ארביב על פינטו: "לא הצעת שוחד, אלא זבוב שנכנס לך לאוזן ומזמזם"

כתב האישום החמור שהוגש לאחרונה נגד מנשה ארביב, מפקד יחידת להב 433 לשעבר, נראה במבט ראשון חמור ומוצק מאוד. ארביב, ניצב בדימוס, מגיבורי פרשת פינטו, סומן במסמך כמי שניהל מערכת יחסים מפותלת עם הרב יאשיהו פינטו וקיבל לינות בבתי מלון בניו יורק, סיוע בהשגת ויזה ומגעים להנחה על דירה. והייתה גם אותה שיחה גורלית שבה הוצע לארביב סכום כסף לא מבוטל. קשה לדחות את הטענה כי ארביב היה צריך לדווח על ההצעות שקיבל מפינטו ועל המידע החסוי שהגיע איך שהוא לידי הרב. אולם לצד זאת, חומרי חקירה שהגיעו לידי וואלה! NEWS מעלים שאלות קשות לגבי הסכם עד המדינה שנחתם עם פינטו, שריצה עונש מאסר קצר יחסית של שנה ומסתובב כיום כאדם חופשי. עד כמה מוצדק האמון שמייחסת המחלקה לחקירות שוטרים לו ולמקורביו?

"בחיים לא נתנו לאיש משטרה בתפקיד פרוטה שחוקה ואני נודר נדר חמור בהקב"ה ויקופחו בניי אם אי פעם נתתי פרוטה". כך נשבע פינטו באוקטובר 2012, כשנחקר ביאח"ה. בעדות שמסר במח"ש במאי 2014, כבר מסר גרסה שונה בתכלית, ותיאר את מערכת היחסים בינו לבין ארביב כ'פרוטקשן'.

"מנשה אמר לי שהוא נזקק לי, וגם בגלל שהוא עוזר לי עם ה-FBI ושומר עלי מחיים איפרגן, זיוה אגמי ומסגלוביץ'" – אמר בהתייחסו לקציני משטרה בכירים שחקרו את התנהלותו בפרשת "חזון ישעיה". "ועוד מעט ייכנסו אנשים טובים שהם חברים שלו ואני צריך את העזרה של מנשה להציל אותי מאותם פושעים שהוא סיפר לי עליהם. בקיצור, כמו הבדואים שבאים לשרוף לך את הבוסתן ואומרים לך שאתה צריך הגנה".

למשטרה כבר היה ברור שפינטו ניסה להשפיע על קצינים בכירים, אולם לרב בעל ההשפעה הייתה שורה של טענות על התנהלות החוקרים. הוא טען שוב ושוב כי רק במח"ש יוכל לחשוף את האמת. בחקירותיו במשטרה שב פינטו וביקש מרפ"ק אסף וולפיש שחקר אותו, להעביר את התיק למח"ש. מותר להעריך כי פינטו ידע שבמח"ש ישמחו מאוד לקבל חומרים מרשיעים נגד כמה מהקצינים הבכירים ביותר במשטרה באותה עת, ולכן הוא העריך שיוכל לקבל עסקה מקלה יותר שם.

נראה כי ההימור של פינטו השתלם: בדצמבר 2013 קיבל פינטו באמצעות עורך דינו אז, אלי זוהר, הבטחה מראש מח"ש אורי כרמל. "אבקש להודיעכם על דעת פרקליט המדינה, כי ככל שיימצאו בחומר הראיות חשדות למעורבות בפלילים, המדינה לא תעשה שימוש בראיות שיועברו על ידכם בנוגע לקצין (הכוונה ככל הנראה לארביב) נגד הרב פינטו". ההבטחה, שכללה גם מקורבים נוספים מטעמו של פינטו, היוותה למעשה תעודת חסינות לרב בתמורה למידע. ההבטחה שהתקבלה ימים ספורים לאחר פגישה בין פרקליטי פינטו ליועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, בה הועברו חומרים הנוגעים לארביב.

