הציבור בישראל נחשף לחומרי הדברה מסוכנים שבהם נעשה שימוש בתחום הפירות והירקות - כך עולה מממצאי דוח מבקר המדינה שפורסמו היום (שלישי), שקובע עוד כי למשרד החקלאות, האמון על נושא זה, אין נתונים מסודרים ומערך פיקוח יעיל. כמו כן, לצרכן לא מסופק מידע על יצרנים שמקפידים יותר בנושא ההדברה והוא לא מסוגל להשוות ביניהם. התוצאה - פיגור אחר הנורמה הנהוגה בעולם המערבי.
מדי שנה מרוססים בישראל 4.5 מיליוני דונמים של שטחים חקלאיים, חלק ניכר מהם בקרב אזורי מגורים, ו-13% מהם בקרבת יישובים עירוניים. המבקר מצא כי ישראל איחרה באיסור על שימוש בחומרי הדברה מסוכנים, אחרי שכבר נאסרו במערב.
עד לשנים האחרונות בישראל היה מותר להשתמש בחומרים השייכים לקבוצת ה"זרחניים האורגניים", חומרים בעלי השפעה שלילית על התפתחות עוברים ובריאות ילדים. כיום השימוש בהם נאסר, אולם הוא היה מותר גם בשלב שבו חומרים אלו נאסרו כבר לשימוש במדינות המערב המפותחות. עם זאת, בתוצאות שני סקרים שנערכו בשנת 2015 על ידי משרדי החקלאות והבריאות נמצאו "שאריות חריגות של חומרי הדברה, בעיקר בירקות העליים ובצמחי התבלין".
התוצאות שהתקבלו בסקר מעידות על בעיה נוספת: היעדר פיקוח יוזם. יחידת השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות לא מבצעת פיקוח בשטח על עבודת החקלאים. המשרד מסתמך על הסקר השנתי שהוא עורך, שעל פי דוח המבקר כולל פגמים רבים ואינו מפורסם כלל לציבור. גם משרד הבריאות עורך סקרים, אולם אף הם אינם מפורסמים בציבור והמשרדים לא מאחדים כוחות.
בנוסף לכך, לצרכן אין מידע לגבי התוצרת החקלאית שהוא קונה איזו תוצרת "נקייה" יותר ואיזו פחות. מלבד הנזק לצרכן, הדבר לא יוצר תמריץ אצל החקלאים לדאוג לכך שהתוצרת תהיה נקייה משאריות של חומרים מסוכנים.
משרד החקלאות לא מטיל קנסות מנהליים על חקלאים שבתוצרתם החקלאית נמצאו שאריות חריגות של חומרי הדברה. בשנת 2014 הוטל קנס אחד בלבד ובשנת 2015 הוטלו 11. אין פיקוח על תכשירי הדברה שתוקפם ארוך משנתיים, ובמקרים כאלו, אין חובה לרשום עליהם את תאריך התפוגה.
אחד החששות המועלים בדוח המבקר נוגע להיבט הכלכלי של בעיית ההדברה: תוצרת ישראלית חקלאית שתיוצא לאירופה לא תעמוד בדרישות היבואנים שם, משום שהיא לא עומדת בסטנדרטים הגבוהים של הפיקוח החקלאי באירופה.
לכך מצטרפות שורה של עובדות מדאיגות נוספות. בשנים האחרונות צומצמו בצורה ניכרת ההדרכות לחקלאים בנושא ההדברה. בשנת 2015 היו רק שמונה מדריכים של משרד החקלאות. כמו כן, צומצמו כספי התמיכות למיזמים של הדברה משולבת, בהם השימוש בחומרים מסוכנים קטן יחסית.
זירה בעייתית נוספת היא זו שנוגעת לבריאותם של העובדים בענף החקלאות. בישראל עובדים כיום 80 אלף איש בענף החקלאות, אלפי פלסטינים, כ-25 אלף תאילנדים והיתר ישראלים. העובדים התאילנדים לא קיבלו הדרכות בשפתם על הסכנות שבהדברה ועל עזרי המיגון הנדרשים. עוד התברר כי עובדים זרים חוששים להתלונן על מצבם הרפואי מחשש שיפוטרו ויגורשו מישראל. עובדים העוסקים בהדברה מן הקרקע אינם מחויבים לעבור בדיקות רפואיות למרות הסיכון הנשקף מעבודתם. לחלקם לא ניתנו הדרכה או ציוד מגן מתאים.
