השב"כ פעל בראשית העשור הקודם במגוון צירים לסיכול הטרור הפלסטיני. אחד מהם היה פיצוח הרשת החשאית של חמאס להעברת כספים לרצועת עזה וליהודה ושומרון. ככל שהאינתיפאדה השנייה התגברה, הכסף זרם לראשי חוליות הטרור כמעט באין מפריע. מיליוני דולרים נאספו במסווה של מימון פעולות "חברתיות" בשטחים. בשנת 2002 רשם השב"כ הישג מודיעיני אדיר לאחר שהצליח להביא להוצאה מחוץ לחוק של 22 אגודות וקרנות. חמאס הוכתה, אך מהר מאוד מצאה דרכים אחרות להעברת כספי טרור.
פעילות השב"כ לייבוש מקורות הכסף של חמאס התרחבה והפכה לסדרת מבצעים חובקי עולם. אחרי מתקפת הטרור 9/11 בארה"ב היה קל יותר לרתום למשימות האיסוף והסיכול ארגוני ביון מערביים שבמדינותיהם התנהלה פעילות גיוס כספים שמימנו טרור.
בשנת 2008 הנחית השב"כ מכה קשה נוספת על תנועת חמאס כשחשף 36 קרנות שבאמצעותן הועברו כספים לשטחים ביניהן "קואליציית הצדקה", ארגון גג, המאגד בתוכו עשרות קרנות אסלאמיות קיצוניות, הפועלות באירופה ובמדינות המפרץ, ומהווה חלק ממערך גיוס הכספים עבור תשתית אזרחית, שהיא למעשה אגף טרור של חמאס. במסגרת הפעילות הועברו עשרות מיליוני דולרים שנאספו בחו"ל לשטחים באמצעות בנקים, חלפני כספים וחברות עסקיות. סכומי הענק הותירו שאלה ברקע: אם אלו הכספים שנחשפו כמה עוד זורמים מתחת לפני השטח בשיטות אחרות?
בישראל החליטו ללכת צעד אחד קדימה במערכה נגד כספי הטרור. בכיר בשב"כ טס להעיד במשפט בארצות הברית נגד בכירים באחת מהקרנות הבולטות שגייסו כספים. במהלך עדותו בבית המשפט נחשפו שיטות מתוחכמות להעברות כספים למימון טרור. מערכת המשפט האמריקאית, ספוגה עדיין בטראומת אסון התאומים, הטילה עונשים כבדים על בכירי הקרן שנעו בין 15 ל-65 שנות מאסר בפועל.
חמאס החל לנקוט בפעולות זהירות והחל להבריח סכומי כסף קטנים כדי לצמצם את רמות הסיכון שמא ייתפסו על ידי קהילת המודיעין בישראל. אחת הדוגמאות נחשפה בשנת 2011. השב"כ והמשטרה חשפו תשתית בכפר צור-באהר במזרח ירושלים שנחשדה במעורבות בפעילות צבאית של חמאס. החקירה העלתה כי הכסף שמימן את התשתית בסך של 15 אלף דולר, עבר באמצעות חלפני כספים שזוהי שגרת יומם מרצועת עזה דרך ירדן ומשם אל מזרח ירושלים.
מאז היו עליות ומורדות במאבק לאיתור כספי הטרור. במהלך מבצע 'שובו אחים' ביוני 2014 בחיפוש אחר שלושת הנערים החטופים שנרצחו, החליטה ממשלת ישראל לעצור מחדש עשרות פעילי טרור ששוחררו במהלך עסקת גלעד שליט כדי להפעיל לחץ כבד על חמאס. במקביל אותרו בידי חלפני כספים פלסטינים שני מיליוני שקלים שהיו מיועדים לתנועה.
