פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יומנו של משחרר הכותל: "אם אנחנו לא כובשים אותו - אני אשם"

      ארכיון צה"ל פרסם מסמכים חדשים ממלחמת ששת הימים, בהם יומנו של אלוף עוזי נרקיס, שפיקד על פיקוד המרכז. היומן מתאר את רצף ההתרחשויות שקדמו להכרזה "הר הבית בידינו", ואת הדילמות בעקבותיה: "איך שולטים על מיליון ערבים?". צפו בתמונות חדשות משחרור העיר

      יומנו של משחרר הכותל: "אם אנחנו לא כובשים אותו - אני אשם"

      (בווידיאו: מ"סדין אדום" ועד "הר הבית בידינו" - 50 שנה למלחמת ששת הימים)

      7 ביוני 1967. יומן האירועים של האלוף עוזי נרקיס, מפקד פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים, מתאר בקצרה, כפי שנדרש מיומן כזה, את השתלשלות האירועים לפני כיבוש העיר העתיקה ואת ההתלבטויות שהגיעו אחריו. "תודיע למטה הכללי שאם הכותל המערבי לא ייכבש אז האשמה תיתלה בי", ביקש האלוף להודיע למטה הכללי בבוקר הפעולה. כל תיאור "יבש" טומן בחובו רגעים דרמטיים שנצרבו בתולדות ישראל. אין כל צורך בתיאור מפורט וארוך מכך.

      היומן של נרקיס, שכוחותיו פעלו לכיבוש מזרח ירושלים ולחמו בגדה המערבית, פורסם היום (חמישי) על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, כחלק מתחקירי הקרבות לכיבוש ירושלים. נרקיס, יליד ירושלים, היה בן 4 במאורעות תרפ"ט. בנעוריו הצטרף לפלמ"ח ובתש"ח לחם בירושלים. נדמה כי 19 שנה חיכה לרגע הזה, לשוב לכותל. היומן נכתב בידי יעקב שרת, בנו של ראש הממשלה השני, משה שרת, שגויס כחייל מילואים במטה. לעיתים בחר לצטט ישירות את נרקיס או את בני שיחו, ולעתים תיאר את האלוף בגוף שלישי.

      לקריאה נוספת:
      לכבוד משחררי ירושלים: אתר ההנצחה החדש והמודרני בגבעת התחמושת
      שישה ימים ו-10 שאלות: גלו מה אתם יודעים על מלחמת ששת הימים
      ענו וגלו עד כמה אתם מכירים את האתרים המפורסמים של ירושלים

      הצנחנים שרים את ההמנון ליד הכותל הערבי בהר הבית מפקד פיקוד המרכז אלוף עזי נרקיס בכובע מצחייה, שלישי משמאל בשירת התקווה ליד הכותל המערבי (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה , צלמי במחנה)
      הצנחנים שרים התקווה ליד הכותל, האלוף נרקיס משמאל בכובע מצחייה. 7 ביוני 1967( צילום: עיתון "במחנה", באדיבות ארכיון צה"ל ובמשרד הביטחון)

      בשעה 10:00 נכתב: "מגיעים לפינה הצפונית-מזרחית של החומה. מתעכבים לרגל יריות צלף מחרך בחומה. אנשי מוטה (מוטה גור, מפקד חטיבה 55, צנחנים במילואים – א"א) פועלים נגדו בפגזי בזוקות בחיפוי תת מקלעים. האלוף זורק רימון עשן ירוק להקלת מעבר החיילים במורד לשער האריות". אחר כך, תועד ביומן אחד מרגעיה המפורסמים ביותר של המלחמה - "מוטה מודיע: 'הר הבית בידינו'".

      היומן נפתח יומיים קודם לכן, יום שני, 5.6.1967, בשעה 7:00 דווח על יציאת האלוף מביתו בצהלה למפקדת הפיקוד ברמלה. ב-7:35 נכתב כי "עוד 10 דקות שעת הש'. בחוץ מזדמזמים המטוסים הטסים דרומה". ב-8:25 כבר דיווח יומנו כי חיל האוויר הפגיז בשעה 7:45 את שדות התעופה המצרים. בקטע זה של היומן ניתן לראות כי כבר מרגעי המלחמה הראשונים, האמין האלוף בניצחון: "התחלנו בפעולה. אין ספק שהניצחון על צידנו. אני בטוח בכך יותר מאשר קודם".

      לאחר מכן נפגש נרקיס עם משה שמיר, איש תנועת העבודה שגויס גם כן למילואים, והכתיב לו את דבר אלוף הפיקוד כדי שיוציא דף קרב יומי. אחרי הורדת ההנחיות לשמיר, התקשר נרקיס לטדי קולק, ראש עיריית ירושלים, והודיע לו: "זוהי מלחמה. הכול תקין. אתה תהיה ראש עיריית ירושלים המאוחדת".