עורכי דינו של פינטו הבטיחו למח"ש הכל: הם סיפרו כי בידיהם מידע מפליל וחמור נגד מפקד יחידת להב 433 וקצינים נוספים. הם סיפרו שארביב הדליף מידע על חקירה שקשורה לארגון הפשיעה של אברג'יל. שיש להם דיסק המתעד מתן שוחד לחיים איפרגן, ראש יאחב"ל, קבלות ללא תשלום על שהיה במלון של ארביב, קבלות המוכיחות כי אנשי פינטו השיגו ויזה גם לצחי, בנו של ארביב, טענות שארביב קיבל הנחה של 700 אלף דולר על דירה בפרויקט של לב לבייב. הם סיפרו לחוקרים שארביב פנה לעיתונאי מוכר הנחשב לחסיד של פינטו, וחשף בפניו את חומרי החקירה נגד הרב תוך שהוא מעביר מסר כי מדובר ב"תיק קטן ולא בעייתי".

בפועל, אף אחד מהחשדות האלו לא הוכח. כולם הופרכו במהלך חקירת מח"ש. ולמרות זאת, בעקבות שורת ההבטחות נטוותה מערכת יחסים קרובה בין חוקרי מח"ש לבין אנשי פינטו. מכאן ואילך, הפכה דמותו של ארביב למרכזית בפרשה.

דוגמה לקרבה הזאת אפשר למצוא במזכר שכתב חוקר מח"ש, אלון שפיצר, באוקטובר 2014, זמן קצר לאחר שנחתם הסכם עד המדינה עם פינטו. "בחודשים האחרונים דיברתי כמה וכמה פעמים עם בנצי סוקי (מקורבו של הרב פינטו). מאחר ומרבית השיחות בינינו התנהלו ברמה 'החברית', תוך שבנצי סיפר לי בין היתר על ההתדרדרות במצבה הבריאותי של הרבנית ובהרעה במצבו של הרב – לא 'זוכ"דו' השיחות על ידי" (כלומר, לא תועדו). המזכר מתייחס לתקופה שקדמה לחתימה על הסדר עד מדינה עם פינטו, ועולה ממנו שלחוקרי מח"ש הייתה מערכת יחסים קרובה ולא מתועדת עם אנשי הרב. הדבר מעלה שאלה בנוגע להחלטה להסתמך על הראיות שסיפקו פינטו ואנשיו, ועל שיטת גיוס עדי המדינה של מח"ש, שכבר זכתה בעבר לביקורת משפטית. מערכת היחסים הקרובה הזו שרדה גם גרסאות בעייתיות שהוצגו לחוקרי מח"ש על ידי אנשי הרב פינטו.

כך למשל, אותו סוקי עומת על ידי חוקרי מח"ש בעקבות שיחה יוצאת מהטלפון הנייד שלו למנשה ארביב במהלך הפסקה בחקירה. "השיחות נלחצו בטעות", סיפר סוקי. "למיטב זכרוני מחקתי את השיחות למנשה". החוקרים מזכירים לו ש"נשבע בילדים שלו" בפני ראש צוות החקירה במח"ש "שלא חייגת לארביב ושלא מחקת את ההתקשרות עמו".

"התכוונתי שלא עשיתי שום דבר במזיד ובזדון ואם שגיתי אני מצטער. אחרי שלקחתי את הזמן, שחזרתי את מהלך אתמול שהיה לי קשה מאוד", תירץ סוקי. את השכחה הסביר עוד בקושי הפיזי, ג'ט לג ובנסיבות נוספות.

החוקרים לא השתכנעו: "הגרסה שאתה מוסר לעניין השיחות לארביב היא שקר. אתה רוצה לרצות אותנו ולהספיק לטיסה. למה שנאמין לגרסה שאתה מוסר כעת?".

סוקי השיב: "זה מה שהיה ואלו העובדות".

חוקרי מח"ש נאלצו לנטוש גרסאות מעין אלו וטענות רבות נוספות עד שהתגבש הנוסח הסופי והמשונה במקצת של כתב האישום שהוגש נגד ארביב. הסעיף לגבי הלינה בחדר המלון, למשל, הוא בהחלט סעיף חריג. לא נטען בו כי ארביב שהה במלון של סוקי בחינם, אלא קיבל הנחה מסוימת. הסעיף המעורפל כולל התייחסות לסכום שאותו שילם ארביב, שנקבע לפי "אומדנה" - הערכה של הצדדים. אלא שעיון בחקירותיו של סוקי מלמד כי לפחות בתחילת הדרך, הטענה הייתה אחרת.