כיום חמאס סובל ממצוקה תקציבית חריפה ומתקשה לשחזר את הכסף הגדול שזרם לידיו כמו בעשור שעבר. האיראנים כבר לא ממהרים להעביר את הכסף הגדול, העולם הערבי עסוק בעצמו, וקהילת המודיעין בישראל, כמו גם במערב, הרבה יותר ערנית לפעילות הטרור במישור הכלכלי. למרות הירידה בסכומים, עדיין קיימת העברת כספים שוטפת ומשמעותית למשפחות האסירים, לפצועים, פעילי שטח, סטודנטים, פעולות חברתיות, פיגועים ועוד.
"בחמאס יודעים שאם לא יעבור כסף לפעילים השונים, משפחות האסירים, ומשפחות ה'שאהידים', תאבד התנועה את הרחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון", הסביר השבוע בריאיון לוואלה! NEWS גורם ביטחוני, "המצוקה הכלכלית לא מונעת מחמאס לנסות ולהעביר כספים מעזה לגדה. ההפך. היא רק גורמת להם לפתח יותר שיטות יצירתיות. כסף שווה שליטה. הכסף הוא הדלק של הטרור. אי אפשר להניע כלום בלעדיו".
פעילות חמאס במישור הצבאי והחברתי מתורגמת להשפעה פוליטית. בקצה התהליך מכוונים בחמאס להפלת הרשות הפלסטינית והשתלטות על הארגון רב ההשפעה ונכסיו: אש"ף. "כשאתה מגדל דור של פעילים ותומך בהם כלכלית בסוף אתה מגייס מתוכם את הפעילים הצבאיים", אמר הגורם הביטחוני והוסיף כי בחלק מהמקרים התברר כי הכסף שהועבר למשפחת האסיר מימן פיגוע נקמה על כליאתו.
מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף יואב פולי מרדכי איים בשנה האחרונה בפומבי לבטל את אישורי הכניסה לחולים פלסטינים מעזה לישראל בשל ניצול של אותם אזרחים על ידי חמאס לפעילות טרור. האזהרות הפומביות כי מעבר ארז ייסגר ואישורי כניסה ישללו לא הרתיעו את חמאס.
בסוף חודש אפריל השנה הצליח חמאס לשבור רף חדש באכזריות שהוא מפגין כלפי האזרחים הפלסטינים ברצועת עזה. השב"כ חשף כי סבתא ונכדה בת -13 שחזרו מטיפול רפואי בירושלים לרצועת עזה דרך מעבר ארז התבקשו על ידי פעילי חמאס להבריח כספים שהיו אמורים להגיע לפעילים ביהודה שומרון. הסיפור הצטרף לאוסף של אירועים בשנה האחרונה בהם חמאס הפעיל פלסטינים שיצאו לקבלת טיפולים רפואיים בישראל כדי להבריח כספים לגדה. "השיטות הפרימיטיביות שהפעיל חמאס, חלקם בידיעת החולים וחלק לא בידיעתם, מעידים על כך שהשב"כ מצליח להפעיל לחץ על חמאס ומאלץ אותו להשתמש בשיטות פרימיטיביות כמו לשתול כסף בסיכות ראש של חולות, בקופסאות של תרופות, בסוליות נעליים, בגדים וכו'", הסביר גורם ביטחוני והוסיף, "בעבר חמאס היה מזייף אישורי כניסה לישראל והיום הוא פשוט משתמש בחולים שקיבלו אישור כניסה חוקיים לטיפול בישראל".
חלק מהמערכה מול השב"כ וצה"ל מנוהלת על ידי 'מטה משוחררי עסקת שליט' שיושב ברצועת עזה. קבוצת אסירים משוחררים שעסוקים מבוקר עד ערב להניע פעילות להברחת כספים כדי לקדם פיגועי טרור בגדה המערבית. אחד מהפעילים הבולטים היה מאזן פוקהא שחוסל בעזה בסוף חודש מרץ השנה בירי מטווח קצר. חמאס ייחס את החיסול לישראל והבטיח לנקום. שיטות העברת הכספים הפכו למתוחכמות והן כוללות שימוש בחברות קש, אגודות צדקה, עסקאות סיבוביות במטרה להסתיר את מהות העברת הכסף, חשבונות פיקטיביים בבנקים, שימוש באפליקציות מהמכשיר הסלולרי להעברות בנקאיות ללא הגעה פיזית לסניפי הבנק ומבלי להשאיר חתימה גבוהה. מקצוע החלפנות עתיק היומין לא נעלם, הוא פשוט החליף צורה.
