יחידת שט"ל (שירות טכנולוגי למודיעין) הוקמה בשנת 1948. מתנדבים שהגיעו מחו"ל עם ידע משירותם בצבאות זרים סימנו את הצעדים הראשונים לתורה שלמה בצה"ל של פענוח תצלומים, ניתוח שטח ובניית בנק מטרות על האויב. אחרי מעבר בין מספר בסיסים, התמקמו אנשיה בשנת 1958 במתחם 'שרונה' בתל אביב (במבנה שמשמש כיום את חנות הבגדים "ג'י סטאר").
למעשה, שט"ל נותרה יחידה בתוך להק מודיעין שממשיכה לפעול לטובת היעדים של חיל האוויר ובמקביל משרתת את קהילת המודיעין הישראלית. שט"ל, שקורות חייה שזורים בכל מערכות ישראל ובמבצעים רבים אחרים, תציין בקרוב 70 שנים להקמתה.
"הפענוח הוא התחום המרכזי שלי", סיפר לוואלה! NEWS מפקד שט"ל סא"ל א'. היחידה הפכה לעוצמתית בתחומה, ומשלבת טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם במסגרת מלחמת המוחות עם אויבי ישראל. "תחום הפענוח בעידן של היום מחולק לזירות. זירה צפונית, דרומית, זירת מעגל שלישי (איראן), זירה מערבית. הכל בהתאם לאזורי העניין של חיל האוויר. אם אומרים לי שיש זירה חדשה, יש לי את היכולת המקצועית להעביר את הידע המקצועי לזירה אחרת ולטפל בה במהירות. בגדול? זירות העניין שלי הם במזרח התיכון".
סא"ל א' הוא נכד לניצולת שואה ובן שכול. כשהיה בן חודשיים נהרג אביו, מפקד מחלקה בחיל השריון, במלחמת יום הכיפורים במהלך קרב בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. על פועלו ואומץ לבו בקרב עוטר בצל"ש. א' הגיע בשנת 1991 לקורס מפענחים בחיל האוויר. "ברגע שהתחלתי את הקורס התאהבתי במקצוע הזה", הוא מספר וחיוך נמרח על פניו, "כשאני מדבר על העולם הזה אני יכול לשכוח כל דבר".
כניסתו של א' לעולם הפענוח החלה לפני העידן הטכנולוגי והלוויינים הישראלים שמשוטטים בחלל ומסוגלים כיום לעקוב בכל תנאי מזג אוויר אחרי תנועת מערכות ההגנה והעברת אמצעי לחימה. בימיו הראשונים של א' בחיל האוויר, עיקר תשומת הלב המודיעינית הייתה מכוונת ללבנון וסוריה. עיניו בחנו אינספור סרטי צילום מכלי טיס כדי לפענח כיצד מתנהל הצבא הסורי של חאפז אל-אסד, אביו של בשאר. הוא סיים בהצלחה קורס קצינים, התקדם ומילא מגוון תפקידים ביחידה עד תפקיד מפקד גף. לאחר מכן מילא תפקידי מודיעין ומבצעים מחוץ ליחידה ולפני כשנתיים וחצי הוא סגר מעגל והתמנה למפקד יחידת שט"ל. בחלוף יותר מ-25 שנה השתנתה היחידה כמעט ללא הכר.
היחידה מורכבת ממאות חיילים וקצינים, 15% מהם מתנדבים לשירות צבאי. ייעודה לאתר את כל מה שמאיים על חיל האוויר הישראלי: צי מטוסי האויב, מיקום מערכות טילי קרקע-קרקע (טק"ק), טילי קרקע-אוויר (טק"א), ואמצעי לחימה נגד מטוסים (נ"מ) מסוגים שונים. האתגר הקלאסי הפך למורכב מאוד מאחר ומרבית מערכות האויב הפכו לניידות והן מסוגלות לנוע כל יום ממקום למקום ובחשאיות.