סוקי סיפר כי ארביב, שכבר היה בקשר עם הרב ואנשיו, יצר איתו קשר ואמר לו שהוא "צריך סוויטה עם חדר וסלון לו ולאשתו ולילד". "סידרתי לו חדר, נתתי הוראה לדאוג להם באוכל בכל, לשים להם פירות, שתיה, מה שהם צריכים. VIP, אירוח מועדף. עדכנתי גם את הרב על זה והוא אמר לי 'תדאגו לו להכל'".

חוקר: כמה כסף ארביב שילם לך עבור הלינה הזו?

סוקי: אפס. זה היה בחינם. כל האירוח חינם.

חוקר: למה שאתה תספוג את העלות של האירוח שלו?

סוקי: בגלל שהרב ביקש ממני.

בתגובה לשאלה נוספת הבהיר סוקי: "שיהיה ברור, מנשה ארביב ומשפחתו התארחו אצלי במלון עשרות לילות ללא תשלום. אני מוכל לעשות כל בדיקה שאתם רוצים כולל עימות עם מנשה לכך שהוא ישן אצלי במלון בלי כסף עשרות לילות".

לאחר שחוקרי מח"ש עימתו אותו עם כך שלא נמצאו קבלות בכמויות שעליהן הוא דיבר וכי קבלות שסיפק התגלו כלא קבילות, סוקי הוסיף כי ארביב מסר לעתים שמות אחרים שעל שמם נרשם החדר. כל הטענות האלו נותרו מחוץ לכתב האישום, אולם העובדה שחוקרי מח"ש לא האמינו להן ואף חשפו במקרים מסוימים כי מדובר בטענות מופרכות, לא מנעה מהם לדבוק בהסדר הטיעון ולהכניס את החלק העוסק במלון אליו.

ארביב עצמו נשאל על הסכום שהעביר לסוקי, ובתגובה תיאר את המלון כ"בית דירות ג'יפה, מלא כושים וזונות".

ארביב, כמו קציני משטרה אחרים, הגיע לפינטו כדי לקבל הדרכה ועצה, בעקבות משבר זוגי שחווה. את הפגישה שהתרחשה בתחילת שנת 2010 ארגן איש עסקים ועובד לשעבר במס הכנסה בשם ירי הלוי, המופיע הן בעדויותיו של פינטו והן בגרסתו של ארביב עצמו.

"פנה אלי חבר בשם ירי שידע שאני במשבר זוגי. הוא אמר לי שפינטו הוא איזה רב מצוין. נסענו למלון הילטון בתל אביב, נכנסו ללובי, יצאנו מהמעלית ולקחנו שמאלה וימינה. המסדרון היה מלא אנשים. נרתעתי. אמרתי לירי שאני לא נכנס עם האנשים האלה. ירדתי. הוא אמר לי אל תיבהל. חיכיתי בצד ואחרי עשרים דקות נתנו לי כיפה, וירי הכיר לי את יוסי עמוס (יד ימיו של הרב). לחצנו ידיים ונכנסנו לרב שלושתנו. סיפרתי לו שאני מנשה ארביב ושאני במשבר גדול של נישואים".

פינטו העניק לארביב עצה, ומכאן התפתחה מערכת היחסים בין השניים, שנמשכה עד לפיצוץ הפרשה. הקשר עם הרב, סיפר ארביב, התפתח גם על רקע הדברים שראה בחצרו. "היו אצלו שרים, חברי כנסת, ראשי אגפים, קציני משטרה בכירים, ניצבים, ניצבים בדימוס, מפכ"ל לשעבר. אלה האנשים שפגשתי וראיתי שם". גם הופעתו המרשימה של הרב חיזקה את הרושם החיובי, שהתחלף לאחר פיצוץ הפרשה לכעס גדול.

"מדובר באדם כריזמטי. משרה אווירה מדהימה. נותן לך אמון מלא. התחושה הייתה של רב בישראל ולצערי התברר שהוא רחוק מלהיות רב או איש דבר בישראל. מדובר על פי תפיסתי ברמאי שקרן ואחד שיעשה הכל כדי לברוח מעונש", סיפר ארביב במח"ש. אך ארביב לא הסתיר את הקשר בינו לבין הרב כבר בחקירתו במשטרה, עוד לפני שנחקר במח"ש.

