פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: חוכמת הבדיעבד של אבי גבאי

      מסתבר שקל להכריז על עצמך כסוציאל-דמוקרט כשאתה מתמודד על ראשות העבודה, אך קשה להגדיר את עצמך ככזה כחבר בכולנו או ככלכלן באוצר בזמן שנתניהו משליט קפיטליזם אגרסיבי. עומר שכטר על הדרך שבה אבי גבאי מכופף את האידיאולוגיה כדי להשיג את המטרה. דעה

      המועמדים לפריימריז במפלגת העבודה בעימות באולפן וואלה! NEWS 4 ביוני 2017 (ראובן קסטרו)
      אבי גבאי לפני העימות בין המתמודדים לראשות העבודה באולפן וואלה! NEWS (צילום: ראובן קסטרו)

      בשבועות האחרונים אנחנו עדים לעוד אחד מרגעי השפל של הפוליטיקה הישראלית – שימוש ציני זול, לצורך תעמולת בחירות גרידא, במונח סוציאליזם.

      לאורך השנים התרגלנו כבר שכל מועמד לראשות ממשלה מגדיא את עצמו כאדם התומך בחתירה לשלום ובאופן אוטומטי אותה חתירה לשלום מסויגת מיד במילה "אבל" - "אבל שלום תמורת שלום", "אבל שלום של אמיצים", "אבל קודם ביטחון מוחלט ואז שלום" ועוד ועוד.

      למטיבי הלכת של הפוליטיקה האידאולוגית הצרופה נשארו שתיים מההגדרות האידיאולוגיות מקודשות: סוציאליזם ושוק חופשי. אהוד ברק, שמילים רבות אפשר להקדיש לו, מעולם לא הסכים לתייג עצמו כסוציאל-דמוקרט, גם רבין לא. נתניהו לא יזוז מתמיכתו המוחלטת בעד שוק חופשי וכמוהו כל המתמודדים הפוטנציאלים על הנהגת הימין בישראל. איש לא יעמוד לדוגמא מול אילן גילאון במרצ ויטען שהוא סוציאליסט יותר ממנו.

      כעת נכנס שחקן נוסף לזירה, אבי גבאי. ללא שמץ של כבוד וצניעות טוען גבאי, המתמודד לראשות מפלגת העבודה, שהוא סוציאל דמוקרט ותמיד היה. הקביעה הזו של גבאי גורמת לאנשים רבים להרים גבה, ובצדק רב - האמנם גבאי, תוצר של פס הייצור הקפיטליסטי באגף התקציבים במשרד האוצר הוא סוציאליסט? המנכ"ל המפריט של בזק, בעל משכורת המיליונים הוא סוציאליסט? המועמד שנתמך על-ידי צמרת ההון הישראלית הוא סוציאליסט? ובכן התשובה היא לא. לא סוציאליסט, לא סוציאל-דמוקרט, במקרה הטוב מאחז עיניים ומאמץ אג'נדות לפי שעה.

      לזרוק מילים כגון "שלום" ו"סוציאליזם" לאוויר ללא שום ביסוס

      תפיסת עולם של מנהיג לא נמדדת רק במילים, אלא בעיקר באומץ ובמחירים האישיים אותם מי שרוצה את הבכורה מוכן לשלם עבור אותה תפיסת עולם.

      קל מאוד להיות סוציאל-דמוקרט ולהצהיר על כך כאשר אתה מתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה, קשה לומר זאת שאתה חבר מייסד ברשימת "כולנו" לכנסת. באותם ימים בהם ייסד כחלון את מפלגתו כנראה שאבי גבאי היה פחות סוציאליסט. גם בשנותיו באגף התקציבים, עת נתניהו השתולל עם הקפיטליזם הכי אגרסיבי שידע משרד האוצר, הכלכלן גבאי לא העיד על עצמו שהוא תמיד היה סוציאליסט.

      אם מחפשים את הדוגמה ההפוכה לגבאי אפשר למצוא אותה בשדרות, שם מתגורר חבר הכנסת עמיר פרץ. בעוד מדינת ישראל סגדה לתרבות הטייקוניים החזירי בתחילת שנות האלפיים, עמד יו"ר ההסתדרות פרץ כמעט לבדו מול תופעה פסולה זאת. הוא הוביל מאבק עיקש במדיניות הניאו-ליברלית של נתניהו וההסתדרות בראשותו עמדה בחזית ההתנגדות לגזירות החברתיות באותה תקופה. גם כאשר היה פרץ ראש צעיר בשדרות בשנות השמונים הוא לא חשש לתמוך כבר אז במדינה פלסטינית, על אף ששילם על כך בפגיעה בשגרת חייו ובמחיר אישי.

      מי שמבקש להוביל מפלגה צריך לעמוד במבחני אומץ ציבורי לפני שהוא חותם על המילים "שלום" ו"סוציאליזם" כאילו היו עוד פרט תעמולה במערכת הבחירות. מילותיו של אבי גבאי הם לא יותר מאשליית קיץ של פריימריס ורומזות על אחיזת עיניים.

      הכותב הוא חבר מועצת העיר ראש העין, מחזיק תיק צעירים ונוער