מפתה, ואולי אף הכרחי, להכתיר מנצחים ומפסידים בסופו של עימות פוליטי נרחב ויוצא דופן כמו זה שנערך אתמול (ראשון) באולפן וואלה! NEWS בין המועמדים המובילים בקרב על ראשות מפלגת העבודה. אבל בשונה ממשחק פוקר או מתחרות ריצה, שבהם יש איש אחד שזוכה בניצחון, בזירה הפוליטית התשובה מצויה פעמים רבות בעיני המתבונן.
קשה להתווכח עם הקביעה שבמדד הוויראליות, המנצח הגדול הוא ח"כ אראל מרגלית, שהביך את עמיתו השר לשעבר אבי גבאי עם סרטון בו הודה כי הצביע בעבר לליכוד. ההנחה הנגררת מכך היא שגבאי, שנתפס בשקר כשהוא מצהיר כי מעולם לא הצביע לליכוד ונאלץ אחר כך להתפתל בהסברים על בלבול, הוא המפסיד הגדול.
לקריאה נוספת:
"אני יודע אנגלית יותר טוב ממך": הרגעים הגדולים מהעימות בעבודה
עימות מפלגת העבודה בוואלה! NEWS: "המנצחים הם נתניהו ולפיד"
"בלבול": לאחר התיעוד המביך - גבאי מודה שהצביע לליכוד
חילופי הדברים בין מרגלית וגבאי סיפקו רגע טלוויזיוני נדיר, שכבר נכנס לפנתאון המצומצם למדי של העימותים הפוליטיים בישראל. אבל הם סיפקו גם רגע של נחת למועמדים האחרים, שנשארו מחוץ לתגרה המילולית.
בעוד מרגלית כתש את גבאי, במה שהוגדר כלא פחות מסיכול ממוקד, שמרו היו"ר המכהן יצחק הרצוג ומי שנחשב למועמד המוביל להחליפו, עמיר פרץ, על ממלכתיות ואיפוק. הם אמנם התעמתו ביניהם לא מעט, אבל חילופי הדברים האלה היו חיוורים לעומת הכסאח בין מרגלית לגבאי. בסיום העימות הם יצאו מהאולפן מחויכים מקצה לקצה.
שני המועמדים הנוספים בעימות, ח"כ עמר בר-לב והאלוף במיל' עמירם לוין, נראו מרוצים לא פחות; הם לא השתתפו באף קרב ישיר וסבלו אמנם מהיעדר זמן מסך ביחס לחבריהם, אבל בר-לב הפגין ביטחון עצמי, רהיטות ועקיצות מזדמנות מפעם לפעם, ואילו לוין המועמד הכי חדש והכי פחות מוכר מבין השישה לקח על עצמו את תפקיד "המוכיח בשער", הילד שצעק שהמלך הוא עירום בהתייחסו לקרבות האגו הקשים המאיימים לפורר את המפלגה.
על פניו, כולם למעט גבאי יכולים לפתוח שמפניות אחרי העימות הסוער. אך גם כאן, התמונה מורכבת יותר. מרגלית הגיע מוכן, עם סרטון מוכן בשלוף בפלאפון, ולא חדל מלתקוף את גבאי לאורך כל העימות. התרגיל המבריק הסיט את תשומת הלב ממהלך מכובד קצת פחות, שבו התנשא מרגלית על גבאי ולעג לשליטתו באנגלית.
לא ברור מה גרם לגבאי "להתבלבל" ו"לשכוח", במקום להודות שהצביע בעבר לליכוד, ואין ספק שהסתבך בשקר מיותר שעשוי לרדוף אותו בעתיד, אך ההתקפה האגרסיבית דווקא מבשרת עבורו טובות; היא מלמדת שמרגלית ושדרת היועצים האסטרטגיים הארוכה שמלווה אותו רואה בו איום הגדול ואת התחרות האמיתית על הכרטיס לסיבוב השני בפריימריז, שצפוי להתקיים כשבוע לאחר הסיבוב הראשון, שייערך ב-4 ביולי.
המטה של מרגלית פמפם אחרי העימות באותה אגרסיביות סרטונים שמראים את כל שינויי הגרסאות של גבאי. אלא שמבט על התגובות השליליות בעמוד הפייסבוק של מרגלית מראה שייתכן המהלך יתברר כחרב פיפיות עבורו, ומסמל סכינאות שמתחילה להימאס על בוחרי העבודה.
מעבר לקרבות הבוץ ושליפות הסכינים, שמספקות עניין רב לחובבי הפוליטיקה, המנצחת הגדולה של העימות היא מפלגת העבודה. אבל, וזה אבל גדול, היא גם המפסידה הגדולה: במדינה שבה ראש מפלגת השלטון מסרב זה שנים להתייצב לעימותים פומביים מול מתחריו, ועל רקע התרבות המפלגות "המלוכניות" שלא טורחות לקיים בחירות פנימיות, התייצבותם של ששה מתוך תשעת המועמדים להציג את חזונם ומשנתם הרעיונית היא בהחלט מפגן נדיר של דמוקרטיה במיטבה. זה היה שואו שהיה בו הכל - צעקות, ריבים, מכות מתחת לחגורה ופליטת פה שלא תישכח - שהזכיר את העימותים אצל בעלת בריתנו הגדולה באמריקה, ובעיקר היה מחזה נדיר בתרבות הפוליטית שלנו.
אך בה בעת, התבוננות מעמיקה בשורת המועמדים שנאבקו זה בזה באולפן במשך יותר משעה ממחישה את גודל הטרגדיה של המפלגה שהולכת ונאכלת על ידי ריבים פנימיים. מדובר בנבחרת מרשימה ומכובדת של שליחי ציבור עם עבר מפואר בביטחון, בקביעת מדיניות ובכלכלה, שהיו יכולים יחד לתת פייט מצוין על הנהגת המדינה והחלפת השלטון, אך במקום לשלב ידיים הם עסוקים רוב הזמן בלהתקוטט, להשמיץ ולתקוף זה את זה. בכך, ייתכן שהם מעניקים במו ידיהם את גביע הניצחון למי שלא היה בכלל בעימות, אבל שותה להם את המנדטים: יאיר לפיד.
(עדכון ראשון: 21:40)