פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הבדואים במלחמת חורמה בדאעש בסיני - והתיירים הישראלים בתווך

      30 אלף בני שבט התראבין לא מאפשרים ל"מדינה האסלאמית" להשתלט על הטריטוריה שלהם. בעוד ארגון הטרור מנסה לשים יד על ישראלים בחופי הים האדום, הוא נאלץ להתעסק קודם במלחמה החדשה שלו. בעל הברית היחיד שנותר לו הוא חמאס - אך גם שם חלה הרעה ביחסים

      הבדואים במלחמת חורמה בדאעש בסיני - והתיירים הישראלים בתווך

      (בווידאו: סגירת מעבר טאבה, אפריל 2017)

      לא מעט ישראלים עשו את דרכם לסיני בפסח האחרון, כולם עם האמונה הברורה: "לנו זה לא יקרה". התפיסה הרווחת בין התיירים הישראלים בחצי האי הייתה כי פעילי דאעש בסיני פועלים מאות קילומטרים מרצועת החוף של הים האדום, באזור הפינה הצפון-מזרחית של חצי האי. הם לא שעו להתרעות בדבר הסכנה לחייהם ולכן המשיכו לחצות את הגבול למצרים.

      בשלב כלשהו הבינו במערכת הביטחון שהסכנה גדולה מדי ולכן הוחלט באופן חריג לסגור את הגבול בין שתי המדינות כדי למנוע כניסה של ישראלים לסיני. המהלך הזה התקבל כצפוי בזעם בקרב אלה שביקשו לנפוש בחופי ים סוף. אולם מה שאותם ישראלים לא ידעו, הוא שההחלטה על סגירת מעבר טאבה, התקבלה בעקבות מידע קונקרטי שפעילי דאעש בסיני אוספים מודיעין על יעדים ישראליים בחצי האי למטרות פיגוע. כלומר, ריכוזי ישראלים בחופי הים האדום ובמעבר טאבה.

      הניסיון של פעילי דאעש להגיע למטרות בחופים המתוירים של ים סוף רחוק מלהיות הפתעה גדולה. בעבר נרשמו כמה פיגועים של קבוצות טרור אסלאמיסטיות נגד ריכוזי תיירים בחצי האי, כפי שאירע בפיצוץ מטוס הנוסעים הרוסי שהמריא משארם א-שייח, אך הישראלים נחשבים בעיניהם ליעד מועדף בהשוואה ל"שאר העולם". עד כה פעילות אינטנסיבית של צבא מצרים הצליחה לסכל זליגה של פעילות הארגון לעבר רצועת החוף. הניסיון האחרון שסוכל בפסח מבהיר כי למרות הקשיים של פעילי דאעש להגיע לאזור המועדף, מוטיבציה לעשות זאת – יש ובשפע.

      לוחמי דאעש בתצוגת תכלית בחצי האי סיני שבמצרים, ינואר 2017 (AP)
      דאעש בסיני (צילום: אי-פי)

      הסיפור המרכזי של השבועות האחרונים בסיני הוא המלחמה המשתוללת בין פעילי דאעש לבין אנשי שבט התראבין. מדובר במלחמה לכל דבר, הכוללת הוצאות להורג אכזריות וברוטליות, שלמרבה ההפתעה שני הצדדים מבצעים, לא רק דאעש. שבט התראבין הוא השבט הבדואי הגדול ביותר בסיני, המונה כ-30 אלף בני אדם, והמשמעות של צאתו למלחמה בדאעש היא דרמטית.

      מקורה של המתיחות הוא מלחמה על טריטוריה. פעילי דאעש ניסו לכפות באזורים שבהם שולט התראבין את חוקי השריעה והלכות האסלאם מבלי לקבל את הסכמת הנהגת השבט. בנוסף לכך, דאעש חיבל בעסק החשוב ביותר של בני התראבין – ההברחות לרצועה. דאעש אסר על הברחה של טבק לרצועה, בגלל האיסור הדתי לכאורה על עישון, וגדע באחת ענף שנאמד במיליוני שקלים בחודש. הארגון האסלאמיסטי לא הסתפק בסיגריות ועצר לגמרי את הברחת הסחורות לעזה לנוכח המתיחות המתפתחת בינו לבין חמאס ברצועה.

      הפגיעה הכלכלית הבוטה של דאעש בבני התראבין לא עברה בשקט ונתנה את האות למלחמה המשתוללת ברחבי סיני. המלחמה כוללת חטיפות, הוצאות להורג בשריפה, מכוניות תופת וקטיעת איברים. אולם למרות היתרון המובהק שיש לתראבין מבחינת כמותית – לדאעש יש כאלף פעילים בלבד – הוא רחוק מלהכריע את המערכה.