"לרב יש עוזר בניו יורק בשם בנצי. הבן שלי צחי התחתן עם אוסטרלית שהוריה עוסקים ביהלומים. אחרי החתונה נסע לאוסטרליה והתחבר למשפחתה והחליט ללמוד יהלומים בניו יורק. אני יודע שלרב יש חיבורים לכל העשירים. ביקשתי מהרב פינטו שאם הוא מכיר מישהו שמתעסק ביהלומים שיחבר בינו לביני", סיפר.

הקשר בין ארביב לפינטו התהדק לאחר הסיוע לבנו של ארביב, צחי. מח"ש ביצעה שורה של חיקורי דין בארה"ב ובאוסטרליה, לשם היגר בסופו של דבר צחי, כדי להבין מה בדיוק סיפקו אנשי הרב לצחי ארביב, והאם מנשה, האב, היה מודע לכך. מקורביו של פינטו טענו למשל כי הבן, צחי, קיבל עשרות אלפי דולרים. גם פינטו טען כי ארביב לחץ לסייע כלכלית לבנו. "אני לא זוכר אמירה מפורשת של מנשה אלי, 'תודה רבה על הכסף', אבל מתי שעיכבו את הכסף (לצחי) הוא היה שואל מה עם הכסף. היו כמה פעמים שהוא ממש כעס שהבן שלו לא מקבל כסף", סיפר במח"ש. עשרות עדים נחקרו, גרסאות הוצלבו, ובסופו של דבר הבינו החוקרים כי מכל התיאורים של אנשי פינטו בנוגע לבן, נותרה בקשה לסידור עבודה לבן, צחי בעסקי היהלומים בארה"ב, וסידור של ויזת עבודה לאשתו, דנה. העברת כספים מפינטו לבן צחי לא נכללה בכתב האישום.

במקרה אחר, סיפר פינטו כי ארביב סייע בסגירת תיק נגד בנו של יהודי עשיר המתגורר בניו יורק, ושבנו היה מעורב בישראל בקטטה. "מנשה אמר לי שטיפל בעניין ולאחר מכן ג' (אותו יהודי עשיר) נתן תרומה גדולה, 70 אלף שקלים", סיפר הרב. כשנשאל האם בשלב זה של ההיכרות ביניהם ראה בארביב אחד מחסידיו, השיב: "הרגשתי שמנשה מוצץ דם. כל פעם שהיה עיכוב הוא היה עושה לנו טרור". מדובר בטענה חמורה, לפיה ארביב התערב ישירות בתיק פלילי כדי לסייע לרב פינטו. אולם בסופו של דבר גם היא התבררה כמופרכת. שוב ושוב, חסידי הרב פינטו הטיחו האשמות רעועות בארביב בניסיון להשחיר את שמו, ולמרות זאת, הסדר הטיעון של פינטו עם מח"ש נותר בעינו.

הנה מקרה נוסף שמתואר בכתב האישום. "ארביב פנה לרב פינטו וליוסי עמוס וביקש כי יסייעו לו לרכוש דירה בפרויקט במחיר מופחת, וזאת באמצעות פנייה ללב לבייב". פינטו עצמו תיאר במח"ש: "למיטב זכרוני הפגשתי את מנשה באופן אישי עם לב לבייב, אחרי שאמרתי ללבייב שחשוב להיות בקשר עם מנשה ולדאוג לו ושמנשה גם רוצה לקנות בית. אחרי זה הקשר התחמם... לבייב רוצה ממני דברים. יש לו אינטרס. עד שהתפוצצה הפרשה הייתי בטוח שמנשה קנה את הדירה".

ארביב סיפר כי אכן בדק דירה בפרויקט היוקרתי "סביוני רמת אביב" שנבנה על ידי חברת אפריקה ישראל, אולם הכחיש כי קיבל הצעה להנחה מפינטו. בכתב האישום נכתב כי "בסופו של דבר העסקה לא יצאה אל הפועל".

חוקר: "מה עשית כדי לפגוש בלבייב?"

ארביב: "שום דבר, לא פגשתי אותו. אמרתי ליוסי עמוס, אחי היקר, אין מה לבדוק, אין מה לדבר. הדירה לא בתקציב שלי, נקודה. לא ביקשתי מאף גורם על פני כדור הארץ להיפגש עם לבייב או מי מאנשיו".