יכולותיה של היחידה השתדרגו משמעותית מאז הקמתה, בין השאר בהקמת מאגר דיגיטלי של תמונות שנאספו לאורך עשרות השנים, ומאפשרות לשט"ל למלא משימות נוספות, כמו איתור נעדרים ולימוד מלחמות ישראל. המאגר המתקדם ושיטות החיפוש היעילות אפשרו לסא"ל א' לשחזר את הקרב בו נהרג אביו ולהציג את הממצאים בערב מורשת קרב בו נכחו גם לוחמי השריון הוותיקים.
ביחידה פועלים מספר גפים, ביניהם גף הפענוח שמקבל את הצילומים מלוויינים, כלי טיס ואמצעים אחרים, ומאתר את מה שהאויב מאוד רוצה להסתיר. בנוסף, פועל גף תצפיות שמפעיל תצפיות קרקעיות לטווחים רחוקים מאוד. ביחידה מדגישים את שמו של סמל גיא סודאי, הוא היה תצפיתן ולוחם בסיירת תצ"מ, שהייתה גלגולו הקודם של גף תצפיות בשט"ל, שנהרג בדצמבר 1994 במהלך קרב בלבנון שכלל התקפה ארטילרית מתואמת של לוחמי חיזבאללה על מוצב "ברוש", בגזרה המזרחית של רצועת הביטחון.
גף נוסף, גף משולבים, אחראי לאתר מכשולים לטיסה, בעיקר בשטח האויב. כך למעשה סייעו חיילי שט"ל למבצע "חד וחלק" של סיירות מטכ"ל ושלדג לבצע פשיטה בבקעת הלבנון עם מסוקים. במבצע צוק איתן הועברה אליהם דרישה מידית לאתר תוך דקות מנחת נוח ומאוים פחות מטילי נ"ט של החמאס כדי לאפשר למסוק חיל האוויר לנחות בשטח הפלסטיני ולפנות לוחם שנפצע באורח אנוש. פעולותיהם המהירות שהתבססו על הכרת השטח סייעו בהצלת חיים.
לחפש מחט בערימת שחת
בתוך היחידה פועל צוות למיפוי ועזרים שאחראי ליצור את דפי המטרות עבור אנשי צוות האוויר או גורמי התקיפה השונים. כמוכן, קיים צוות GMTI (Ground Moving Target Indicator ), צוות שמפעיל טכנולוגיה מתקדמת באמצעותה ניתן לאתר מטרות נעות כמו כלי רכב באזורים מסומנים. ניתן להניח שטכנולוגיה זו מאפשרת לאתר ביום ובלילה סוללות טק"א וטק"ק ניידות אותן מנסים הצבא הסורי וחיזבאללה להעביר ממקום למקום ולשמור על מיקומן כסוד.
במידה וחיל האוויר תוקף את המטרות השונות, נדרשים חיילי היחידה לקבוע האם היעד נפגע בתקיפה ומה מידת הנזק שנגרמה לו. בנוסף לכך קיים ביחידה גף מטה שאחראי על ההכשרה, הדרכה והפעלת הכוחות בהתאם לסדר העדיפויות של צה"ל.
"המטרה היא לא רק המעקב השוטף אחרי פעילות האויב אלא היכולת להפוך את מה שאנחנו מגלים למטרה שבבוא היום נוכל לתקוף אותה", אומר מפקד יחידת שט"ל ומסביר שיש תהליך מסודר של הוצאת נ.צ (נקודת ציון) ואישור שלו כמטרה כך שכל מטוס יכול להבין אותו.
אז איך זה לחפש מחט בערימה של שחת? "הדברים האלה קורים המון", מסביר סא"ל א', "אני חי את השטח. מסתכל עליו כל יום. יש לנו בדיחה שאם תשלח כל אחד מאנשיי למדינה שעליה הוא אחראי, הרבה פעמים הוא ירגיש בנוח שם יותר מאשר במדינת ישראל".
