מחקר חדש מגלה כי מעשנים המפרישים אנזים מסוים יתקשו יותר להיגמל מההרגל המגונה. ד"ר קארין לרמן מאוניברסיטת פנסילבניה, שעמדה בראש צוות החוקרים, אמרה לסוכנות הידיעות רויטרס כי אם ממצאי המחקר אכן נכונים, הדבר יכול לסייע במאבק בעישון - במיוחד בקרב אלו, שעד עכשיו נחשבו "מקרה אבוד".
יישום אפשרי למחקר הוא עריכת בדיקות דם למעשנים, על מנת לאבחן את מי יהיה קשה יותר לגמול, מבחינה גנטית. "בסופו של דבר, נגיע למצב בו נערוך לכל אדם מיפוי גנטי מלא, ובאמצעותו נוכל לשרטט את המאפיינים הייחודים שלו", אמרה ד"ר לרמן.
במהלך המחקר נבדקו 426 מעשנים, שכל אחד מהם עישן לפחות 10 סיגריות ביום. במשך עשרה שבועות קיבלו חלקם תרופה בשם "זיבן", שידועה כעוזרת בגמילה, והחלק האחר קיבל כמוסות דמה. שבועיים לאחר תחילת המחקר הורו להם החוקרים להפסיק לעשן.
שיעור הגמילה של נשים גבוה יותר
במהלך כל תקופת המחקר נלקחו מהמשתתפים דגימות דם, על מנת לנטר את הגן CYP2B6, האחראי לחילוף חומרים במוח, ובהם ניקוטין. כך התגלה כי את האנזים "הממכר" מפריש רק חלק מהאוכלוסיה. החוקרים מצאו כי מדובר באנזים נדיר, שהגביר את תשוקת הנבדקים לסיגריות במהלך פרק הזמן שהוגדר לגמילה. זאת, לעומת ההרגשה עליה דיווחו אלה שלא הפרישו את האנזים.
עוד עלה במחקר, כי שיעור הנכשלים בגמילה גבוה יותר ב-50 אחוז בקרב בעלי האנזימים הנדירים. בנוסף, שיעור הגמילות המוצלחות בקרב נשים היה גבוה יותר.
ד"ר לרמן ציינה, כי אותם אנזימים נדירים גורמים להתפרקות איטית יותר של הניקוטין, דבר הגורם להצטברותו במוח. מסיבה זו מתרגל המוח במשך הזמן לנוכחותו של הניקוטין, דבר שהופך את הגמילה לקשה יותר.