סעיף נוסף בכתב האישום מספר את הסיפור הבא: במהלך 2010 אירע מפגש נוסף בין ארביב לפינטו, הפעם בביתו של יוסי עמוס. "פינטו לחץ לי את היד והתקרב לאוזן שלי ואמר שהוא רוצה לתת לי עשרת אלפים דולר. ניתקתי את היד ויצאתי מהחדר".

התיאור הזה מעיד על דפוס כלשהו בהתנהלותו של ארביב: הוא דוחה את ההצעות המפתות מצד פינטו ואנשיו. כתב האישום נגדו מייחס לו עבירות של מרמה והפרת אמונים ואי מילוי חובה רשמית, ולא עבירת שוחד. שכן אף שדחה את ההצעות הכספיות, ארביב לא דיווח באופן מלא על מהלכיו של הרב. אנשי מח"ש הקשו עליו בחקירותיו שוב ושוב: כיצד לא דיווח על הצעות בעלות אופי כלכלי מצדו של איש רב עוצמה כמו פינטו?

חוקר: "אתה ניצב במשטרה. היית ראש ימ"ר, מפקד שני מרחבים, סגן מפקד מחוז, נציג המשטרה בארה"ב, מפקד להב, אין לך את הפריבילגיה לומר שאתה לא מבין מהחיים שלך. אתה לא זקנה דמנטית שסורגת סוודרים בבית אבות. אתה ואני מנוסים בחקירות. הרגישות של זיהוי עבירות שוחד היא כמו של כלבים שמאומנים לזהות פטריות כמהין. אתה חושש מתיבת הפנדורה שתיפתח".

ארביב: "אין לי שום תיבה ולא פנדורה. לא זהב ולא כסף".

בשלב מתקדם של החקירה, חוקרי מח"ש מציגים בפני ארביב מקרה.

חוקר: "עכשיו תשמע סיפור, נ.י, עבריין קטן שמתגורר בבית שמש היה צריך להיחקר באזהרה במשטרה בירושלים. הוא מרשה לעצמו לנסות להפעיל אותך, ניצב במשטרה ישראל, כדי שישלחו אליו חוקר הביתה והוא לא יצטרך לנסוע לירושלים. הרקע לכך הוא: ממיילים שיש ברשותנו מתברר שהוא היה מעורב בסידורי הוויזה של הבן שלך. זו דוגמה לביזיון שהכנסת את עצמך ואת כל המערכת שבו כל זב חוטם מרגיש שהוא יכול לקנות ניצב במשטרה".

ארביב: "זה ביזיון שזה מה שאתם חושבים וזה מה שאתה אומר לניצב במשטרה. מעולם לא דיברתי עם אותו נ.י. לא מכיר אותו, לא יודע מי הוא".

גם הסיפור הזה התברר כמופרך.

חוקרי מח"ש המשיכו להקשות. הם ניסו להבין מדוע ארביב לא דיווח על מערכת היחסים בינו לבין פינטו ואנשיו, גם כשידע שהרב חשוד במתן שוחד ומסובך בפרשת חזון ישעיה.

חוקר: "כל ילד יודע שפינטו הוא הרב של העבריינים עוד מתחילת שנות התשעים. בורר, מפשר, באים אליו לא בשביל העיניים היפות שלו או חכמתו. כל אחד מהאינטרסים שלו. פוליטיקאים, אנשי הון. אתה לא בן אדם נאיבי, אחרת לא היית מגיע לדרגתך ומעמדך. אני במח"ש עשר שנים ואני יודע שפינטו הוא רב של עבריינים. איך מלכתחילה הלכת אתה, ניצב במשטרת ישראל שלא נולד אתמול, אל אדם כזה שאולי בבוקר איציק אברג'יל שבוודאי קראת מידעים עליו כשהיית ראש ימ"ר מרכז, נישק לו את היד ובצהריים דומרני ליטף לו את הזקן?"

ארביב: "קודם כל הייתי תת ניצב ולא ניצב. כשאני הלכתי לרב לא היה ברשותי מידע מיהו מהו למי הוא קשור ומחובר".

חוקר: "מה המשותף בין שאול מופז, גדעון עזרא, ציפי לבני, נוחי דנקנר, לב לבייב, אילן בן דב, חיים קליין, אריה עמית, מנשה ארביב ולהבדיל אלף אלפי הבדלות איציק אברג'יל, עמיר מולנר ושלום דומרני"?