      אירוע רדף אירוע והדיווחים החלו להיכתב בפערים של דקות בודדות. חמש דקות אחר חצות התפנה האלוף לשיחה קצרה עם הרב הצבאי הראשי, הרב שלמה גורן: "תכין שופר!", אמר לו נרקיס, וגורן השיב: "אתה תעשה היסטוריה. שם בדרום זה לא כלום. העיקר - העיר העתיקה והר הבית!".

      יצחק רבין עוזי נרקיס ומשה דיין בשחרור העיר ירושלים במלחמת ששת הימים 1967 (AP)
      ייתכן כי הילת הניצחון לא נקשרה לאשכול עקב היעדרותו מהתמונה. רבין, דיין ונרקיס (צילום: אי-פי)

      ביום המחרת נמשכו הקרבות הכבדים בירושלים, אבל נרקיס כבר כיוון גבוה. בשעה 9:22 הוא ביקש להעביר מסר למטה הכללי: "תודיע למטה הכללי שאם הכותל המערבי לא ייכבש אז האשמה תיתלה בי".

      אכן, בבוקר ה-7 ביוני הכוחות כבר עומדים בשערי העיר העתיקה. ב-7:46, סגן הרמטכ"ל, האלוף חיים בר לב, הגיע והנחה את נרקיס: "להיכנס לעיר העתיקה אבל בשכל... שלא ייווצר מצב של העיר העתיקה כמובלעת כמו הר הצופים... השאלה היא איך ומתי וכמה תיקח את העיר העתיקה. במינימום אש, לא בהתפוצצות".

      ראש מטה פיקוד מרכז, תא"ל שלמה להט (צ'יץ'), קיבל הנחיה להיכנס לעיר העתיקה עם 11 טנקים. כעבור 11 דקות בלבד בר לב עדכן את הרמטכ"ל יצחק רבין, כי צ'יץ' יהיה מפקד העיר העתיקה. אחרי המלחמה מונה צ'יץ' למושל ירושלים, ופחות משבע שנים לאחר מכן, נבחר לראש עיריית תל אביב-יפו.

      בשעה 10:00 החלו הכוחות כאמור בכיבוש העיר העתיקה. לאחר הכרזת "הר הבית בידינו" וכיבוש העיר העתיקה, מונה האלוף לשעבר חיים הרצוג, לשעבר ראש אמ"ן ופרשן "קול ישראל" לפני המלחמה, למושל הגדה המערבית. הרצוג תועד ביומן כשאמר "צריך להקים לערבים מדינה אוטונומית, קנטון".

      במקביל נרקיס ביקש לעשות סדר ואמר כי "צריך אורגניזציה של רישיונות כניסה (לעיר העתיקה)". מאוחר יותר הנחה לפתוח בית סוהר ו"כל חייל בוזז להכניס אליו".

      בהמשך אמר לבר לב כי הוא "בעד הודעה דרמטית על כיבוש העיר העתיקה" ועדכן כי ב-16:30 הוא צפוי ללוות את ראש הממשלה לוי אשכול לעיר העתיקה. אשכול הכין את צה"ל למלחמה כראש ממשלה ושר ביטחון, אך ימים ספורים לפני שפרצה פינה את כיסא השר למשה דיין. עם זאת, הילת הניצחון לא נקשרה אליו. ייתכן כי יש לייחס לכך גם את עיתוי הגעתו לעיר העתיקה, לאחר כניסתם של דיין, רבין ונרקיס לעיר העתיקה ב-13:45 דרך שער האריות, שתועדה בתמונה שנצרבה בזיכרון הישראלי. ב-14:15 דיין תחב פתק בין אבני הכותל ובו כתב: "לו יהי שלום על כל ישראל".

      השאלה שנותרה ללא מענה

      אחרי הצילומים והאופוריה, הבכירים יצאו מהעיר העתיקה בדרכם לבסיס צבאי. רבין שאל: "איך שולטים על מיליון ערבים?", ורחבעם זאבי "גנדי" תיקן: "מיליון ורבע", אך לא ענה על השאלה, והיא נותרה למעשה ללא מענה עד היום.

      בדומה לשאלה של רבין שנותרה תלויה בחלל האוויר, התפתח דיון נוסף על סוגיה חדשה: איך שולטים על הר הבית? הדיון החל בלשכת ראש הממשלה, בשעה שנרקיס הגיע לקחת אותו לסיור בעיר העתיקה. שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא (מפא"י), אמר אז: "השאלה היא מה יגיד העולם המוסלמי. לדעתי צריך להקים לפי חוק של שר הדתות או במנשר, מועצת נאמנים להשגחה על חראם א-שריף (הר הבית – א"א). את השמירה במקום צריך להפקיד בידי פלוגה מוסלמית- צ'רקסים או דרוזים. אני מעדיף שם מוסלמים".

