-סטולין רקד עם בתו, חתנה ואביו
ההרוג ה-15 מתחילת השנה: פועל בניין נהרג באתר בנייה ברמת גן
לראשונה בישראל: מכונית נמכרה תמורת המטבע הווירטואלי ביטקוין
"אזרחות כבוד לשר או לראש ממשלה היא חלק מניהול קשרי ממשל", מסביר חן גלוברמן, יועץ אסטרטגי לרשויות מקומיות, שמסייג: "לעתים זה מיושם באופן פתטי, כשאין מאחורי זה דבר". יועץ תקשורת שעבד עם גורמי ממשל והעדיף לשמור על עילום שם, אמר לוואלה! NEWS כי "אזרחות כבוד מלטפת את האגו של השר. זה טוב לקשר שלו עם פעילי המפלגה באזור וברשתות החברתיות. ראש העיר, מצדו, מצפה לקבל תמורה. זה מעין סלאח שבתי של ימינו".
ד"ר אור ברק מאוניברסיטת חיפה, שחקרה את "הפוליטיקה של ההכרה הממלכתית", מסבירה כי "אזרחות לא מקבלים במעמד הזה, אז מה נשאר? כבוד. זו רדיפה אחר כבוד. השאלה היא מה יותר יוקרתי: פרס הכולל תגמול כספי כאות הערכה, או דווקא אות הערכה הנמדד רק במענקי כבוד?". היא מדגישה כי "אסור לשכוח כי אות הכבוד מוענק בטקס. גם המוענק וגם המעניק לא יוותרו על הטקס, שכן בלי המסגרת הטקסית, הענקת הכבוד איננה נראית לעין ועל כן, כמעט ומיותרת".
בני קריתי, קודמו של עובד בראשות עיריית טבריה, רואה בהענקת אזרחות כבוד דבר ראוי אך מבקש לשים דגש על המינון ועל הרף להענקת התואר. "זה צריך להינתן במשורה", מסביר קריתי. "אם נעשתה פעילות הרבה מעבר למתחייב ולמצופה, הרי שאז ראוי להעניק אות כזה. אם שרת התרבות והספורט מירי רגב תקדם יוזמות כמו הקמת תיאטרון חדש וקרית ספורט בטבריה, הייתי ממליץ להעניק לה אזרחות כבוד. זה אות שצריך להעניק לפעילות מחוללת שינוי". גלוברמן טוען כי "מחלקים אזרחות כבוד כל יומיים, בעוד שזה צריך להישמר למשהו מיוחד. זה מאבד את המשמעות שלו".
יועץ התקשורת חולק על האבחנה של קריתי. "מה פירוש המושג 'השר נתן?'. זה כסף שהוא הוציא מכיסו? זה תפקידו, זו עבודתו. הציפיה של ראש הרשות היא שהשר יהיה קשוב ופתוח לתקשורת ישירה, אחרי שליטפו לו את האגו".
הענקת התואר מעוררת מחלוקת רק לעתים נדירות, רובן על רקע השתייכות פוליטית: בקרית מוצקין, חברי האופוזיציה העירונית לא הוזמנו לטקס הענקת האות לשר כץ, ובקרית שמונה התנגדו לפני כשלוש שנים חברי מועצה ליוזמת ראש העירייה נסים מלכה להעניק אזרחות כבוד לראש הממשלה נתניהו, שלטענת חברת המועצה דאז וחברת הכנסת היום יפעת שאשא ביטון, "לא סופר אותנו".
"שרים וח"כים היו כאן וחיבקו אותנו, לא ביקשו הוקרה", הסבירה שאשא ביטון בישיבת המועצה, "ללא קשר לראש הממשלה, אנחנו נותנים הוקרה לפוליטיקאים (בתקווה ש) אולי יתנו לנו בעתיד. אם יגיע היום ויגיד שהוא בא לחזק אותנו, אני אישית אהיה בעד להעניק לו אזרחות כבוד".
חברת המועצה אתי חי דוידי הוסיפה כי "ראש הממשלה לא עשה דבר. הייתה בעיר מכביה, והוא לא בא. לא מגיע לו דבר". חברת המועצה אהובה סירוגין טענה: "יושבים פה מכל המפלגות - ישראל ביתנו, הליכוד, קדימה, וכל אחד רוצה לתת כבוד למפלגה שלו". בסופו של דבר ההתנגדויות הוסרו, ונתניהו זכה באזרחות כבוד.
בטקס הענקת אזרחות כבוד של קריית ים לנתניהו, בנובמבר האחרון, הרעיף ראש העיריה דוד אבן צור שלל מחמאות על ראש הממשלה "שהשיב את גלעד הביתה, פתח במבצע שובו בנים וצוק איתן", ועל רעייתו שרה, שאף חגגה באירוע את יום הולדתה לשירת "הללויה" של לאונרד כהן וקיבלה מתנה מבני הזוג אבן צור, מגילת קלף עם תפילת "אשת חיל".