בחצי השנה האחרונה נרשמה תפנית דרמטית במעקב אחר הכסף של חמאס ושאר ארגוני הטרור הפלסטינים שפועלים בגדה. יחידות המודיעין והיחידות המבצעיות השונות באוגדת יהודה ושומרון בפיקודו של תא"ל ליאור כרמלי החלו לשלב איסוף מודיעין ופעילות בשטח באופן חסר תקדים.
קצין בכיר באוגדת יהודה ושומרון שמרכז חלק מהמעקב אחר פעילות חמאס, הסביר בשיחה עם וואלה!NEWS כי צה"ל פועל במספר מישורים המכונים יחד 'סיכול מורחב' נגד ייצור ומכירה של אמצעי לחימה, הסתה, מעגלים תומכים בהוצאות פיגועים, 'גביית מחיר' מהפעיל ובני משפחתו, ובמקביל מפעילים מאמץ לאתר כספי טרור.
"תמיד היו מרכיבים של סיכול כלכלי נגד כספי טרור ביו"ש אבל בשנים האחרונות ובמיוחד בחצי השנה האחרונה, זיהינו תמיד מרכיבים של סיכול כלכלי. הבנו שאנחנו חייבים לפתח מענה מיוחד למלחמה בכספים", הוסיף הקצין שמתמחה בפעילות חמאס.
בפעילות מעצרים שביצעה בחודש האחרון חטיבת יהודה בפיקודו של אל"מ איציק כהן נעצרו בפעילות לילית חשודים בפעילות טרור מתנועת חמאס שקיבלו כספים מעל ל-30 אלף שקל. הפעילות כללה החרמת כלי רכב וחומר מודיעיני שישרת את החקירה בעתיד להבנה כיצד פועלות השיטות החדשות להעברת הכספים.
"מאז שהגברנו את שיתוף הפעולה עם השב"כ ונכנסנו לתוך העולם הכלכלי הצלחנו להביא מודיעין יותר קונקרטי ופיתחנו שיטות איך להביא את הכסף הזה. אנחנו גם רואים שהפעילות שלנו יותר כואבת לפעילים מאשר המעצר שלהם", הסביר הקצין והוסיף, "פעילי חמאס באיו"ש, חיים בעולם של 'דלת מסתובבת'. אנחנו עוצרים אותם. הם נכנסים לכלא לתקופה קצרה או תקופה משמעותית. הם חוזרים מהכלא לשטח. חוזרים לעסוק בטרור ואז שוב חוזרים לכלא. מדיניות הסיכול הכלכלי נגד כספי טרור גורם להם להבין מה המחיר שהם משלמים על המעורבות בפעילות חמאס וטרור את המחיר משלמות המשפחות שלהם. אם אתה כפעיל חמאס, קיבלת כסף מחמאס ועם הכסף הזה קנית רכב אתה יושב בכלא ולאשתך כבר אין רכב לנסוע בו אז גם היא תרגיש את הפגיעה הזו. לפני כמה שבועות סגרנו בשכם בית עסק בסיוע שב"כ. זה היה סוג של חנות לכלי כתיבה וצילום בבעלות פעילי חמאס שסייעו ל'כותלא אסלאמית', סטודנטים של חמאס. אותם סטודנטים ישבו בבית העסק ועסקו בייצור חומר נפץ. אנחנו סגרנו את בית העסק הזה והעלנו את המחיר הכלכלי שפעילי חמאס צריכים לשלם על הפעילות החמאסית הזו".
