פרסום ראשון: ישראל צפויה לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם היורופול

ישראל מנהלת מגעים מתקדמים לחתימה על הסכם שיתוף פעולה נרחב בין המשטרה ובין היורופול, סוכנות המודיעין הפלילי של האיחוד האירופי, כך נודע לוואלה! NEWS. ההסכם, שיאפשר העברת והחלפת מידע בנושאי מודיעין, טרור ופשיעה מאורגנת עם 28 המדינות החברות באיחוד, כולל סעיף טריטוריאלי שקובע כי ההסכם לא יחול בשטחים שמעבר לקווי 67'.

מדובר בחלק ממדיניות האיחוד האירופי מאז 2012, אך במקרה של היורופול, ההחרגה הטריטוריאלית צפויה לפגוע בעיקר באירופאים – שכן היא קובעת שההסכם לא יחול על מידע שמשטרת ישראל השיגה באזורים שמעבר לקו הירוק, ומשמעותה בעיקר שהיורופול יהיה חשוף לפחות מידע מודיעיני. עם זאת, גורמים אירופאיים אמרו לוואלה! NEWS כי עדיין לא הוסכם על נוסח הסעיף וכי האיחוד ממתין לתשובת ישראל לטיוטה האחרונה שהועברה לירושלים, לפני כחצי שנה.

עוד בוואלה! NEWS
הוריה של הדס שנרצחה בפיגוע בירושלים: "סיכנה את חייה יום יום"
חטפו, רצחו - ושרפו את הגופה: פוענח רצח צעירה מלקיה שנעדרה
פורטוגל: יותר מ-40 איש נספו בשריפת ענק באזור הררי במרכז המדינה

יורופול, משרד המשטרה האירופי, הוא למעשה סוכנות המודיעין הפלילי המתאמת בין 28 סוכנויות המשטרה של החברות באיחוד האירופי בנושאים של טרור ופשיעה בינלאומית. היורופול מעורב ביותר מ-40 אלף חקירות בשנה, בתחומים כמו מיגור טרור, סחר בסמים, פשיעת סייבר, פשע מאורגן ועוד. בנוסף לחברות באיחוד האירופי, ליורופול יש הסכם שיתוף פעולה מבצעי עם כ-15 מדינות נוספות, בהן ארה"ב, קנדה ושוויץ, שכולל החלפת מידע מודיעיני, השתתפות בקבוצות עבודה וסמינריונים, ופתיחת משרדים רשמיים במטה הארגון בהאג, שמשמש גם מטה מבצעי שממנו מנוהלים מבצעים נרחבים לאכיפת חוק. המשא ומתן על הצטרפותה של ישראל להסכם דומה מתנהל מאז 2005, ולדברי פקידים ישראלים ואירופאים, בשנה האחרונה חלה בו התקדמות משמעותית.

הסעיף הטריטוריאלי שנכלל בהסכם קובע כי ההסכם לא יחול על מידע שהגיע משטחים שמעבר לקווי 67', בהתאם למדיניות האיחוד האירופי בשנים האחרונות. בדצמבר 2012 החליטה מועצת שרי החוץ של האיחוד כי כל ההסכמים עם ישראל חייבים לכלול סעיף, שקובע "באופן שאינו משתמע לשתי פנים" שהם אינם חלים במזרח ירושלים, בגדה המערבית וברמת הגולן. ההחלטה עוררה בזמנו זעם ותרעומת קשה בישראל, אך ב-2014 הממשלה חתמה על הסכם "הורייזן 2020", לשיתוף פעולה בתחום המחקר והפיתוח, שכלל סעיף טריטוריאלי שכזה, וצירפה להסכם מכתב הסתייגות שבו הדגישה כי היא שומרת על עמדתה העקרונית בנושא ההתנחלויות.

לדברי גורם מדיני, במשטרה מעוניינים מאוד לחתום על ההסכם עם היורופול, שיעניק לה גישה למידע מכל אירופה על טרור, סייבר, פשיעה חמורה, זיופי מטבע והלבנת הון. "מבחינת המשטרה, לסעיף הטריטוריאלי אין בכלל משמעות", אמר הגורם המדיני. פקיד אירופאי בכיר אמר לוואלה! NEWS כי גם האיחוד האירופי "מעוניין מאוד" להשלים את ההסכם, אך טרם הושגה הסכמה על ניסוח הסעיף הטריטוריאלי. "עבור הישראלים זה עניין של עיקרון אידיאולוגי ופוליטי, בחתימה על הסכם שמבחין בין השטחים לבין ישראל", הוסיף.

אחת הבעיות העיקריות שהועלו נוגעת להבחנה בתוך ירושלים, ולצורך להבחין ולהבדיל בין מידע שמגיע ממזרח העיר לבין מידע שמגיע ממערבה. מבחינת ישראל, מדובר במידע שמגיע ממחוז משטרתי אחד שאמון על הבירה, והבחנה בין שני חלקי העיר, כך לפי החשש, עשויה להתפרש כהכרה בחלוקת ירושלים. הפקיד הוסיף כי באיחוד האירופי מאוד מעוניינים בשיתוף הפעולה הזה, על רקע הגברת המאבק הבינלאומי בטרור, ולטענתו "זה יהיה מביך אם לא נצליח להתגבר על הבעיה הזו בנושא כל כך חשוב. מנסים למצוא פתרון".

במשטרת ישראל מסרו בתגובה כי "השיח עם היורופול מתנהל במספר צירים ועוסק במגוון אופציות לשיתוף פעולה על פי המתווים החדשים שגובשו באיחוד האירופי למדינות מחוץ ליבשת. השיח איננו מעוכב באף אחד מהצדדים".

גורם מדיני אמר כי ההסכם כבר עבר את אישור משרד החוץ והמל"ל, וממתין לסיום הדיונים עם המשטרה על כלל הסעיפים. במשרד לביטחון הפנים אישרו כי "מתקיים משא ומתן ממושך לחתימת הסכם שיתוף פעולה עם היורופול, שיכול לאפשר למשטרת ישראל נגישות למידע ומודיעין בעל ערך מוסף משמעותית למאבק בפשיעה ובטרור. מטבע הדברים איננו מתייחסים לפרטים הנדונים בשלב זה אולם מדובר בהסכם שאם ייחתם יהווה חיזוק למשטרת ישראל". בסוף החודש צפוי מפכ"ל היורופול רוב וויינוורייט להגיע לישראל, להשתתף בכנס סייבר ולבקר ביחידת להב 433, ולפי ההערכה בירושלים – ייתכן שבמהלך ביקורו יושלם ההסכם.

הסכם נוסף עם האיחוד האירופי שעומד לקראת חתימה, מתעכב בימים אלה לנוכח ההתנגדות הישראלית לסעיף הטריטוריאלי. בינואר האחרון הממשלה הייתה אמורה לאשר הצעת החלטה של משרד התרבות על הצטרפות להסכם שיתוף פעולה עם האיחוד בתחום התרבות והמדיה. ההסכם כלל סעיף שמונע ממוסדות תרבות בשטחים שמעבר לקווי 67' לקבל מענקים אירופיים כי הם אינם חלק מישראל, ולאחר שההצעה פורסמה, שרת התרבות והספורט מירי רגב דרשה להוריד אותה מסדר היום.