      לוחמי דאעש בתצוגת תכלית בחצי האי סיני שבמצרים, ינואר 2017 (AP)
      מלחמה על טריטוריה. פעיל דאעש בסיני (צילום: אי-פי)

      דאעש בסיני פועל באופנים משתנים, כצבא גרילה מפוזר שקשה להגיע אל מפקדיו ואל כל אנשיו. בנוסף לכך, לא כל השבטים האחרים ממהרים להתייצב לצד התראבין. שבט הסווארקה ממשיך לשמש ספק כוח האדם המרכזי של דאעש בסיני, לצד שבטי רמילאת ובריקאת. בחצי האי מתגוררים כיום כ-700 אלף בדואים. מעמדם הכלכלי נמוך במיוחד והם זוכים ליחס משפיל מצד השלטונות המצריים, שכן הם מחזיקים בתעודות זהות של תושבי מצרים אך לא נחשבים אזרחים. המצב הזה מייצר קרקע פורייה עבור דאעש ומסביר מדוע חלק מהאוכלוסייה עדיין תומך בו.

      אם יש משהו שהתראבין יכול להתנחם בו הוא העובדה שגם צבא מצרים מתקשה לנטרל את האיום הנשקף מצד דאעש. בשלב זה מסתפק צבא מצרים בפשיטות ממוקדות ובהפצצות מהאוויר, אך מסרב להיכנס למערכה כוללת, נוסח "חומת מגן" בישראל, כלומר מבית לבית ומסמטה לסמטה.

      שיתוף הפעולה עם חמאס לובש צורה חדשה

      לאחר תקופה ארוכה שבה סירבו השלטונות המצריים לאפשר למנהיגי חמאס לצאת מעזה עברו ביום ראשון בכירי הארגון יחיא סינוואר ותאופיק אבו נעים מהרצועה לפגישות עם בכירים במודיעין המצרי בקהיר. לסירוב היו כמה סיבות, והראשונה שבהן היא המשך הקשר בין חמאס לדאעש.

      שיתוף הפעולה בין הארגונים ירד מדרגה לאחרונה, ואלה כבר לא הימים העליזים שבהם כל פצוע של דאעש בסיני היה נכנס לרצועת עזה לטיפול אצל רופאים המזוהים עם חמאס. הפרסומים הרבים בתקשורת הישראלית והמידע שהגיע לצד המצרי חשפו את הבלוף של חמאס. פעם אחר פעם הבטיחו קברניטי הארגון כי הם פועלים נגד דאעש ופעם אחר פעם נדהמו המצרים לגלות שחמאס שומר על קשר הדוק עם האסלאמיסטים.

      פעילי חמאס במעבר גבול רפיח בצד הפלסטיני ברצועת עזה, אפריל 2016 (AP)
      הרעה ביחסים בין חמאס לדאעש. אנשי חמאס ברפיח (צילום: אי-פי)

      ואולם, הפעם בכל זאת משהו השתנה: חלה הרעה ביחסים בין חמאס לדאעש. החמאס ביצע בחודשים האחרונים גלי מעצרים בקרב פעילי הג'יהאד העולמי ברצועת עזה, בהם גם כאלה המזוהים עם דאעש. מנגד, הגיב דאעש בהפחתת ההברחות מסיני לעזה וכמובן בעצירת הכנסת הסיגריות לרצועה. חמאס, בניסיון להוכיח למצרים את רצינות כוונותיו, בנה קו מוצבים על ציר פילדלפי, הגבול עם סיני, בדומה לקו המוצבים מול ישראל.

      היחסים אמנם הידרדרו אבל הקשר למרבה ההפתעה – נשמר. ברצועת עזה יש גם כיום מספר קטן של פעילי דאעש מסיני ומצרים. בסיני לוחמים במסגרת דאעש על פי הערכות שונות, בין 15 ל-16 פעילים עזתים, רובם אנשי חמאס במקור. כל אחד מהם נחשב למקור ידע בתחומו, מומחי לחימה שונים שהגיעו לסיני כדי לסייע לדאעש לשפר את יכולותיו הצבאיות ואף הצליחו בכך. דאעש בסיני חייב להם רבות על תרומתם למען הארגון.

      במילים אחרות, המשא ומתן בין שני הארגונים על המשך שיתוף הפעולה נמשך, אך לובש צורה אחרת. אם בעבר הוא התנהל באמצעות שיחות בין מפקדים, כיום הוא עבר לפסים אלימים יותר בניסיון להשפיע על הצד השני ולשפר תנאים.

      פעילי חמאס במעבר גבול רפיח בצד הפלסטיני ברצועת עזה, אפריל 2016 (AP)
      מגדל שמירה של חמאס בגבול רפיח (צילום: אי-פי)