בחודש אפריל האחרון פרסם מרואן ברגותי טור בעיתון הניו-יורק טיימס. ברגותי, שמרצה חמישה מאסרי עולם מצטברים ו-40 שנות מאסר על רצח ישראלים בפיגועי טרור, והנהיג לאחרונה שביתת רעב של אסירים בבתי הכלא הישראליים, טען בטור בין היתר כי מאז החלה ההתקוממות העממית הפלסטינית לפני עשרות שנים, שהו בכלא הישראלי למעלה ממיליון אסירים פלסטינים. הנתון משך את תשומת הלב של גורם ביטחוני ישראלי שהחליט לבצע בדיקה במהלכה גילה להפתעתו כי הנתון אותו ציין ברגותי לא רחוק מהמציאות.
לפי נתוני שירות בתי הסוהר, היקף האסירים הפלסטינים נע סביב 800 אלף. לפי אותו גורם ביטחוני הנתון ממחיש עד כמה סוגיית האסירים מכוננת ומשפיעה על החברה הפלסטינית. כמעט בכל בית, ובטח שבכל משפחה פלסטינית, מרגישים את הנתון זה. גם אבו מאזן שבוועידת הפת"ח השביעית עשה את הכול כדי לקצץ לברגותי ואנשיו את הכנפיים ודחק אותם מלב הפעילות בתנועה לא יכול היה לצאת נגד השביתה שהצטיירה כמחאה אישית של מרואן ואנשיו.
במערכת הביטחון החליטו לא למהר לנהל משא ומתן לסיום השביתה אך היא גלשה במהירות מחוץ לכותלי הכלא. הפרות סדר אלימות, הצתות וניסיונות לבצע פיגועים היו רק חלק מהאווירה השלילית שנוצרה. ברקע הנחה הדרג המדיני בירושלים את מערכת הביטחון לקדם תכנית כניסת עשרות אלפי פלסטינים לישראל לרגל חג הרמדאן. הלחץ במערכת הביטחונית התגבר, וכך גם הרצון לסיים את שביתת האסירים. "חג הרמדאן שידוע גם ככה באווירה נפיצה ומתוחה היה הופך את הגדה המערבית לחבית חומר נפץ", הסביר גורם ביטחוני בכיר.
גורמי שב"ס ושב"כ פעלו כל אחד בתחומו, הפעילו השפעתם על נציגי האסירים ולבסוף הובילו לסיום שביתת הרעב אחרי 40 ימים. ישראל סיכמה עם הצלב האדום על הכפלת מספר ביקורי משפחות בבתי הכלא מאחד לשניים. בזמן שראש מנהלת האסירים ברשות הפלסטינית עיסא קרקע פרסם הודעה על תום מאבק האסירים, היו מאושפזים בבתי החולים 18 אסירים שובתי רעב שמצבם הרפואי הידרדר. זה היה יום חמישי. בסעודיה בחנו את לידת הירח וקבעו כי חג הרמדאן השנה יחל בלילה שבין שישי לשבת. בפיקוד מרכז נשמו לרווחה. ההחלטה הסעודית דחתה בשבוע תפילות מיוחדות לרגל החג ולפיכך המבצע להכנסת ההמון הפלסטיני דרך מעבר קלנדיה נדחה אף הוא ליום שישי שלאחר מכן. ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים הדגישו בשיחות ההכנה לרמדאן עם גורמי הביטחון הישראליים: "תחליטו על מכסה של פלסטינים שיקבלו אישורי כניסה לישראל אבל אל תבטלו אותם ברגע האחרון". משוואה שמתיישבת היטב עם המדיניות שמוביל מפקד חטיבת בנימין אל"מ יובל גז: "סיכול ללא תסכול". איך מאפשרים סיכול טרור מבלי לתסכל את האוכלוסייה שלא מעורבת בטרור?
אחרי שבוע של הכנות נעלמו גלי הלחץ שייצרו האסירים שובתי הרעב אך הגיעו סיבות אחרות ללחץ. ניסיונות לבצע פיגועים ברחבי איו"ש שיעיבו על המאמץ לאפשר פולחן דת, הקמפיין של שר התרבות והספורט מירי רגב תחת הסלוגן "50 שנה לשחרור ירושלים", כשבצד הפלסטיני התעצם קמפיין נגדי שכותרתו "50 שנות כיבוש ירושלים", ויותר מכל: איך באמת מאפשרים מעבר של 70 אלף פלסטינים משעה 05:00 עד השעה 12:30 דרך מעבר קלנדיה ללא אירועים מיוחדים? לכולם היה ברור שהאזרחים שצמים לרגל חג הרמדאן הם חסרי סבלנות ועייפים וכל אירוע קטן יכול לעורר מהומה שלמה שעשויה לגלוש לשטח ישראל.