ארביב: "אין לי מושג. אלה עבריינים ואלה אנשי ביטחון שרים וחברי כנסת. אתה אמרת שהם משויכים לרב פינטו ואני אומר לך שמעולם לא ראיתי את הגורמים העברייניים שציינת בחצר, בסביבה, במפגשים. מעולם לא קיבלתי סקירה ולא קראתי חומר על היקף המעורבות של העבריינים. לעומת זאת, את האנשים המכובדים שציינת, ואני יכול להוסיף עוד, ראיתי במפגשים אצל הרב".

באוגוסט 2011 ארביב מונה לנספח המשטרתי של ישראל בוושינגטון. שם הוא עמד במוקד של מספר חקירות שהתנהלו במקביל, חלקן בישראל וחלקן על ידי ה-FBI, ושלכולן היה מכנה משותף אחד: קשר לרב פינטו.

במסגרת תפקיד זה הפך ארביב ציר חשוב בהעברת המידע מישראל לארה"ב ובחזרה. פינטו היה מעורב בחקירת FBI מסועפת שכללה חשדות ואיומים על סחיטה נגדו, ופרשת חזון ישעיה שהחלה להיחקר במשטרת ישראל. ביוני 2012 נחשף ארביב עד מהרה לכוחו הרב של פינטו, גם בקרב רשויות האכיפה האמריקאיות.

"נפגשתי בניו יורק עם סוכן FBI בשם מריו פיזאנו. הוא סיפר לי שיאחב"ל לא העבירו לו חומר על גניבה מהרב פינטו. הוא הזכיר את שמו של חיים איפרגן (לשעבר ראש יאחב"ל) ואמר שזה לא תקין שלא מעבירים לו חומרים. יצאתי ממריו, עוד לא הגעתי למונית וכבר קיבלתי טלפון מהרב פינטו. הוא אמר לי: 'שמעתי שנפגשת עכשיו עם מריו, דע לך שהוא שלנו, עובד איתנו צמוד. עשית עליו רושם חיובי מאוד. אמרנו עליך דברים טובים'. הייתי בשוק מהשיחה. לא הגעתי לצומת וכבר הרב יודע שנפגשתי עם מריו. לימים נודע לי שמריו מבקר את הרב בבית שלו ושהוא יותר מאורח אצלו בבית. הרב ובנצי סוקי אמרו לי שה-FBI אצלם בכיס. החלטתי לא להתקרב לסיפור הזה", סיפר ארביב בחקירתו במשטרה.

בתשובה שהגיעה מארה"ב, הכחישו האמריקנים טענות על מעורבות עם הרב פינטו. מהתשובה עולה כי ה-FBI לא הנחה את פינטו להתחמק מחקירות בישראל, ולא נתן חסינות לפינטו. לא הראו לו תמונות של חוקרים ביאח"ה שמדליפים פרטים ולא הוקלטו שיחות עם הרבנית פינטו. וודאי לא הדריכו אותו כיצד לנהוג בחקירותיו. "בשום נקודת זמן שהיא, אף סוכן של ה-FBI לא הסמיך או אישר לרב פינטו או לרעייתו להעביר או לשלם אף תשלום שהוא לכל פקיד ממשלתי בישראל", נכתב בתשובה שהגיע מארה"ב.

פינטו ואנשיו טענו כל הזמן למערכת יחסים פוריה בינם לבין ארביב, שכללה העברת מידע בעל ערך. כך למשל, חוזרת ומוזכרת פרשת חשאית הקשורה ל"ענייני סמים וחיזבאללה", שהובילה לכך ששניים מבכירי החוקרים במשטרה, חיים איפרגן וכורש ברנור יבקרו בוושינגטון במסגרת כנס משותף לגורמי מודיעין ישראלים ואמריקנים. איפרגן, אז ראש יאחב"ל, איים על פינטו ואנשיו. "זה היה כנס גדול מאוד של כל רשויות המודיעין של מדינת ישראל עם רשויות המודיעין של ארה"ב בוושינגטון. זו הייתה משלחת גדולה מאוד. היה שם גם נספח במשרד ראש הממשלה ודנו בנושאים מסווגים מאוד", סיפר ארביב במח"ש, אולם הכחיש לחלוטין כי יידע על הכנס את פינטו ואנשיו. "זה שקר אחד גדול. מעולם פינטו לא שמע ממני על חקירה שמנהלת המשטרה, בטח לא חקירה כל כך מסווגת". בתום חקירת מח"ש, גם הטענות הללו שהועלו כלפי ארביב הופרכו ולא נכנסו לכתב האישום.

