במאי 1967, שבועיים וחצי לפני שישראל יצאה למערכה, לקצינים הבכירים כבר היה ברור כי המלחמה היא עובדה מוגמרת. "לא בחרנו במלחמה זו, אבל נערכנו אליה... העניין עתה הוא הרציני ביותר שאני זוכר", אמר הרמטכ"ל רב-אלוף יצחק רבין לקציניו. ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף היום (חמישי) את פרוטוקול ישיבת המטכ"ל האחרונה לפני מלחמת ששת הימים ואת פרוטוקול הישיבה הראשונה לאחר הניצחון.
הימים היו שיאה של תקופת ההמתנה, כשמדינת ישראל חשה את טבעת החנק נכרכת סביב צווארה וכי נגזר עליה לצאת למלחמה - שנתפסה כמלחמה על קיומה של המדינה שקמה רק 19 שנים קודם לכן. "הגיע הזמן שלא נשלה את עצמנו שמישהו יבוא לעזרתנו... אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו. אני מציע שכל מי שיבנה על מישהו אחר, יראה את עצמו טועה". כך, במבט מפוכח, פנה הרמטכ"ל לקציני המטה הכללי, בישיבת המטכ"ל שנערכה ב-19 במאי, 1967.
עוד בוואלה! NEWS
פרסום ראשון: השר חיים כץ זומן לחקירה בפרשת התעשייה האווירית
עיראק: דאעש פוצץ את המסגד במוסול שבו הוכרזה "המדינה האסלאמית"
נתניהו נפגש עם קושנר: "הדגישו כי השגת השלום תיקח זמן"
ראש אגף המודיעין אלוף אהרון יריב, הסביר לקציני המטה כי מצרים נחושה לצאת למלחמה נגד ישראל. הוא פירט את הסיבות להחלטה המצרית ובהן גם "הערכות כי ישראל עומדת בפני מימוש התכנית הגרעינית שלה". יריב הציג גם תפיסה מצרית כי קיימת "קנוניה רחבה לפגוע במצרים, בשלב הראשון נגד סוריה ובעקיפין, או אחר כך, אולי אף פעולה ישירה המכוונת לערער את מצרים בעת שהיא נתונה למאמץ עיקרי בדרום הערבי".
יריב היה סבור כי מקורות המידע של המצרים נמצאים בברית המועצות ואמר כי "יתכן ויש אף אינטרס סובייטי ישיר בליבוי המתיחות באיזור". את התיאוריה חיזקה "הימצאות מוגברת-מאיימת של צי סובייטי בים התיכון".
ב-19 ביוני 1967 התכנסה ישיבת מטכ"ל ראשונה אחרי המלחמה, שהוקדשה ברובה לסקירה על מצב צבאות האויב. אך לפני שפנה רבין לראש אמ"ן, הוא אמר לקציניו כי בהמשך ידונו גם על התארגנות צה"ל בתקופה החדשה שהוא ניצב בפניה, או כמו שרבין הגדיר זאת: "אני אגיד מה המחשבות שנראות לי איך להחזיק את האימפריה הזו".
אלוף יריב הבהיר כי יימעט לעסוק במודיעין בשל הנזק שנגרם למערך נוכח הצורך להזרים במהלך המלחמה מידע מהיר. "מצבנו הוא לא כל כך שפיר כי אנחנו צריכים לבנות מחדש את המגע עם האויב".
ראש אמ"ן הסביר בישיבה על פעולות השיקום של צבאות ערב, ובמבט לאחור דיבר בנימה מרומזת של זלזול. "זה היה צבא מודרני ממדרגה ראשונה מבחינת ציודו, ארגונו המודרני, אבל... מבחינת האופי, נשארו אותם המצרים". בסקירתו אמר כי קשה להתנבא במצב של חוסר פרספקטיבה, אך עם זאת העריך כי "נוכח שותפות גורל באסון הערבי שפקד אותם, יקיימו חזית מלוכדת".