חיילי היחידה יושבים עמוק מתחת לאדמה בלב בסיס המטה הכללי. הכניסה עוברת דרך שערים חשמליים, מצלמות קטנות, ואישורים באמצעות כרטיסים מגנטיים. החדרים המרווחים מחולקים לפי מדינות ואזורי עניין. דגלי חיזבאללה, חמאס, סוריה, איראן ולבנון מתנוססים על גבי הקירות ומסגירים את שמות המכלולים. בחלק מהמשרדים מביטים חיילים על תמונות שחור לבן באופן די פשוט ובחלק מהשולחנות נראים חיילים עונדים משקפי תלת ממד שמאפשרים להם לפענח צילומים צבעוניים בצורה טובה יותר ולפרט בדף המטרה מה הם ראו כדי שטייס הקרב יידע לזהות את המטרה במדויק.
סא"ל א' מתגאה לאורך כל השיחה בשיתופי הפעולה שמבצעת היחידה עם יחידות אחרות. "הצלחנו לשבור מיתוסים של שנים. לעבוד 'כחול' עם 'ירוק'. אנחנו מסתכלים יחד על אותם דברים ומרוויחים המון מזה". שיתופי הפעולה מבחינתו של מפקד שט"ל באים לידי ביטוי גם עם חילות אחרים לא רק בתוך קהיליית המודיעין. "צוללת צריכה לתת מענה לחיל הים אבל בזמן שהיא מצלמת יכול מאוד להיות שהיא רואה משהו שקשור לחיל האוויר".
ראש אגף המודיעין של צה"ל קובע עבורם את סדרי העדיפויות וראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, קצין בדרגת תא"ל, אחראי לסנכרן בין כלל יחידות איסוף המודיעין השונות, בין היתר לפי יתרון יחסי. "יש הרבה משימות שאנחנו עושים יחד. איום הלול מסלול הוא לא משימה מרכזית שלי. אבל בכלים שרכשתי, אני יודע לבוא ולעזור", הסביר סא"ל א' והוסיף, "בעבר היתה לנו גיחת צילום אחת שהביאה תמונות. היום יש לי בנוסף לוויינים, וידאו מהאוויר, תצפיות, המון מידע מהאינטרנט. אני קמ"ן בלב ובנשמה. אני יודע שאם לא אסתכל כמו שצריך על תמונה ייתכן מאוד שיש בה אירוע מודיעיני שפספסתי אותו. אני רוצה לדעת לסגל את כל הכלים כדי למצות ולא לפספס כלום".
בשונה מהעבר הרחוק, כיום מנהלת שט"ל משימת אחיזת שטח. זיהוי של אזור מסומן בו מתנהלת פעולה חשודה הרחק מאוד מגבול ישראל ונדרש בו מעקב רחב ורגיש. הכשרנו חיילים בני 18 לאחוז בשטח, לזהות מה משנה את פני הזירה. להפליל מטרות. יש לחייל סמכות. אם צריך זה יגיע עד הפיקוד הבכיר בצה"ל".
אחרי המאמץ האדיר להבין מה משתנה בזירות השונות בזמן אמת, נדרשים חיילי היחידה לבנות בשגרה, לבנה אחרי לבנה, את בנק המטרות של חיל האוויר בשגרה וגם בחירום, כשנופלים טילים על עורף ישראל. "יש לנו בנק מטרות שאני רוצה לאמת, להפליל אותו ולפגוע בו. אחר כך לוודא שפגעתי בו. זה המוכר והידוע. זו העבודה השוטפת", סיפר סא"ל א' והוסיף כי חיילי היחידה צריכים לעקוב אחרי כל מטרה ומטרה ולראות שלא חל בה שינוי. "אם בנו במבנה הזה קומה נוספת אני צריך לשנות את הנ.צ. דף המטרה משתנה. זה נקרא תחזוקת מטרות. אני מייצר לכל מטרה כזו שכבת מידע ואם אני מזהה מתחם שממנו יוצאים שיגורים, אני אתחקר אותו. ללכת אחורה ולהבין מה השיטה, איך בנו. ולנסות להפליל מקומות אחרים".
