משרד הבריאות סגר את "בית היולדות" בגדרה, מרכז הלידה העצמאי הדרומי בארץ, שסיפק מענה לנשים שביקשו ללדת בסביבה שאינה רפואית. במשרד הבריאות הסבירו את הסגירה, שלדברי אנשי המרכז התבצעה באופן מידי וללא התרעה, בכך שסיפק שירותי לידה ללא רישיון.
"בית יולדות" הוא מודל ייחודי ויחיד שפעל בארץ, במסגרתו התבצעו לידות טבעיות באופן פרטי, ובהעדר חדרי לידה טבעית בבתי חולים ציבוריים הוא היווה האופציה היחידה עבור תושבות הדרום שבחרו בכך. זאת, בניגוד למרכז וצפון הארץ, שם נשים יולדות בחדרי לידה טבעית בתוך בתי החולים ללא כל תשלום. עשרות נשים המתינו ללידה במקום, שנפתח לפני כשש שנים, כ-15 מהן בחודש תשיעי, ואנשי המרכז מנסים למצוא עבורן פתרון.
המקום פועל על פי המודל האירופי של "מרכז לידה עצמאי", שבו נשים יולדות בבית שאובזר במיוחד ללידה טבעית, ללא התערבות רפואית, בליווי שתי מיילדות צמודות ובמרחק קצר מבית חולים קפלן שברחובות - למקרה שהליך הלידה לא יתפתח כצפוי. מי שנאלצה לבחור בפתרון הפרטי, שילמה אלפי שקלים בעבור הליווי והלידה.
נטע סוקניק, בת 34 ממצפה רמון, התבשרה בשבוע 38 להריונה על סגירת בית היולדות שתכננה ללדת בו. "את בני הבכור ילדתי שם לפני כמעט שלוש שנים, והייתה לידה מאד מוצלחת. הרבה תמיכה ותחושת ביטחון במהלך ההיריון וכמובן בלידה", היא מספרת. "שקלתי בהתחלה בית חולים, אבל זה מפחיד אותי. זה מקום שאמור לטפל בחולים, עם אורות ניאון ועם רופאים".
את הפתרון היא מצאה אצל בת דודתה המתגוררת במרכז הארץ, שפינתה עבורה את ביתה כדי שתוכל ללדת בו. על פי נהלי משרד הבריאות, לידות בית חייבות להתקיים בבית היולדת, אך אין אכיפה או מעקב בנושא זה. "הרבה נשים צריכות לנסוע לשבוע-שבועיים למרכז או לצפון", היא מדגישה, "להתנתק מהמשפחות, לחלק יש ילדים כבר בבית, רק כדי ללדת כמו שיולדים בשאר אזורי הארץ. זה אבסורד".
המיילדת תמי טסלר, ממייסדות המקום, אמרה כי הסגירה התבצעה בגלל פרטים טכניים. "במשרד הבריאות אומרים שהם מאפשרים ללדת בבית היולדת עצמה או בבית חולים, ושאנחנו הפעלנו למעשה בית חולים ללא רישיון. אבל זה האבסורד הגדול: אנחנו לא רוצות להיות בית חולים, כל הרעיון הוא להיות הניגוד המוחלט לבית חולים".
"גם אני וגם שותפתי עופרית פק מיילדות וותיקות עם תעודות והכשרה", הסבירה טסלר. "רוב הנשים שפונות אלינו לא יכולות ללדת בבית שלהן, כי הן רחוקות מדי מבית החולים ואף אחת לא תיילד אותן ככה. עם 7% מהיולדות שליווינו לאורך השנים עברו להשלמת הלידה בבית חולים".
את הטענה המשפטית היא דוחה על הסף, ומציגה את חוק פקודת המיילדת משנת 1929, המגדיר מיהי מיילדת ואיך היא מקבלת רישיון, אך אינו מתייחס למיקום הלידה. בתקנות בריאות העם משנת 1948, לאחר הקמת המדינה, מצוין כי בית חולים הוא "גם מקום לקבלת לידות". "היועצת המשפטית של משרד הבריאות לקחה את זה צעד אחד קדימה ואמרה כי 'כל מקום של קבלת לידות הוא בהכרח בית חולים', אבל זו פרשנות".
לטענתה, על אף שהספרות המקצועית מעודדת לידה טבעית, בארץ המיילדות נתקלות במכשולים רבים, כמו סירוב של חברות הביטוח לבטח אותן, מה שמסביר את המספר המועט של הנשים שעוסקות בו - רק 18 מיילדות בית בישראל. רק אחת מהן פועלת בכל אזור הדרום.
