(צפו: בעלי התפקידים הבולטים בביקור הנשיאותי)
אחת ממאות ההודעות לתקשורת שקיבלו השבוע הכתבים המדיניים הודיעה בכותרתה על "המשתתפים בפגישה המצומצמת בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו", ומיד פירטה: "שר החוץ רקס טילרסון, היועץ והחתן ג'ארד קושנר, השגריר דיוויד פרידמן והשליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלאט. מהצד הישראלי - השגריר רון דרמר, השליח יצחק מולכו והיועץ המדיני יונתן שכטר".
מבט זריז בהודעה מלמד כי מאפייני המשתתפים בפגישה שעסקה ככל הנראה בהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים הלם באופן מדהים את מאפייני חבריו של מועדון גולף ניו יורקי בשנות ה-50 או המטכ"ל הישראלי במלחמת ששת הימים: גברים. כולם בהירי עור, ממוצא אירופי, אבל קודם כל - גברים.
מיותר לציין שזה המאפיין הבולט של הרוב המוחץ, שלא לומר טוטאלי, של השרים והיועצים הבכירים שיצאו עם טראמפ למסעו החשוב במזרח התיכון, למעט היועצת הבת איוונקה טראמפ, שקיבלה את התפקיד היוקרתי מסיבות ברורות. ראו את התמונה למטה - והתרשמו.
ביקורו של טראמפ בישראל, אם כן, היה אולי בשורה מרגשת לחימום היחסים בין ישראל וארצות הברית, מניעת נשק גרעיני מאיראן והתנעת תהליך מדיני, תלוי באיזה צד אתם. אבל בכל הקשור למעמדן של נשים בעולם הוא סיפק תמונת מצב מייאשת. זה לא רק היעדרן הבולט והאמור של נשים בעמדות בכירות, המוכר היטב בלשכותיהם של הנשיא האמריקני וראש הממשלה הישראלי. במנהרת הזמן שהביא עמו הביקור ייצגו הנשים המרכזיות בו גם את תפקידיהן: להיות יפה, מאוד יפה. וגבוהה. ומטופחת - ולארח.
הזוגיות המלאכותית של הגברת הראשונה
הנשיא המבוגר בן ה-70 עם רעייתו הדוגמנית לשעבר, הצעירה ממנו ב-25 שנה, שאולי יש ביניהם הרבה דברים - אבל זוגיות אינה אחד מהם.
הנשיא שרושם בארבעה ספרי אורחים - ואז מסב את הדף לרעיה, שרק מוסיפה את חתימתה.
השמלות הצבעוניות והאופנתיות והלוק המתחלף בקצב של כלה נלהבת של גברות טראמפ ונתניהו, שלא נתנו לעיתונאים ולציבור כל אפשרות מילוט מעיסוק בהן, על רקע חליפות העבודה השחורות של אנשי המקצוע.
העקבים הגבוהים, המעייפים, המקשים על הליכתן.
הביקור של שתי הרעיות במחלקת ילדים בבית החולים בזמן מנוחת בעליהן, אותן רעיות שפורסם עליהן כי לאחר בחירתו של הנשיא האמריקני "שוחחו בטלפון על תפקידן כאימהות לילדי מנהיגים".
היעדר כמעט מוחלט של כל קול נשי לאורך 28 שעות הביקור - חוץ משיחות סלון על אהבת העם, שנאת התקשורת, הקירות שסוידו ו-"כמה את מקסימה, אני כל כך אוהבת אותך. לא, את מקסימה, אני לא מפסיקה לדבר עלייך".
והתמונה, אוי התמונה, בחשבון הטוויטר של מלניה מהביקור אצל גברת נתניהו, שבהן הקפידו השתיים על הכול, רק שכחו להזמין את בטי דרייפר.
עבור נשים עובדות אמיתיות שמבקשות לחנך את בנותיהן לשגשג בזכות עצמן, להיות בעלות קול ועמדה, ללבוש מה שיפה אבל בעיקר נוח, ושחושבות שבשנת 2017 כל השיט הזה ברור מאליו - כל תמונה כזו, באחד האירועים הפוליטיים המשמעותיים והמתוקשרים בשנה, היא לא פחות מאגרוף קטן בבטן.
ההופעה של שירי מימון בחודש היריון מתקדם, והצניעות המרגשת של רעיית הנשיא נחמה ריבלין, היו נקודות אור בביקור. כמה מביך שבכך אנחנו נאחזים.
ההתכסות של איוונקה
אכזבה אישית נרשמה מהצלע הנתפסת כהגיונית ודוגלת בשוויון מגדרי בסביבתו של הנשיא האמריקני, בתו איוונקה. 90% מהתמונות שלה בגוגל אימג'ס מציגות כתפיים וידיים חשופות (הנה אנחנו עוסקים בלבוש הנשי) והיא טסה בשבת בדרכה למזרח התיכון - אבל בכל הביקור שלה בארץ הקודש, כולל הנחיתה בנתב"ג ובשיא החום, היא התכסתה כמו חסידת סאטמר, פלוס כיסוי ראש סימבולי, כמו להצדיק את יהדותה בפני מישהו, וכמו היינו קצת כמו ערב הסעודית, ממנה הגיעה אלינו.
אם כבר ערב הסעודית, מיותר לציין שהדבר האחרון שעניין את הנשיא האמריקני בבואו לחתום את עסקת הנשק הגדולה עם המדינה המוסלמית הייתה ההפרה הברוטאלית של זכויות נשים במקום.
בכיסוי ראש שחור ודרמטי התכסתה גם מלניה בביקור של הפמליה אצל האפיפיור, בעודה נשאלת על ידי הכס הקדוש מה היא נותנת לבעלה לאכול.
יופי, טיפוח, עקבים לא נורמליים, חיוכים מעושים, אף מילה לפרוטוקול, ועכשיו גם כיסוי וצניעות בשם הדת. יש לנו את זה, רבותיי: המסע לשליטה בגוף האישה, חפצונה ואזכור בלתי פוסק של תפקידיה המסורתיים הושלם. תודה רבה לכם על הביקור, מנהיגים יקרים ורעיות מהממות, היה מדכא.