סא"ל א' גדל והתפתח בזירה הצפונית והוא מוגדר כמוקד ידע לזירה. "בעבר הייתי בא בבוקר, רואה מדינה עם צבא ומתמודד. ופתאום ברגע אחד הכול נופל ואין יותר סוריה. אין יותר מדינה. ומה אני אעשה? יש לי היום יותר ממאה ארגונים שכל אחד מהם חוטף אמל"ח. ואני צריך לדעת להתמודד. לא מעניין אותי הארגון, אבל האמל"ח הזה יכול להפיל לי מטוס. אני צריך לעקוב אחריו. היה פה שינוי דרמטי. פעם הייתי מסתכל על המחנה ורואה טנק וטיל. עכשיו יש לי ארגון ג'יהאד שנוסע על טנדר בבגדים אזרחיים".
הידע המצטבר ביחידה מאפשר לה לסייע במהירות רבה לדרישות שעולות מהשטח. כך היה בשנה שעברה כשפרצו מספר רב של מוקדי שריפות בישראל. "יש לנו יכולת לסייע בכיבוי שריפות. בחמש לפנות בוקר העלינו מטוס לאוויר, קיבלנו את המידע הרלוונטי, ואחרי עבודה שלנו הצגנו למרכז כבאות את מוקדי השריפות ואת מרכזי החום. יחד תחקרנו ובסוף עם התוצאות הם חיבקו אותנו".
מה יקרה במבצע צוק איתן 2?
"יש כאן מפעל של מטרות. עלינו בהיקף המטרות ב-25%. אנחנו נמצאים היום בנקודה שבה אנחנו יודעים להגיע אל היעד שהציבו לנו ועוד. פיתחנו מומחיות תוכן ויצרנו כלים ושיטות. בערוץ הנוסף מה שמסייע לנו היא הטכנולוגיה. אנחנו כל הזמן עובדים על הצעות ייעול. הדלת שלי תמיד פתוחה.
לאורך כל הריאיון גם כשאנחנו יורדים במעלית לקומות מתחת לפני האדמה הוא ממשיך להסביר עד כמה חשוב לו ההון האנושי וכמה הוא מדגיש בפניהם את האחריות שיש להם על הכתפיים. "היום החיילים שלי הם דור שלישי ורביעי לשואה. אני גדלתי על 'תאכל, תאכל, כי יש כאלה שלא היה להם מה לאכול'. יש היום אנשים שלא מכירים את הדברים האלה", הוא אמר. "היחידה קיבלה בשנת 1978 מארה"ב סרטי צילום על אירופה. לא ידענו מה זה. אני מעריך שגם הם לא הבינו מה זה בדיוק. מה עשינו? השתמשנו בכישורינו כמפענחים. כשאני מסתכל על התמונה הזו עין לא מיומנת לא תראה כאן שום דבר חריג. אבל עין שיודעת להיכנס בזכוכית מגדלת ולחפש דברים תבין שיש כאן מחנות מוזרים. שיש בהם חזרתיות. אני רואה כמה מחנות כאלה אבל העין הזו גם תדע לבוא ולהגיד שיש כאן שורות של אנשים. רואים את זה. זה הבלוקים של אושוויץ. זה צל ופה יש צל. אז אני יודע להגיד לך שזה בלוק 10 ו-11 וזה קיר המוות. כי הוא כפול. כאן היה משהו חריג. זה הכלים שאני נותן לאנשים שלי. גם בבירקנאו אני יודע לזהות שורות של אנשים שהיו בדרך כי הסתכלתי גיחה קודם ולא ראיתי את זה. בתמונה אחרת ניתן לראות הטלת פצצות, לפי המכתשים בכניסה למחנות ההשמדה".
סא"ל א', יחד עם עשרה חיילים נוספים, השתמש בתמונות והעביר הרצאה במלאת 70 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אשוויץ בפני חברי הקונגרס הציוני העולמי. בקהל ישבו גם ניצולי שואה מאושוויץ. "השורדים לא רצו ללכת. חיבקו אותנו. אני מדבר והם אומרים 'תעצור הנה הבלוק שלי'. הם חיו את זה ופתאום אתה מראה להם את זה מלמעלה".