בהתאם להחלטת בג"צ וכפי שמופיע באתר הפרקליטות הצבאית ניתן להחרים את רכוש הטרור שנתפס "בעין". במילים אחרות אם הפעיל קיבל 10,000 שקלים ניתן להחרים לו רכוש עד לשווי הכספים שקיבל. כך למעשה החלו בצה"ל והשב"כ לבצע החרמות כלי רכב שעד כה היוו אמצעי להסתרת הכסף. במילים אחרות, גם אם הרכוש עצמו שנתפס איננו רכוש, השייך לארגון טרור או שנתקבל ממנו, ניתן להחרים אותו. לשם כך מתבצעת מלאכת מחשבת של איסוף ראיות בה לוקחים חלק השב"כ, גורמי המודיעין של יהודה ושומרון והיועצים המשפטיים של שני הארגונים שהצליחו לבסס מענה חוקי גם לטיפול בחלפני כספים שמשמשים "בנקים" עבור ארגוני הטרור ויש משפחות שעוסקות בהעברות כספים וזוכות ל'טיפול' מיוחד בנושא.
תחום החרמת הרכוש של פעילי חמאס כדי לנטרל את פעילות הסתרת כספי הטרור צובר תאוצה וצה"ל והשב"כ הצליחו להחרים כלי רכב יקרים שהם שווי ערך לכסף הגדול אותו מחפשים במערכת הביטחון. "רמת הידע שאתה צריך להגיע אליה כדי להבין באיזה פעולות נוקט הצד השני, כדי להעביר ולהסתיר את הכסף, היא מאוד מדויקת. הצלחנו להגיע לכלי הרכב. אנחנו ממשיכים להתקדם. בתקווה שנצליח בעולמות גדולים יותר כמו המדינות שמהם מגיעים הכספים והחלפנים", אמר הקצין מיהודה ושומרון והתעקש להחמיא שוב לשב"כ, "זו תקופה של שיתוף פעולה מצוין באיו"ש בין הארגונים. זו לא סתם אמירה. ברגע שחוקרי צוות המחקר האופרטיבי השוטף נמצא בקשר הדוק עם שב"כ המידע זורם באופן ישיר ומדויק. נפגשים איתם כמה פעמים בשבוע. אנחנו עושים דיונים משותפים. אנחנו מצליחים להביא לפגיעה יותר משמעותית מבעבר".
עבודת נמלים
אחד הכלים המשמעותיים בתחום הכלכלי הוא בנק המטרות שמונח על שולחנו של כל מפקד חטיבה מרחבית ביהודה ושומרון. בשגרה, וגם אחרי שמתרחש פיגוע, יוצאים אל הפועל מספר מבצעים במקביל במטרה להניח את היד על הכסף והרכוש או לפחות על ראיות בשטח. פעילות הבזק בהיקפים גדולים כפי שבוצעה בחודשים האחרונים בקרב חמולות בין היתר בסילוואד, עיירה פלסטינית בשומרון וביטא, עיר במרחב חברון, הפתיעה את פעילי השטח.
לא הכול הולך חלק ובמערכה הזו יש לא מעט אכזבות למרות עבודת הנמלים. "יש משפחה מסוימת מאזור חברון שפעלנו נגדה עשרות פעמים וסגרנו לה עשרות פעמים את בתי העסק. זו משפחה מוכרת וידועה לכולם בתחום חלפנות הכספים. אנחנו עדיין מנסים להתמודד בסיפור הזה עם כלים משפטיים כדי לעצור את פעילות העסק שלהם. באופן כללי יש לנו התפתחויות מודיעיניות, תפיסתיות וטכנולוגיות. אנחנו כל הזמן עסוקים בלשכלל את דרכי הפעולה. להצליח להבקיע את הדבר הזה. זה אתגר מאוד משמעותי".
