נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חוזר לארצות הברית אחרי שסיים את מסעו הראשון לחו"ל, מסע שבו עבר בחמש מדינות - ועוד רשות אחת - תוך תשעה ימים, יצר שורת כותרות, חיוביות ושליליות, וכששובל ארוך ומתארך של חדשות רעות מהחזית הביתית, במקרה הזה תרתי משמע - חתנו לג'ארד קושנר וקשריו לרוסיה - משתרך אחריו.
קשה לסכם את ביקורו הראשון של הנשיא מחוץ לארצו, ביקור שבו נפגש עם בעלות ברית קריטיות, מאחר שתלוי את מי שואלים ואם בודקים את המציאות - עניין לא פשוט בימים אלה - או את הדימוי. וזה חשוב במיוחד לגבי המפגשים הקריטיים בפסגת ה-G7 ובנאט"ו.
חלקו הראשון של המסע עבר טוב מבחינת טראמפ. הוא התקבל בקבלות פנים שהביטוי כבוד מלכים קטן עליהן. מלכים העתירו עליו כבוד וייקר, הוא נפגש עם מנהיגי העולם האסלאמי הסוני, שלפחות כלפי חוץ חלקו עמו השקפת עולם דומה, התחייבו למלחמה בטרור ובמקרה של ערב הסעודית חתמו על צ'ק בסכום בלתי נתפס - 350 מיליארד דולר, בהם 110 מיליארד דולר מידיים. גם ההמשך, בישראל וברשות הפלסטינית היה מוצלח לחלוטין מבחינת טראמפ - קבלת פנים מעריצה קבלה, לפחות כלפי חוץ, של מדיניותו ושל חזונו - שלום בין ישראל לפלסטינים, שלום בין ישראל לעולם הסוני.
עוד בוואלה! NEWS:
טראמפ חוזר לארה"ב: "נתניהו ואבו מאזן הבטיחו להתקדם לעבר השלום"
טראמפ סיכל - ופסגת ה-G7 הסתיימה ללא תמיכת ארה"ב בהסכם האקלים
דיווח בארה"ב: חתנו של טראמפ ניסה להקים ערוץ תקשורת מוצפן עם רוסיה
המפגש בוותיקן היה סמלי, אבל עבר בהצלחה מבחינת טראמפ. האפיפיור פרנציסקוס, שמתח ביקורת קשה על טראמפ בזמן מערכת הבחירות ולא ראה בעין יפה את רעיון בניית החומה בגבול מקסיקו, נפגש עמו לשיחה אישית, שבסיומה שני האישים יצאו למצלמות, לכאורה ללא מחלוקות.
הצלילים הצורמים הראשונים ממש הגיעו במפגש עם ראשי נאט"ו. ראשית, עלתה הבעיה המתמשכת של דליפת מודיעין מסווג. בריטניה זעמה על הדלפת מידע מחקירת הפיגוע במנצ'סטר והודיעה שתפסיק לחלוק מידע מודיעיני עם ארצות הברית, על אף שאחרי התנצלות היא חזרה בה. בריטניה היא חוליה קריטית ב"אשלון", איסוף וחלוקת המידע בין המדינות האנגלו-סקסיות, בראשן ארצות הברית ובריטניה. יכולות האיסוף של בריטניה גבוהות, והיא משלימה את מערך ה-NSA.
גם אם נשים בצד את האנקדוטות - טראמפ דוחף את ראש ממשלת מונטנגרו כדי להגיע לשורה הראשונה בצילום הקבוצתי, או בהמשך תחרות לחיצת היד עם נשיא צרפת עמנואל מקרון ונתרכז בעיקר - נשיא ארצות הברית יודע או אמור לדעת שהעולם כולו, במיוחד האדם היושב בקרמלין, שם לב לכל מילה שהוא אומר או לא אומר על ברית נאט"ו. הברית המערבית הקריטית, שהיא ורק היא מונעת מרוסיה לצעוד מחר למדינות הבלטיות, למשל.
טראמפ אמור לדעת, לפחות מיועציו, שחברות הברית חוששות מהאדם שאמר במסע הבחירות שנאט"ו הוא ארגון מיושן שעבר זמנו, ושהתמקד אך ורק בכספים שהארגון לטענתו חייב לאמריקה. אגב, הוא לא בלתי צודק: אכן מדינות הברית כמעט שלא משקיעות בתקציבי ההגנה שלהן, לא משקיעות בשיפור ושכלול הצבאות, אולי למעט בריטניה ומעט צרפת - כי לאורך השנים הן ידעו שארצות הברית משקיעה הרבה יותר מהן והן חוסות תחת כנפיה.