"מצדם שאלד בג'קוזי מלא חיידקים, רק לא בבתי יולדות"
בשבועות האחרונים התארגנה קבוצת נשים בפייסבוק בשם "זכותי ללדת", המונה יותר מ-1,300 פעילות המנסות למסד את לידות הבית בישראל, ולעגן את זכותן של נשים לבחור את דרכן ללדת, כפי שנהוג במדינות רבות ברחבי העולם, ובהן ארצות הברית, בריטניה, הולנד ואוסטרליה. במדינות אלו ניתנות ארבע אפשרויות לידה במימון ממשלתי: בבית היולדת בליווי מיילדת ביתית; במרכז ללידה עצמאית, כמו ב"בית היולדות"; בחדר לידה טבעית בבית חולים; ורגילה בבית חולים.
"אפילו לא נתנו לנו לסיים את התהליך שכבר שילמנו עליו כסף", אומרת אלמוג חולות מקיבוץ נירים בעוטף עזה. "אני לא אלד בסורוקה או בברזילי, הגישה שם מאד רפואית וזה לא מקובל עליי - אני הולכת ללדת, זה אחד התהליכים היותר מקודשים, משמעותיים ואישיים שאישה עוברת בחיים שלה, ואין שם שום שליטה על זה".
חולות, הנמצאת בשבוע ה-27 להריונה השני, מסבירה כי "הגישה הרפואית מסתכלת על ההיריון בעיניים משפטיות: 'אנחנו רוצים להוציא אישה וילד חי, ולא מעניין אותנו מה ההשלכות'. יש היום מחקרים שמדברים על שני דברים הבטיחות של לידת בית, ועודף התערבויות רפואיות שנעשות בבית החולים. רופאים לא יודעים לתת לתהליך טבעי לקרות. לפעמים לידה אורכת שלושה ימים, זה לא מקובל עליהם.
"אני אפילו לא מדברת על חברות שלי שילדו בחדרי מיון או במדרונות כי אין מקום, או חוסר האונים שאת חווה שם מהליווי של מערכת בריאות קורסת וענייה. אני מדברת על בסיס של יחס של כבוד ושליטה על הגוף שלך. על זכויות של נשים על הגוף שלהן. ליוויתי חברה שלי ללידה, היא שאלה אם אפשר ללדת בכריעה, האחות הראשית אמרה לה 'אבל אנחנו לא חיות' או משפטים כמו 'אל תדאגי, את תצטרכי אפידורל, אצלנו לא צורחים'".
חולות פנתה למשרד הבריאות כששמעה כי בית היולדות נסגר אך לא קיבלה מענה מספק. "אני לא מבינה איזה משחק הם משחקים: התקנות אומרות שאפשר ללדת רק בבית שלי, אסור לי ללדת בבית של אימא שלי בצפון, או בבית של המיילדת שלי בגדרה. הם רמזו שאפשר לשכור צימר. לא מעניין אותם אם המקום נקי או אם הג'קוזי מלא בחיידקים. רק שלא יהיו בתי יולדות. מה ההבדל בין צימר שפחות נקי ומאורגן ללידה בטוחה שיש בבית יולדות לבין מקום מאורגן? יש לה ציוד החייאה, לצד המכשירים שעוזרים לי".
אחת הסיבות האפשריות שהועלו כמניע של בתי החולים להתנגד למיסוד מרכזי הלידה הוא המניע הכלכלי: מיטת אשפוז ליולדת מעשירה את קופת החולים בשיעור כמעט כפול לעומת יום אשפוז ממוצע, הכנסה שלמשרד הבריאות, כך נטען, אין אינטרס להפסיק אותה.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הכללים להפעלת מוסדות רפואיים מוגדרים בפקודת בריאות העם ומובהרים בחוזרי משרד הבריאות. החוזר אינו פוגע באוטונומיה של היולדת ללדת בביתה או בכל מקום בו תבחר. הפעלת שירות ללידת בית באתר המזמין נשים ללדת בו הינו בכלל הפעלת מוסד רפואי שעליו כאמור לעמוד בכללים הנקובים בחוק ובחוזרים. בישראל על פי החוק המוסד הרפואי היחיד בו ניתן לספק שירותי לידה הינו בית חולים ועל כן נאסרה הפעלת מוסדות מעין זה שבגדרה גם אם כונה בשם בית יולדות".
(עדכון ראשון: 23:11)