כתב האישום נגד ארביב מתנקז בסופו של דבר לאירוע אחד מרכזי, אירוע שאין לו תיעוד ויזואלי או עדויות נוספות מלבד אלו של שלושת הנוכחים במקום: ניצב מנשה ארביב, הרב יאשיהו פינטו ויוסי עמוס, יד ימינו.

ב-15 ביוני 2012 מגיע ארביב להתארח בישיבה של פינטו בניו יורק. ארביב מגיע למקום ביחד עם נציב שב"ס לשעבר, אהרון פרנקו – עדות נוספת לעוצמתו של הרב. לאחר שהגיע למקום אמר לו אחד מעוזריו של פינטו כי הרב ממתין לו ברחוב הסמוך לישיבה. לבחירת המיקום המוזרה הצטרף גם מצב רוחו של פינטו, שהיה סוער ולחוץ. כשארביב מתבקש על ידי חוקרי מח"ש להיזכר בתקרית הזו, הוא מתמלא זעם.

"ירדנו למטה. כשיצאנו לקחנו ימינה. חצינו רחוב אחד ואז ראיתי את הרב, אני מבקש שתמחק את המילה רב, את פינטו, עם יוסי עמוס. עומד על המדרכה. ניגשתי אליו. לחצתי לו את היד. הוא החזיק לי את היד בכוח. ממש בשתי ידיים והתחיל לגרור אותי מצד לצד. דיבר בקצב מטורף: 'רוצים להרוג אותנו, לחסל אותנו, לפגוע בנו'. תדבר עם יואב'. לא הבנתי מה הוא אומר. אמרתי לו 'כבוד הרב תרגע. אתה יכול לפגוע בעצמך'".

על הפרק עמדה כמובן חקירת פרשת חזון ישעיה, שהלחיצה מאוד את פינטו, שהיה מוכן להציע סכום כסף לנספח משטרת ישראל בוושינגטון.

"ואז פה הוא אומר לי: אני אתן לך שישים אלף דולר. אמרתי לו כבוד הרב, אני קצין משטרה, אין מצב. אני מבקש ממך, תירגע. אין מצב כזה. ואז הוא נשבע בילדים שלו ולאוזני יוסי אמר לי שאני חייב לקחת את הכסף ושהוא חייב לתת לי את הכסף. ואז יוסי אומר: אם הרב נשבע בילדים אז אתה חייב. אמרתי ליוסי: אני קצין משטרה. תודה רבה. ניתקתי את הידיים והלכתי לישיבה. כשהגעתי אשתי כבר ברחה משם. לקחתי את פרנקו. לא סיפרתי לו שפינטו הציע לי כסף. הלכנו לאכול פיצה. זה נמשך כרבע שעה. זו הייתה שיחה הזויה".

במח"ש סימנו שני דברים פסולים בפגישה זו: 1. ארביב לא דיווח על כך שפינטו מכיר את חקירת פרשת חזון ישעיה, שהייתה סמויה באותה העת. 2. ארביב לא דיווח על הניסיון של פינטו לשחד אותו.

ארביב: "הייתי משווה את הסיטואציה לזבוב שנכנס לך לאוזן ומזמזם לך. לא פניתי אחרי זה ליואב ולא דיברתי איתו, כי מבחינתי הדברים האלה הם אמירות שאין מה להתייחס אליהן".

חוקר: זו לא הצעת שוחד?

ארביב: ממש לא. אין פה שום הצעת שוחד. הוא לא הציע שוחד, לא קיבלתי שוחד בשום שלב. הזבוב שבאוזן לא מתפרש כהצעת שוחד אלא כברבורים.

חוקר: למה לא דיווחת על המפגש הזה?

ארביב: לא ייחסתי לזה חשיבות.