לצורך המבצע שהתקיים מדי יום שישי במהלך חג הרדמאן הוקם חמ"ל מיוחד במרחב בסיס המנהל האזרחי צמוד למעבר קלנדיה בו הצטופפו נציגי צה"ל, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, מג"ב, משטרת ישראל ושב"כ. המידע על המתרחש במעבר ובצירים המובילים אליו התנקז לשם. הרחפנים שפעלו בגזרה ומצלמות האבטחה הציגו תמונה ברורה: טורים ארוכים של אזרחים צועדים אל שרוולי האבטחה כדי לעבוד בידוק. החום והצום רק מוסיפים עוד מתח לאווירה. תוך שבע וחצי שעות יכנסו יותר מ-70 אלף פלסטינים מרחבי יהודה ושומרון לתפילות בהר הבית. חלק יגיע מג'נין וחלקם מהשומרון. חלקם ילך להתפלל בהר הבית וחלקם יפתח במסע קניות בקניונים של ירושלים תוך התעלמות ברורה מחג הרמדאן.
מבט על תצלומי הווידאו שמעביר הרחפן אל החמ"ל מעיד יותר מכל על המורכבות של מעבר קלנדיה והאזור. חומת ההפרדה חצתה שכונות שלמות במזרח ירושלים והפרידה בין משפחות. חתכה מרקם חיים שלם. שכונות שלמות לכאורה נשארו מחוץ לירושלים אך הם עדיין נושאי תעודת זהות כחולה ושייכים לשטחה המוניציפאלית של העיר ירושלים. על רמת השירותים שהם מקבלים מעיריית י-ם יש חילוקי דעות כבדים. את מעבר קלנדיה ומחנה הפליטים עוטפים תושבי הכפר עקב (70 אלף תושבים), א-רם (30 אלף תושבים) ושועפט (80 אלף תושבים) מה שמוסיף לפוטנציאל הנפיצות במרחב.
ביום שגרתי עוברים במעבר קלנדיה בממוצע למעלה מ-12 אלף תלמידים. חלקם נכנס ללמוד בירושלים וחלקם עושה את הדרך ההפוכה ללימודים בשטחי הרשות הפלסטינית. עשרות אלפי פלסטינים עוברים מדי יום במסגרת קשרי מסחר, כלכלה, משפחות אך יותר מכל משפיעה הזיקה להר הבית: מסגד אל-אקצא. תמצאו לא מעט קצינים בצה"ל שטוענים כי הוא עבור כולם מעין טאג' מאהל. גם אם הם לא יתפללו בו הוא עדיין יהיה עבורם המבנה המונומנטלי מספר אחד. רק כדי לעשות סדר באווירה ובעומס אז בשבוע שעבר יצאו דרך מעבר קלנדיה לישראל למעלה מ-300 אלף מתפללים במהלך כל השבוע ללא שום בעיה ביטחונית.
הקריטריונים למעבר מהווים את הבסיס ליישום הנחיית הדרג המדיני לאפשר פולחן דת לפלסטינים. המנהל האזרחי ומפקדי צה"ל בפיקוד מרכז המליצו ושר הביטחון אביגדור ליברמן אישר: נשים ייכנסו ללא היתרים וללא מכסות. לשם כך, לראשונה, הוחלט כי שיירות של אוטובוסים ייצאו מרמאללה למעבר ויימנעו מהם בידוק משפיל במקום. בחורים עד גיל 40 מחויבים בהיתר ביטחוני מיוחד כדי לראות שהם או מי ממשפחתם מעורב בטרור בצורה ישירה או עקיפה. מגיל 40 ייכנסו ללא היתר מיוחד.
כשמפקד חטיבת בנימין אל"מ יובל גז, מתבקש להסביר מה מתרחש בשטח הוא מונה שורה ארוכה של יחידות וגורמים שמעורבים בהשלטת הסדר במרחב ומדגיש את גדוד האיסוף ניצן שפרש את כל יכולות התצפית המגוונות שלו כדי לשלוט היטב במה שקורה במעבר עצמו ובסביבה הקרובה.
"העומס הוא טבעי", מסביר גז ומוסיף, "אנחנו משתדלים להקל על העומס ולכן פתחנו מעברים שבשגרה הם סגורים. באופן כללי תוגברנו בגדוד נוסף כדי לעמוד בהיקף המשימות".