      ראש הממשלה, אשכול, תהה: "עם נשק?", ונרקיס שאל: "ליהודים אסור להיכנס לשם?", "כך אני מציע", אמר שפירא ואשכול תיקן: "בזמן הראשון". שפירא הסכים: "בזמן הראשון. לא לאזרחים- רשמית- שיהיה בידי המוסלמים. בעולם הגדול יגידו שאנחנו מטמאים (חשש ששלטון יהודי בהר הבית ייתפס כפגיעה במוסלמים – א"א)".

      נרקיס הרגיע אותם ועדכן כי שר הביטחון כבר ביקר בהר הבית והורה לסגור את השטח, ומסר כי יש פלוגת חיילים ששומרת על המקום. ראש הממשלה אשכול הנחה את נרקיס כי "שומרי הסדר יהיו מוסלמים, על פי הקאדים" ושפירא ביקש כי "החיילים יהיו בחוץ, מסביב". רגע נוסף שתועד אז ביומן היה מינויו של הרצוג למושל הגדה המערבית, ונכתב כי "על פיו ישק דבר".

      מלחמת ששת הימים, ירושלים, יצחק רבין, משה דיין, עוזי נרקיס ורחבעם זאבי, 05.06.67 (משרד הביטחון , באדיבות ארכיון צה"ל)
      רבין, דיין, זאבי ונרקיס ליד הכותל (צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      ב-17:40 יצא נרקיס עם פמליית ראש הממשלה לעיר העתיקה. שרת, כותב היומן, מצא לנכון לציין את הפרט הבא: "דן בן-אמוץ נוגע ברטט קדושה בעוזי". בן אמוץ היה אז דמות בולטת בחיי התרבות בישראל, אך לא ברור מה עשה באזור לשכת ראש הממשלה ומדוע חשוב היה לציין זאת ביומן המבצעי.

      בבוקר שלמחרת נערך דיון על המקומות הקדושים ועל הצורך לשמור עליהם. נרקיס הסכים עם הדרישות, אך נראה כי גם שאל בציניות נוכח הבקשות שהופנו אליו לאבטחה ולרישיונות מעבר: "האם בנו את בית המקדש?". בן שיחו, המזוהה בשם "כהנא", הבהיר כי "על מסגד עומאר אני אומר לך שצריך לשמור יותר משאתה חושב. מפני קנאים יהודים", ונרקיס השיב: "שלא יגידו 'מקומות קדושים לנוצרים ולמוסלמים...' שיגידו 'לכל הדתות'. עד היום לא נתנו הערבים ליהודים להיכנס למסגד. הנוצרים נתנו להיכנס לקבר הקדוש".

      "שיחזירו את הרחבה של הכותל כמו שהייתה"

      אך לא רק ירושלים העסיקה את האלוף. הוא קיבל שלל דיווחים מרחבי הפיקוד: השתלטות על מובלעת לטרון ("תוריד את כל הבתים בבולדוזר בלי לשאול.."), ביזה בקלקיליה ("גם על ידי בני קיבוצים ומושבים") וביקש באופן דחוף סיוע ביצירת קשר והעברת מסרים לאוכלוסייה בשטחים שנכבשו ("אולי גלי צה"ל יעברו לרמאללה?").

      דיון נוסף על ירושלים נערך אודות הצורך להסיר מחסומים וחומות שחצצו בין חלקי העיר. טדי קולק: "(אני) מוכן לכבד את א.צ. גרינברג (משורר חתן פרס ישראל, ח"כ בכנסת הראשונה מטעם תנועת "החרות" – א"א) במכת פטיש ראשונה על קיר מגן". נרקיס ציין כי למרות שסגר את אזור הכותל, 1,000 איש הגיעו אליו וביקש לפתוח מעבר אליו. בהתאם לבקשתו של קולק להרוס מבנים מיותרים ליד הכותל, הורה נרקיס: "שיחזירו את הרחבה של הכותל כמו שהייתה".

      תיעוד חדש נחשף מהקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, 22 במאי 2017 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      תיעוד חדש נחשף מהקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, 22 במאי 2017 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      תיעוד חדש נחשף מהקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, 22 במאי 2017 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      תיעוד חדש נחשף מהקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, 22 במאי 2017 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      תיעוד חדש נחשף מהקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, 22 במאי 2017 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      תיעוד חדש נחשף מהקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, 22 במאי 2017 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      תיעוד חדש נחשף מהקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, 22 במאי 2017 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      תיעוד חדש נחשף מהקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, 22 במאי 2017 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)