עיון בחומרי החקירה מלמד כי פינטו ואנשיו העלו שורה של טענות לא מבוססות כלפי ארביב, שרק חלק קטן מהן מצא את דרכו אל כתב האישום. פינטו, מנגד, זכה להסדר טיעון נוח, עליו מתח בית המשפט העליון ביקורת. לכן, במהלך משפטו של ארביב לא רק הוא יעמוד למבחן, אלא גם הפרקליטות ומח"ש. האם הן צדקו כשדבקו בהסדר הטיעון עם פינטו בכל מחיר, גם לאחר שהופרכו שורה של גרסאות שמסרו הוא ואנשיו? האם הסדר הטיעון שלו יעבור את מחסום הביקורת השיפוטית? האם המטרה אכן מקדשת אמצעי בעייתי כל כך?

מפרקליטות המדינה שאחראית על המחלקה לחקירות שוטרים נמסר בתגובה: "מאחר שמשפטו של ארביב תלוי ועומד, אין בכוונתנו להתייחס לראיות שנאספו בתיק ארביב. עם זאת נציין כי ההסדר שנחתם ואושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה נועד לאזן בין הצורך למצות את בירור האמת בעניינו של מי שהיה ראש להב 433, אחד התפקידים הבכירים והרגישים במשטרה, שנחשד בפלילים, לבין הצורך בענישה ממשית לפינטו. נציין, כי ההערכה בפרקליטות המדינה הייתה שהעונש הצפוי לרב פינטו אם יורשע בתום משפט הוכחות, לא יהיה חמור בהרבה מזה שנקבע בסופו של דבר בהסדר הטיעון, וזאת נוכח מכלול נסיבות העניין, נסיבותיו האישיות והרפואיות ורף הענישה הנוהג. כידוע, בסופו של דבר, בעקבות המידע שנמסר מטעם פינטו, אכן עזב ארביב את המשטרה והוגש נגדו כתב אישום.
עוד יצוין כי ההחלטה להגיע להסדר טיעון בתיקו של פינטו על מנת למצות את ההליך גם נגד ארביב, נתקבלה על ידי היועץ המשפטי וינשטיין על דעת פרקליט המדינה, לאחר שהסתמן כבר מממצאי חקירת מח"ש קושי להוכיח עבירות שוחד.

מסקנת כלל הנוגעים בדבר היתה שנוכח רגישות מעמדו של ארביב כמי שכיהן כראש להב 433, וטען בריש גלי כי לא נפל כל רבב במעשיו, ולאור העובדה שקצין בכיר אחר שנקלע למצב דומה בו הוצע שוחד, אפי ברכה ז"ל, פעל כמתחייב, דיווח עליה למפקדיו והביא להפללתו של פינטו, יהיה זה בלתי סביר ובלתי ראוי לגנוז את התיק בעניינו של ארביב בלא שיתברר ככל הניתן חלקו בפרשה, כפי שנעשה בסופו של דבר".

עורכי הדין יהושע רזניק, ינון סרטל, לימור הלוי וניר לזר, באי כוחו של ניצב בדימוס מנשה ארביב מסרו בתגובה: "כתב האישום, הראשוני וחסר התקדים, אשר הוגש כנגד מרשינו, הנו תוצאה בלתי נמנעת אליה נקלעו רשויות התביעה שחתמו על הסכם עד מדינה שערורייתי עם הרב פינטו. על פי הסכם זה נאסר על החוקרים לעמת את מרשינו עם מידע שימסרו הרב פינטו ואנשיו כל עוד לא נחתם עמו הסכם עד מדינה. כבר במהלך החקירה, ובטרם נחתם הסכם עד המדינה עם הרב פינטו, התברר לחוקרי מח"ש והפרקליטות כי אנשי פינטו מלעיטים אותם בכזבים ובמסמכים מפוברקים מתוך מטרה אחת ויחידה לחלץ את הרב פינטו מהמצר אליו נקלע. כפי שקבעה כבוד נשיאת בית המשפט העליון, משמעות ההסכם היתה תפיסת הפרקליטות בגרון ועל כן, גם כשהתבררו העובדות כהווייתן לא יכלו כבר לסגת מהסכם עד המדינה ולבטלו, כמתחייב מרשויות תביעה אחראיות. תחת זאת ומתוך מטרה לכסות על כישלונם הוגש כתב האישום כנגד מרשינו. אנו שמים מבטחינו בבית המשפט, אשר בפניו תתברר תמונת הראיות המלאה אשר תובל, לדידנו, למסקנה כי אין ממש במיוחס לניצב ארביב בכתב האישום".

הרב יאשיהו פינטו ומקורביו סירבו להגיב לכתבה.