לרוב, הזוכים באות הם שרים בעלי תפקיד ביצועי. כץ מכהן ברציפות כשר התחבורה למעלה משמונה שנים, מאז חזרת נתניהו לשלטון פרק זמן ארוך במיוחד. גם שרי האוצר נחשבים כאלה שהשלטון המוניציפלי אוהב "ללטף", והבאים בתור השם השרים לפיתוח הנגב והגליל. בטקס הענקת תעודת ההוקרה בחיפה צוין כי "כץ יישם תכניות ארוכות טווח ופרויקטים מובילים בתחום הפיתוח התחבורתי, בסך כולל של כשישה מיליארד שקלים".
אלא שיש גם נבחרי ציבור הזוכים באות אף שאינם שרים: חבר הכנסת אורן חזן (הליכוד) קיבל לפני כשבעה חודשים אזרחות כבוד מעירית באר יעקב לקול תקיעות שופר, כשהנימוקים לכך היו "פועלו בכנסת למען אזרחי ישראל וכוחות הביטחון ובעזרה תקציבית לבאר יעקב". במעמד מתן האות הוזכרה פעילותו למען שמירת השבת והתייצבותו בראש התומכים בחייל אלאור אזריה.
ויכוח נדיר נוסף סביב הענקת האות, נערך לפני שש שנים בגולן: המועצה האזורית גולן החליטה להעניק לשר האוצר דאז שטייניץ אזרחות כבוד, כפי שקיבלו אחד מקודמיו אברהם הירשזון, ושר החקלאות שלום שמחון. "לצערי חל פיחות במעמד זה, כשהתחלנו לחלק אותו לפוליטיקאים בעיצומה של הקדנציה שלהם", קבל אז אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל ולשעבר דובר ועד יישובי הגולן. "זה מדיף ריח של חנופה לשררה. זה קיים במקומות רבים, אבל זה ממש לא מתאים לרוח הגולנית".
מנגד לתחושת הזילות ומתן התואר כמעט כלאחר יד, ניתן למצוא עדויות היסטוריות לחשיבות המרובה שניתן בעבר הרחוק למעמד של מתן אזרחות כבוד. בבואו לארץ ישראל בשנת 1923 התקבל המדען אלברט איינשטיין ברוב הדר לכל מקום שאליו הלך. רבים ביקשו לשמוע את הרצאותיו, גם אם העידו כי לא הבינו דבר ממה שאמר על תורתו פורצת הדרך.
שיאה של קבלת הפנים היה בתל אביב: בשורה של אירועים לאורך היום הוא נתקל ב"גלויי דעת סוערים ובמחיאות כפיים ממושכות". בערבו של אותו יום נערך הטקס. "לכבודו של הפרופ' נערך נשף נגינתי באולם הגימנסיה הרצליה", וכפי שתואר בעיתון "דאר היום" "האולם היה מלא וכשהופיע האורח התפרץ הקהל במחיאות כפיים סואנות".
ראש העיר מאיר דיזינגוף נאם לכבוד האורח וסיפר כי נסע לשמוע את הרצאתו בהר הצופים. "מכל הרצאתו הבינותי רק דבר אחד", אמר ראש העיר, "שכל הקהל הגדול לא הבין כלום מההרצאה". אחרי שהקהל סיים לצחוק הכריז דיזינגוף מעל הבמה על ההחלטה "לבחור בפרופ' איינשטיין בתור אזרח נכבד של תל אביב", והכתיר אותו כ"אזרח הראשון" של העיר.
ד"ר ברק אינה מסתכלת על הענקת האות בצורה ביקורתית, אלא מחפשת תפקידה בחיים הציבוריים. "השאלה היא של מינון ושל מה שמסתתר מאחורי הענקת התואר. זו שאלה מאד גדולה. כבוד הוא בסופו של דבר עוגה מוגבלת וצריך לראות מי פורס אותה ואיך מחלקים אותה". לדבריה, "הענקת כבוד וקבלת כבוד היו משחר ההיסטוריה האנושית, לעולם זה לא יספיק ותמיד ירצו ממנו יותר".
,בעבודתה הבחינה כי "לכל עיר יש תקנון שונה בנוגע לחלוקת תואר יקיר העיר. יש שוני בגיל הסף לקבלת תואר, מקום לידה, ותק בישוב ועוד". וכך בעוד ערים שונות מעניקות תארים לפוליטיקאים בעקבות פרויקטים שנעשו, או שהובטחו, תואר אזרח כבוד של העיר תל אביב יפו, לדוגמא, מוענק אחת לקדנציה, לארבעה אישים בולטים, שבזכות עשייתם תרמו לעיר או למדינה, ובכך מהווים נדבך משמעותי בעשייה הערכית הישראלית על כל תחומיה. לפני שנה זכו בתואר נשיא המדינה ראובן ריבלין, זוכת פרס הנובל פרופ' עדה יונת, ראש עיריית פרנקפורט לשעבר פטרה רוט והסופר אלי עמיר.