אלוף פיקוד מרכז רוני נומה ומתאם פעולות הממשלה בשטחים יוצאים מהחמ"ל המיוחד שהוקם בשטח. לכולם ברור כי למרות שהכול 'מתקתק' בלשון הלוחמים שמאבטחים את האירוע, יכול המצב להידרדר בשניות. "בכל זמן נתון יש פה מספר אדיר של פלסטינים ואנחנו צריכים לדאוג שלא מתרחש שום דבר חריג. שהמעבר הזה לא יהפוך להיות מוקש", הסביר אחד מגורמי הביטחון בשטח, "זו לא השנה הראשונה שאנחנו מנהלים את הכנסת הפלסטינים דרך המעבר בחג הרדמאן אבל לכל תקופה יש המתח שלה".
מח"ט בנימין טופח על כתפו של מפקד הגדוד הצפוני במג"ב סגן ניצב דורון חן ואומר בחיוך, "יש פה שותפות אמתית בעשייה. נוצרה סביב המשימה והגזרה תרבות ארגונית כזו במטרה לאפשר את השגת היעדים. בקלות יכולה להתפתח חיכוך במעבר או במרחב. לשם כך אנחנו מחזיקים כוחות בכוננות שיידעו לקפוץ לכל נקודה ונקודה. יש לי 92 כפרים במרחב החטיבה והפרת סדר אחת יכולה להדליק מקום אחר".
לקצין מג"ב יש הסבר משלו למה שמתרחש במעבר קלנדיה בזמן שצלם וואלה! NEWS ניב אהרונסון מחפש זווית צילום נוחה כדי להמחיש את גודל האירוע: "אני לא רק נמצא במעבר אלא גם על הגדרות. לראות שלא מגיעים שב"חים ומנסים לנצל את המצב כדי לעבור לירושלים. זו נקודת תפר ואנחנו כל הזמן צריכים לראות איך אנחנו מנהלים את המתח".
שעה חולפת ואלפי פלסטינים חוצים את המעבר במהירות. לדבריו של מפקד המנהל האזרחי בעוטף ירושלים סא"ל שי קרמונה: "גבר בממוצע עובר בידוק תוך 3.5 דקות. ואישה חולפת על פני המעבר תוך דקה ועשרים שניות". אחרי היציאה מתקדמים עשרות אלפי הפלסטינים לעבר חניון האוטובוסים. שישה שקלים כרטיס ותוך פחות מעשרים דקות מגיעים להר הבית.
אל"מ גז טוען כי ההצלחה של האירוע נובעת בעיקר מנוכחות של מפקדים בשטח: "אזרחים פלסטינים חיים חצי יום בתקופה הזו. פועל בניין לדוגמה? עובד בלילה. עד השעה 02:00 לפנות בוקר. הם צמים 16 שעות ביממה. מהשעה 03:44 עד השעה 19:45. אז מגיעה ארוחת האיפטר. כל היום הם סוחבים את הצום. הם חסרי סבלנות וזה טבעי. נתתי הנחייה להוציא את התאג"דים שלנו לשטח בזמני העומס כי באופן טבעי יש גם תאונות דרכים. אני צריך מפקדים בשטח, ולוחמים שמפעילים רגישות ומדייקים בהבנת המצב ויחד עם זאת לא מוותרים על רמת הביטחון הגבוהה. הלוחם האסטרטגי שיודע שהוא משפיע צריך גם לדעת להתאפק. לא למהר לפתוח באש. לדעת להכיל אירוע. אם צריך אז קודם כל להשתמש באמצעי לפיזור הפגנות. אני גם מצפה לתחקיר, שקיפות, ביקורת עצמית גבוהה ולמידה מבצעית מתמשכת".
האירוע היחיד שהפר את השקט הן חבטות על הקיר המתכתי ביציאה מ'שרוול' הכניסה. כל הקצינים מפנים מבט לעבר מוקד הרעש ורק סא"ל שי קרמונה פותר את התעלומה מבלי להעיף מבט ואומר: "זה הסדרן. הוא נותן מכות על הקיר וצועק כדי לזרז אותם לעלות לאוטובוסים". בהמשך ההליכה לעבר הפילבוקס שמתצפת על המתרחש בשטח יגיד אל"מ גז: "תראה את מעבר קלנדיה. למרות הלחץ אין גדר תלתלית. המטרה היא לאפשר מעבר נוח ולא לייצר לחץ".
בשעות אחר הצהריים התברר כמה המציאות הביטחונית שברירית ונפיצה. סמוך לשער שכם בירושלים הסתערו שלושה מחבלים חמושים בסכינים ורובה מאולתר מסוג קארלו על כוח לוחמים ורצחו את לוחמת מג"ב רס"ר הדס מלכא. בתום חקירה מעמיקה התברר כי המחבלים הגיעו מהכפר דיר אבו-משעל לירושלים. שעות ספורות לאחר מכן מצא את עצמו אל"מ גז ברצף מבצעים בכפר דיר אבו משעל לאיתור תשתיות טרור. אלה הם פני המציאות הביטחונית המורכבת.