המרדף של צה"ל, השב"כ והרשות הפלסטינית ברחבי הגדה המערבית אחרי חמאס הפכה את מרבית פעולותיו לחשאיות. בניגוד לפעילות הגלויה של חיזבאללה בלבנון או לפעילות חמאס בעזה מגדירים גורמי מודיעין בצה"ל את חמאס ביהודה ושומרון כתופעה, ולא ארגון. עד לפני עשור הכספים שהעבירו הבלדרים והחלפנים הועברו לאגודות צדקה שבכניסה אל משרדיהם התנוססו דגלי חמאס ותמונותיו של שייח' אחמד יאסין, כיום גם הרשות הפלסטינית אוסרת על פעילות שכזו. צה"ל והשב"כ עושים פעולות משלימות.
"היום אני יודע להגיד שיש אגודת צדקה של חמאס שהפללתי אותה מודיעינית אבל לא תראה שום דגל חמאס בשום מקום שם ותראה שבראש האגודה הזו בכלל עומד איש פתח'. המקום היחידי שבו יכולה תנועת חמאס לפעול באופן רשמי עם דגל והשם חמאס זה בתחומי האוניברסיטאות", הסביר הקצין.
למרות הלחץ שמפעילים על השטח מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ומערכת הביטחון הישראלית, מחזיק חמאס מעוזים בין כתלי האוניברסיטאות הפלסטיניות בגדה המערבית. "בשבועות האחרונים התקיימו בחירות באוניברסיטאות כמו ביר זית ובפוליטכניק. בכל פעם שה'כותלה' (אגודת הסטודנטים) מקיימת עצרת מחוץ לכותלי האוניברסיטה ויש שם דגלי חמאס, מגיעים מנגנוני הביטחון הפלסטינים ומפרקים הכול. למרות זאת בחמאס הולכים מלמטה למעלה. הם הולכים לאגודות צדקה. מנסים להתמודד לרשויות המקומיות באיו"ש. אתה לא רואה רשימות חמאסיות אבל אני יודע להגיד שבתוך הרשימות האלה יש פעילי חמאס. הקושי המודיעיני הזה הוא קושי דרמטי". אתגר משפטי נוסף הוא בניית בתי המחבלים מחדש. צה"ל נקט בשנתיים האחרונות במדיניות הריסת בתי מחבלים תוך פרקי זמן קצרים יחסית מרגע ביצוע הפיגוע ומנגד נרשמה התגייסות מרשימה של תנועת חמאס לממן את בניית הבתים. צה"ל והשב"כ פועלים לאתר מודיעין שיוכיח כי המבנה החדש שנבנה עבור המשפחה נתרם מכספי טרור ולאחר מכן מתחיל הליך משפטי שבשלב הזה מתמודד עם שורה של עתירות לבג"ץ. למרות זאת, בשנים האחרונות נהרסו בתי מחבלים שנבנו מחדש.
מתחילת השנה נתפסו ברחבי יהודה ושומרון 923,604 שקלים במזומן מפעילי חמאס וג'יאהד אסלמי ו-35 כלי רכב של פעילי טרור כשווה ערך לכסף שקיבלו. בסוף חודש ינואר השנה נתפס פעיל חמאס עם 244,600 שקלים המעורב לפי החשד בהלבנת הון לארגון. סך הכול בוצע למעלה מ-40 פעילויות נגד כספי טרור שהאחרונה בהן התרחשה בלילה שבין שלישי לרביעי. בפעילות חטיבת יהודה נתפסו כ-20 אלף שקלים ו-1,000 דינר שהוענקו למשפחות ומשתפי פעולה על ידי פעילי טרור. במרחב חטיבת עציון נתפסו כספים שניתנו למשפחת המחבל שביצע את ניסיון פיגוע הדקירה השבוע ב'מחסום הקיוסק'. במהלך הפעילות נתפס רכב בשווי המענק שקיבלו משפחת המחבל. נראה שאם בעבר כוחות הביטחון הישראליים נאלצו להתמודד עם הברחות בשווי מיליוני דולרים, כיום מדובר בהברחות "מצומצמות" בשווי של עשרות אלפי שקלים, שמהוות אתגר עבור צה"ל והשב"כ.