כ-350 תושבים, ראשי רשויות מהגליל המערבי, אנשי רפואה ופעילים בארגונים חברתיים הפגינו היום (שלישי) בצומת נהריה במחאה על קריסת שירותי הבריאות בצפון. המפגינים חסמו לסירוגין את כביש 4 ואת שדרות הגעתון בעיר. ההפגנה, שהתקיימה תחת הכותרת "ליצמן, אני לא רוצה למות", מהווה את יריית הפתיחה של המחאה לצמצום הפערים בין שירותי הרפואה בצפון לבין השירותים במרכז, והיא נערכה שבוע בלבד לאחר שראשי הרשויות הכריזו בכנס חירום על היציאה למאבק.
"יש כאן מחסור בתקנים לרופאים, משרד הבריאות חתם על הסכמים לא ברורים בנושא. חולה יכול לחכות שעות על גבי שעות בתור בשביל להישלח לבית החולים רמב"ם בחיפה", אמר שלמה בוחבוט, יו"ר אשכול גליל מערבי וראש עיריית מעלות, הנמנה עם מובילי המאבק. לדבריו, "למה אנחנו צריכים לשלם יותר ממרכז הארץ? למה אנחנו צריכים לסכן את החיים שלנו באיבוד זמן יקר בדרכים בשביל לקבל טיפול הולם לבעיות הבריאותיות שלנו? למה אנחנו צריכים למות שמונה שנים לפני תושבי מרכז הארץ? אנו תובעים לקבל כאן את מה שבית חולים בתל אביב מקבל".
עוד בוואלה! NEWS
זעם בנתיבות על שלט הקורא ללבוש צנוע: "דין הלובשת גופייה - גיהנום"
שוטר התחזה לבת 12 ברשת - והביא למעצר עשרה חשודים בפדופיליה
אחרי חמישה ימי חיפושים: אותרה גופת הצעיר שטבע בכנרת
בוחבוט המשיך והסביר כי אין זה הגיוני שהוא, כתושב הגליל, יצטרך לשלם על ביטוח משלים בעוד הוא לא מקבל את השירות שעבורו הוא משלם. "אני לא יכול ללכת לרופא מקצועי מתי שאני רוצה, אתם לא עושים לי טובה. בבית החולים בנהריה יש צוות מסור, רופאים מצוינים, מנהל שלא ישן בלילות. הם מקבלים פצועים מסוריה והדבר גרם לבור תקציבי של מאות מיליוני שקלים. למה הטיפול בפצועים הסורים בא על חשבוני? אנחנו תובעים מהממשלה והכנסת להקים ועדת חקירה ממלכתית על מה שקורה בבית החולים בנהריה. לא נתבייש, אם יהיה צורך נלך גם לבג"ץ", אמר.
זהבה זוהר, תושבת מעלות, סיפרה גם היא על הקשיים בהשגת שירותי בריאות ראויים באזור מגוריה. "אני אם חד-הורית לארבעה ילדים, והבן הבכור שלי נפטר בגיל 32 ממחלת הזאבת, על לא עוול בכפו", סיפרה. "זאת מחלה שאפשר להתגבר עליה ולהמשיך לחיות, זו לא מחלה סופנית. אפשר להתמודד איתה עם טיפול רפואי ראוי והתנהלות נכונה של בתי החולים. במרץ האחרון הוא הגיע למיון של בית החולים רמב"ם ונחשף של לזיהומים, בחלוף ימים ספורים הוא התאשפז בנהריה עם בצקות בריאות. מנהל המחלקה אמר לי 'אל תדאגי, אני אוציא לך את הילד כמו חדש'. אחרי ארבעה ימים הוא נפח את נשמתו. אני כבר איבדתי את היקר לי מכול, אני זועקת היום את זעקת הפריפריה לא ייתכן שאנחנו כהורים נאבד את הילדים שלנו בגלל רפואה לא שוויונית".
גם הילה פישר, תושבת נהריה, נאלצת להתמודד עם מחלת הלב של בנה הפעוט כבר יותר משלוש שנים וחצי, בהיעדר קרדיולוג ילדים בכל הצפון. "הבן שלי סובל ממחלה שגורמת להפרעות קצב. המחלה התגלתה עוד כשהייתי בשבוע ה-30 להריוני. במשך חודשיים הייתי מאושפזת בבית החולים בנהריה, אבל שם אין בכלל קרדיולוג ילדים. הטיפול נעשה בייעוץ טלפוני עם בית החולים שניידר שבמרכז הארץ", סיפרה פישר. "הרופאים בנהריה היו מצלמים את האולטרסאונד, שולחים לרופא בבית החולים שניידר וככה מקבלים ייעוץ כיצד לטפל בי. מאז שהבן שלי נולד ועד היום אני נאלצת להמשיך לקבל את הטיפולים במרכז הארץ. נסיעות של שעתיים לכל כיוון בשביל רבע שעה של ביקורת רפואית. זה פשוט לא נורמלי".
פישר הוסיפה כי במצבי חירום, עליה להפעיל שיקול דעת מידי שכנראה שתושבי המרכז אינם נאלצים לפגוש. "במצב כזה אין לי ברירה אלא לאשפז אותו בנהריה קרוב לבית, ולהסתכן בטיפול באמצעות ייעוץ טלפוני עם רופא מומחה מהמרכז", הסבירה. "כאן, אני אימא שרק רוצה להגיע למקום שיש בו קרדיולוג ילדים. אימא במרכז בוחרת לאיזה רופא היא תלך. זה מצב אבסורדי שלא יכול להימשך ככה. אני לא רוצה לעבור למרכז. אני חושבת שהגיע הזמן להרים את הכפפה ולצאת למאבק על הזכויות הבסיסיות שמגיעות לנו".
המאבק מתנהל ברקע ממצאי הדוחות האחרונים של פרופ' איתמר גרוטו, סמנכ"ל משרד הבריאות, שקבעו כי קיימים פערים דרמטיים בין רמת שירותי הבריאות בצפון לעומת הרמה במרכז הארץ. בין הממצאים ניתן לראות כי תוחלת החיים בפריפריה הצפונית נמוכה בשמונה שנים מזו של תושבי המרכז, תמותת התינוקות גבוהה משמעותית בצפון, מספר מיטות האשפוז לנפש נמוך ביחס למרכז וקיים מחסור גדול במומחים שיכולים להעניק ייעוץ רפואי לחולים קשים.
