מאות סטודנטים למדעי התזונה המבקשים למצוא עבודה בבתי החולים בישראל מחויבים בתקופת ההתנסות המעשית (סטאז') בת חצי שנה שבמסגרתה אינם יכולים לעבוד בתחום ואף נדרשים לשלם עליה אלפי שקלים. בתקופת הסטאז' הסטודנטים, שמבקשים להשתלב בבתי החולים בארץ כתזונאים, מחויבים לשבוע עבודה מלא במשמרות מלאות. אולם למרבה האירוניה, במקום לקבל שכר מינימלי על שעות העבודה המרובות שהם משקיעים בבית החולים, נאלצים הסטודנטים לשלם 2,000 שקל בחודש לבית החולים המסתכמים ב-12 אלף שקל לכל תקופת ההכשרה.
"זה סכום מטורף, והוא גם ממש לא מסתכם בזה. אנחנו עובדים משמונה בבוקר ועד ארבע אחר הצהריים וברוב המקרים נשארים גם אחרי כי יש עבודה", אמר בכעס מיכה יסאיב, בוגר לימודי תזונה בפקולטה לחקלאות ברחובות, בן 28. "זה אומר שאנחנו לא יכולים להתפרנס במקביל אז שכר הסטאז' ותשלום על המחייה באותה התקופה עולה לנו בסביבות 40 אלף שקל. אנחנו שוברים חסכונות או לוקחים הלוואות. נותרה לי שנה וחצי עד שיתחיל הסטאז' ואין לי אפשרות לחסוך סכום כזה, אני אצטרך לקחת הלוואה. אני מכיר לא מעט חברים שנכנסו לחובות בגלל זה".
לדברי יסאיב, "גם עורך דין שמסיים התמחות ועושה שנת סטאז' מקבל שכר, אמנם מינימום אבל מקבל משהו, ובטח לא משלם. כדי להתכונן לתקופה הזאת אנחנו צריכים לחסוך 6,000 שקל בחודש, כלומר להרוויח כפול, ואין משכורות כאלו בעבודות מזדמנות. וזה לא שגם אחרי שמסיימים את הסטאז' מחכה לנו משכורת כמו בהייטק".
מחכים שנים לסטאז' מבלי לעסוק בתזונה: "אנחנו תקועים מקצועית"
לתפקידם של התזונאים בצוותים הרפואיים יש חשיבות רבה. הם אמונים על התאמת תוספי תזונה ותפריט משתנה למטופלים בהתאם למצבם. כך למשל, תזונאים שעובדים בצמוד למטופלים במחלקת כוויות מסייעים להם באמצעות מזון התורם לשיקום רקמות העור. לצוות הרופאים והאחיות אין את ההכשרה לכך ושילוב תזונאים בצוות הוא חיוני. על אף חשיבותם כחלק מהצוות הרפואי, במצב הקיים כיום בבתי החולים אין מספיק תקנים העונים על הצורך בתזונאים. היקף התקנים הקיים כיום בבתי החולים אינו הולם את הביקוש למקצוע ובוגרים שסיימו את לימודיהם בתחום נאלצים להמתין חודשים ארוכים לשיבוץ.
"כמות התקנים בבתי החולים רק הולכת וקטנה. אם בעבר חיכינו שנתיים לשיבוץ לסטאז', שזה הרבה מאוד, אז עכשיו זה עומד על שלוש שנים לפחות", הסביר יסאיב. "בשלוש השנים האלו אסור לך לעסוק במקצוע שלך, כלומר גם מקצועית אנחנו תקועים, אנחנו שוכחים את החומר כי עובר המון זמן וגם לא מבטיחים לך בכלל סטאז' או שיבוץ בבית החולים לאחר מכן". יסאיב מתח ביקורת גם על שיטת הקבלה לסטאז'. "באים נציגים של משרד הבריאות, מרכזים את כל הסטודנטים לתזונה בארץ ומוציאים פתקים של שמות כמו בימי הביניים. ככה אתה צריך לבוא כל שנה עד שאתה 'זוכה' בסטאז', אם בכלל".
לדברי יסאיב ישנו רוב לנשים בקרב בוגרי התחום. "חלק מהחברות שלי ללימודים כבר קנו דירה, ילדו ילדים והשתקעו ועדיין לא קיבלו שיבוץ", סיפר. "אחרות קיבלו שיבוץ בקצה השני של המדינה והן לא יכולות להעתיק את כל המשפחה עכשיו לשם". לדבריו, בשנים האחרונות פונים סטודנטים למשרד הבריאות לשינוי השיטה, הגדלת התקנים ומימון הסטאז', אך זה משיב את פניהם ריקם.
"משרד הבריאות בכלל לא טרח להגיב. בוגרים של התואר לאורך כל השנים פנו הרבה פעמים ועד עכשיו לא מחזירים תשובות", סיפר יסאיב. "פנינו לא מזמן למשרד הבריאות לדעת מה עושים עם הכסף שלנו, לאן הוא מגיע ואת מי הוא משרת אבל זה לא הצליח והמצב הולך ומחמיר. זה תואר מאד קשה, וסטודנטים רואים גם את ההשקעה הכספית והזמן שהם צריכים לבזבז, שנים אחרי התואר, עד שנותנים להם להתחיל לעבוד בפועל וזה מייאש. העתיד של התחום לא מזהיר".
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות מנסה לקדם בימים אלו את שילוב לימודי ההכשרה המעשית בשנה הרביעית של הלימודים כדי לקצר את משך ההמתנה להכשרה המעשית. הסטאז' מתקיים ברובו עד השעה 14:00 כך שמתאפשרת עבודה אחר הצהריים. ההכשרה המעשית מחייבת היערכות של מי שמעביר את ההכשרה לתלמידים ועל כן עולה כסף. גם במקצועות אחרים משלמים על ההכשרה כחלק מתכנית הלימודים. כאשר ישולב בתכנית הלימודים לשנה רביעית, הסטודנטים ישלמו על שנה ויזכו גם בתוספת שעות למידה כי הוות"ת (ועדת תכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, ר"ב) ישלים את התשלום לשנה רביעית זאת. על כל תשלום של סטודנט הוות"ת מוסיף תשלום כמעט כפול ובהעדר מימון ות"ת, מלוא התשלום נופל על התלמידים".