מתקפות הטרור בבריטניה ובמצרים שאירעו בשבוע שעבר התאפיינו בהרג חסר אבחנה של חפים מפשע, רבים מהם ילדים, ושתיהן נרקמו באותו מקום - לוב, שבה האנרכיה שוררת מאז הופל והוצא להורג הרודן מועמר קדאפי לפני שש שנים.
סלמאן עבדי, המחבל המתאבד שרצח 22 איש מחוץ ל"מנצ'סטר ארנה" ביום שני, מוצאו מלוב. אביו ואחיו נעצרו בטריפולי אחרי הפיגוע בחשד למעורבות בפיגוע. לפי הממשלה בקהיר, מלוב יצאה החוליה שאחראית לפיגוע הירי נגד אוטובוס של נוצרים קופטים מדרום לקהיר, שבו נרצחו 29 איש.
בתגובה, יצא חיל האוויר של מצרים לתקיפות אוויריות באזור העיר דרנה, שנמצאת במזרח לוב. על אף שארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) קיבל אחריות על הפיגוע במצרים, בהודעת הצבא לא הוזכר שמו של הארגון כמי שהיה יעד לתקיפות, אלא רק "מחנות טרור".
דרנה הייתה בעבר מעוז של דאעש במדינה, אך ארגוני ג'יהאד יריבים הדפו את הארגון מהעיר, ולפי דיווחים שונים, מי שהותקף היה "מועצת השורא של המוג'האדין בדרנה" - הגוף שסילק את דאעש.
העובדה שהמתקפה האווירית של מצרים, שהייתה בתיאום עם הגנרל חליפה חפתר, כוונה נגד ארגון יריב של דאעש עשויה להצביע על כך שמצרים מתכננת מהלך נרחב יותר בשכנתה ממערב, שממנה זורמים לוחמים וכלי נשק לשטחה, בעיקר לחצי האי סיני.
הבעייתיות במהלך היא שאין ממשלה אחת מרכזית בלוב, שעמה מצרים יכולה לתאם את המאבק בארגוני הטרור. חפתר מוביל את "הצבא הלובי הלאומי", שלוחם בשם הממשלה היושבת במזרח המדינה ואינה מוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית. על אף שרשם הצלחות בחודשים האחרונים נגד שורת מיליציות במזרח המדינה, חלקן קשורות לאל-קאעדה ולדאעש, הוא מתקשה להשתלט מחדש על בנגאזי, מעוז של ארגונים אסלאמיים קיצוניים.
אלו הצליחו לאתגר אותו בחודשים האחרונים, כשכבשו מסופי נפט אסטרטגיים ב"סהר הנפט", אזור השוכן במרכז המדינה לחופי הים התיכון. הוא אמנם השתלט עליהם מחדש, אך ספג אבידות כבדות ויכולתו להתקדם באזורים נוספים ברחבי המדינה הצפון-אפריקנית מוטלת בספק, גם לנוכח האמברגו שעדיין מוטל על המדינה.
חפתר, בכיר לשעבר במשטרו של קדאפי שערק משורותיו והפך לאחד ממתנגדיו הבולטים, מנסה להציג את עצמו כאדם היחיד שיכול לאחד את המדינה המפוררת לשבטים ולמיליציות, והוא גם התקרב בחודשים האחרונים לרוסיה.
שכירי חרב רוסים נשלחו למשימה באזור שבו כוחות שולטים, ודיווחים שונים גרסו כי כוחות רוסיים הוצבו במצרים לקראת מבצע אפשרי. זה אמנם לא קרה עוד, אך חוסר היכולת של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי למגר את הטרור בארצו עשויה לדחוף אותו לפעולה קרקעית בתוך עומקה של לוב.
שלוש ממשלות יריבות, אפס סמכות
מלבד חפתר, שאינו מוכר כנציג הלגיטימי של לוב בקרב הקהילה הבינלאומית, קיימת גם ממשלת האחדות - לפחות על הנייר - שהוקמה בתיווך האו"ם בסוף 2015. למרות התמיכה הבינלאומית, היא מתקשה להרחיב את שליטתה מעבר לבירה טריפולי, וגם בה היא מאותגרת בידי מיליציות יריבות.