חשוב יותר הוא שטראמפ לא התחייב בפומבי לסעיף חמש של הברית, סעיף המוסקטרים - זה הסעיף הקיים בכל ברית צבאית האומר בעצם "כולם בעד אחד ואחד בעד כולם". כל פלישה לאחת ממדינות הברית מחייבת את כל המדינות לסייע לה ככל שיידרש - עד וכולל מלחמה. טראמפ מסרב להתחייב שארצות הברית תסייע למדינות הברית אם נניח רוסיה, האיום הגדול ביותר עליהן, תתקוף אחת מהן. וזה משמעותי ביותר. שאלו את גיאורגיה או את אוקראינה. הוא אמנם לא שלל את הסעיף, לא ביטל אותו, אבל לא הדגיש את קיומו ואת מחויבותו אליו.
בסוף השבוע התקיימה פסגת G7 הפסגה הכלכלית. בדרך אליה התייחס טראמפ לגרמנים הרעים - לא במובן שאפשר לחשוב, אלא בכך שהם מייצאים לארצות הברית מכוניות שהאמריקנים מעדיפים על המכוניות האמריקניות. טראמפ מעוניין לשנות מן היסוד את המערכת הכלכלית הגלובלית לטובת ארצות הברית. אבל לא זה היה הדבר המרכזי במפגש שבע המעצמות הכלכליות המערביות החשובות בעולם, אלא הסכם פריז. טראמפ מסרב לחתום על מחויבותו להסכם העוסק בניסיון להאט את פליטת גזי החממה ואמר שיחשוב עד השבוע הבא אם להתחייב אליו או לא.
זה לא מפתיע. במערכת הבחירות וגם עתה אמר טראמפ פעם אחר פעם "אמריקה תחילה", הסביר שהתחממות גלובלית היא מזימה סינית לפגוע בכלכלה האמריקנית, החייה את תעשיות הפחם ויחדש קידוחי נפט בשמורות הארקטיות. אין הפתעה בכך שאדם שאמר שברית נאט"ו אינה ממלאת את תפקידיה וחברותיה לא תורמות את חלקן יוצא חוצץ נגד הברית. זהו טראמפ, לא מנומס או דיפלומטי, וצריך להתרגל לכך.
טראמפ לא מתחשב באירופה - וחושב על מצביעיו
אז העיתונות הליברלית בארצות הברית ובעולם, אירופים המתעבים את אמריקה ובעיקר את נשיאה הנוכחי, דמוקרטים בארצות הברית תומכי איכות הסביבה והמתנגדים להתפשטות הרוסית תולשים את שערות ראשם. הם לא יבחרו בטראמפ גם אם יחבק עצים ויעצור בגופו צינורות נפט מחר בבוקר. לא אליהם הוא פונה. מבחינת בוחריו, טראמפ הוא הבחור כארז המגן על משרותיהם נגד הגרמנים וכל השאר המשחקים משחק בלתי הוגן.
הוא זה הדואג שהאירופים יתרמו את חלקם בהגנה על מה שהוא אחרי הכל המדינות שלהם. הוא הופך את מדיניותו של ברק אובמה ודואג לתעשייה האמריקנית, ולא שומע לכל מיני פרופסורים ואנשי איכות סביבה - ליברלים כולם מן הסתם -המדברים על סכנות לעתיד. הוא חוסך להם כסף בהווה. הוא מבצע בדיוק את מה שהבטיח להם.
עם זאת, לא הכל בחיים זה רק דימוי. אם חלקו הראשון של המסע עבר בהצלחה, גם במציאות וגם בדימוי הנשיא, הרי החלק השני עלול להתחיל שורת בעיות. בעיקר בין ארצות הברית לבין בעלות בריתה. הן זקוקות מאוד לארצות הברית אבל גם היא זקוקה להן. בכל דבר - מיצוא ועד חלוקת מודיעין ועד תמיכה באו"ם ועד משלוח כוחות לאפגניסטן. היחסים לא יכולים להיות חד-צדדיים. לא באמת.
עוד יש הרבה זמן לשנות, והיחסים לא נבנים רק על החמצת פנים מול אנגלה מרקל או מקרון. יש אינטרסים ויש יחסים בדרגי מקצוע, אבל יותר ויותר העולם שואל לאן בעצם פני טראמפ. ובעוד הוא מצטלם עם מנהיגים ועולה לרגל למקומות קדושים, בוושינגטון מתגברות חשרות העננים.
עדיין לא סופה, אבל אולי בדרך לשם. הידיעות מתרבות באשר לקשרים בין ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו הקרוב של הנשיא עם רוסיה בזמן הבחירות ואחריהן, זאת בנוסף למידע על מייקל פלין, פול מאנאפורט וכל השאר. בעתיד הנראה לעין הבית הלבן, הממשל, יעבוד תחת עננה כבדה, בעצם תחת חקירה. מה שרק יקשה על הנשיא להעביר את האג'נדה שלו - בכל תחום, פנימי וחיצוני. הוא עדיין הנשיא, מפלגתו עדיין מאחוריו, אבל זה ודאי לא המקום שבו רצה טראמפ לראות את נשיאותו אחרי ארבעה חודשים בלבד.
(עדכון ראשון: 23:28)