"הגיע הזמן לא להשלות עצמנו יותר"
בעקבות זאת צפה יריב כי יתמכו בנאצר כמי שיעמוד בראש החזית המדינית. יריב חזה שתי מגמות אפשריות, מנוגדות, שבהן ינקטו מדינות ערב: "מגמה ראשונה - רגשית. ליבוי השנאה ושכנוע עצמי שהמפלה שספגו לא היתה מידי היהודים, אלא מידי האמריקאים והאנגלים ושהיהודים היו המכשיר המבצע". במה שהגדיר כ"מכלול הרגשות", הבהיר יריב כי "לבעיית פלסטין יהיה תפקיד נכבד", ולכן יש חשיבות גדולה לעניין הפליטים. לדבריו, "יש חלק שזה כלי הנשק שלהם וזה יכול להיות דבר בעל השפעה גם על אותה מגמה רגשית".
את המגמה השניה כינה "המגמה הריאליסטית", ולפיה משטרי מדינות ערב יאמרו כי "הגיע הזמן לא להשלות עצמנו יותר... בואו נרכז את המאמצים על שיקום כלכלי ופיתוח". הוא סיפר כי יום קודם נפגש עם שבויים מצרים במחנה עתלית וחש כי מוקדם מדי לקוות לגישה ריאליסטית מצד האויב בשלב זה. הוא העריך כי "אם יהיה כשלון מדיני הריאקציה המיידית תהיה עוד יותר שנאה".
יריב אמר כי אינו צופה התקפה של צבאות ערב בחודשיים-שלושה הקרובים, אך הציע להתייחס בחשד לסורים ככאלה שעלולים להתקיף בגולן. "למה?" הוא שאל, וענה: "כי הם סורים". כמובן שהקצונה הבכירה לא יכלה להתעלם מסוגיית האוכלוסיה האזרחית בשטחים שנכבשו. מדובר בתחום אחריות שאיתו לא התמודד צה"ל.
רבין הודה בפני קציניו כי מדובר ב"אורגניזציה מאד מסובכת". כך, לדוגמא, סיפר כי שר הביטחון משה דיין פנה אליו בשאלה באותו יום: מי אישר לראיין מנהיג מקומי בשם חטיב? "שום ראיונות עם ראשי הציבור הערבי לא יתקיימו", הורה הרמטכ"ל, ובמקביל הנחה לאפשר לתושבים תנועה חופשית ועדכן כי ההנחיה היא לא להגדיל את האוכלוסיה הערבית בירושלים. "לגבי הפתרונות המדיניים", אמר, "זה לא באחריות הצבא ... הפרינציפ שלהם (של הדרג המדיני כנראה, א.א.) זה ירושלים מאוחדת. הקמת גדה מערבית שקשורה לישראל כלכלית-ביטחונית עם זכויות להחזיק כוחות בהתאם לצורך, כי הבעיה היא איך לא להגיע לרוב ערבי במדינת ישראל.
"רצועת עזה, לחבר או לא? תלוי. הממשלה צריכה להחליט - מספחים את ירושלים או לא? בינתיים דחו זאת".
מפקד פיקוד המרכז אלוף עוזי נרקיס, ביקש להרגיע את חבריו למטכ"ל בנוגע לבעיית הפליטים. "שלא יחשבו שזה דבר טרגי. יש 850 אלף איש, מהם 400 אלף פליטים, מהם 200 אלף במחנות שמחציתם ריקים. הם התרוקנו לא בגלל ש(אנחנו) רוקנו אותם", אמר. הוא הבהיר כי לא היו כל בעיות, וכי "בינתיים האנשים האלה יותר נוחים ושקטים מכל היהודים שמסתובבים שם".
לגבי התנהגות בשטחים הכבושים הבהיר ראש אכ"א שמואל אייל, כי אסור לערוך קניות. רבין דיבר על תיאורי ביזה שהגיעו לאוזניו. "במלחמה יש גם את הצדדים המכוערים שלה", אמר והקריא על מקרה ביזה שהועבר לידיו, אך הקטע נמחק מהפרוטוקול. הרמטכ"ל ביקש מאלופי הפיקודים כי יכלאו מי שנוהג כך, ואלוף פיקוד המרכז סיפר על "שלושה קליינטים שהתלבשו על תחנת דלק והתחילו למכור דלק. הם כבר יושבים (בכלא)", ורבין סיכם את הדיון בנושא בהנחיה לראש אכ"א. "על כל מקרה תועבה לא לעבור לסדר היום".