למרות מבצע מוצלח להדיפת דאעש מהעיר סירת, בסיסו האחרון בלוב, ממשלת האחדות נתקלת בקושי רב לבסס את שלטונה. בימים האחרונים התנהלו קרבות עזים בטריפולי הבירה, בין כוחות ממשלת האחדות למיליציית "שחר לוב", שתומכת בממשלה האסלאמסטית בבירה - "ממשלת הישועה הלאומית" שטרם ויתרה לחלוטין על סמכותה.
עם שלוש ממשלות מתחרות וללא כוח מאוחד, לארגונים הקיצוניים קל לפרוח ולשגשג בלוב רחבת הידיים, שמשמשת גם נקודת מעבר לפעילי טרור אל עומקה של היבשת, במיוחד אל מערב אפריקה. דאעש אמנם לא הצליח להתפשט בלוב כפי שעשה בעיראק ובסוריה, אך רצועת החוף הפרוצה והארוכה של המדינה היא מקפצה להברחות מהגרים ופליטים - ולפי החשש גם גורמים קיצוניים - אל אירופה הסמוכה.
מנהיגי היבשת, שבסוף השבוע התכנסו באיטליה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, דנו גם בבעיות באפריקה אך לא הצליחו לתרגם זאת לצעדים ממשיים. המערכה של נאט"ו בלוב, שבה גיבתה הברית מהאוויר את המורדים בקדאפי ולמעשה הכריעה את מלחמת האזרחים, נתפסת בדיעבד כאחת מכשלונותיה הגדולים. קדאפי הרודן אמנם הופל, אך איש לא חשב מה יהיה ביום שאחרי.
שש שנים אחרי שתי מלחמות אזרחים וקריסה של מדינות נוספות שחוו את "האביב הערבי" ונכזבו מתוצאותיו, הרעיון שלוב תהפוך לדמוקרטיה יציבה או לכל הפחות למדינה עם שלטון מרכזי נראה קשה להשגה. ולכן, מה שנותר לשכנותיה ולאירופה הוא לחפש את הכוח היעיל ביותר נגד איום הטרור.
נראה שא-סיסי בחר כבר בחפתר, שדומה לו במובנים רבים. איש צבא ותיק, הרואה בתנועת "האחים המוסלמים" איום אזורי ואינו מתחשב בזוטות כמו זכויות אדם או דמוקרטיה כדי להשיג את מטרתו. עוד לפני המתקפה ביום שישי, נועדו החודש א-סיסי וחפתר בקהיר. רמטכ"ל צבא מצרים גמל לחפתר כשביקר אותו לפני כשבועיים בבנגאזי.
לא-סיסי נגמרים הקלפים
לאחר הפיגוע, חיל האוויר המקרטע של חפתר סייע לא-סיסי בתקיפות האוויריות, וכוחותיו מסרו כי תיתכן גם פעולה קרקעית בהמשך. לשני הצדדים אינטרסים משותפים, ולכן מצרים עשויה לתמוך בצורה נרחבות וגלויה יותר ב"צבא הלובי הלאומי", גם בפעילותו נגד מיליציות שאינן מאיימות עליה.
לנשיא מצרים נגמרו למעשה האפשרויות החדשות שהוא יכול לנקוט בבית. המדינה במצב חירום, לכוחות הביטחון יש יד חופשית ומעט מאוד כלי תקשורת עצמאיים או עצמאיים למחצה נותרו פתוחים. אף על פי כן, הפיגועים לא נעצרו ועל כן בקהיר שוקלים לקחת את המלחמה אל מעבר לגבולות המדינה.
בנאומו לאחר הטבח בנוצרים ביום שישי האחרון, הבטיח א-סיסי, שבקרוב יציין ארבע שנים לשלטונו, כי קהיר תפגע בפעילי הטרור היכן שלא יהיו. הוא לא הזכיר מדינות בשמן, אבל ייתכן שלא היה מדובר רק בלוב, אלא רמז גם למדינות אחרות באזור, כמו סודאן, שיחסיה עם מצרים התדרדרו לאחרונה ושבשטחה פועלים ארגונים קיצוניים.
א-סיסי איבד חלק ניכר מהפופולריות שלו בשנה האחרונה, והוא עלול להתפות להרפתקה מעבר לגבול כדי לעצב מחדש את דמותו כאיש ברזל המסוגל למחוץ ארגוני טרור.