המבקר תקף גם את הטיפול בזיהום מקורות המים בישראל. "הסביבה ומשאבי הטבע אינם מכירים בגבולות מדיניים מכל סוג שהוא. זיהום מים הוא המפגע הסביבתי החמור ביותר בין מדינת ישראל לשטחי יהודה ושומרון בשל העובדה שהוא מסכן את מקור המים הטבעיים החשוב ביותר באזור - אקוויפר ההר", נפתח הפרק העוסק בזיהומים חוצי הקו הירוק בין הגדה לישראל.
על פי הדוח "מרבית השפכים ביהודה ושומרון, ביתיים ותעשייתיים, אינם עוברים טיפול נאות להסרת המזהמים, והם מוזרמים לנחלים או לבורות ספיגה. זיהום מי התהום והנחלים מהווה סיכון לאוכלוסייה ולסביבה בשלושה היבטים עיקריים: הפחתת כמות המים הזמינים לשימוש האוכלוסייה החיה באזור; פגיעה בבריאות הציבור ובאיכות חייו עקב מפגעי תברואה ומטרדים סביבתיים ופגיעה במערכות אקולוגיות".
לדברי המבקר איסוף השפכים והטיפול בהם ביהודה ושומרון, כולל התפלתם, נמצאים בפיגור גדול בהשוואה לנעשה בנושא בתחומי ישראל.
המבקר נוגע במאפיינים הייחודיים של האזור ומציין כי "ניהול סביבתי מחייב שיתוף פעולה בין גורמי השליטה השונים בשטח הרלוונטי. המצב הגאופוליטי והסכסוך המדיני המתמשך בין ישראל לפלסטינים, פיצול השליטה בשטח ותפיסת הזמניות של המצב, מקשים על הגורמים השונים לטפל באופן יסודי וארוך טווח במפגעים סביבתיים ולקיים שיתוף פעולה בתחום זה. ההגנה על מקורות מי התהום המשותפים לכלל האוכלוסייה באזור, הפסקת זיהום הנחלים ושמירה על בריאות הציבור הן אתגר של ממש הניצב גם לפתחה של מדינת ישראל".
בין השאר מתייחס המבקר להפסקת פעילות ועדת המים המשותפת, לישראל ולרשות, מאוגוסט 2010. המבקר גם מצא ליקויים בקידום פרויקטים בינלאומיים בנושא. לדבריו, פעילות הגורמים הממשלתיים בנושא "לוקה בחולשה ממשית, ברמת מעורבות נמוכה, בהיעדר תיאום ושיתוף פעולה בין הגורמים הממשלתיים ומעל הכול בהיעדר גורם אחד שינהל ויתכלל נושא זה".
המבקר מותח ביקורת על ההתנהלות מתאם פעולות הממשלה בשטחים שכן עד 2016 ובמשך שלוש שנים, מנע הקמת קו חשמל למתקן לטיהור שפכים הממוקם בצפון הרצועה, למרות הנזק הרב שנגרם גם לים בעקבות הזיהום הקשה.
עוד מתייחס המבקר לכך שרוב גדול של מחנות צה"ל ביהודה ושומרון לא מחובר עדיין למערכת ביוב וטיפול בשפכים תקינה. והמשך ההזרמה של השפכים מבסיסים אלו גורם לנזק סבבתי חמור שמזהם את מי התהום והנחלים.
"דוח ביקורת זה משקף תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לפעילות הגורמים הממשלתיים והתנהלותם בנושא זיהומי מים בין ישראל ליו"ש ועזה", מסכם המבקר. "מדובר בסדרת כשלים וחסמים תפקודיים. על הגורמים הממשלתיים - המנהל האזרחי, מתאם הפעולות בשטחים, רשות המים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד החוץ, המשרד לשיתוף פעולה אזורי - וכן על הרשויות המקומיות ותאגידי מים הנוגעים בדבר לפעול, כל אחד בתחומו, לתיקון הליקויים".
הוא הוסיף כי "ממצאיו של דוח זה מחייבים פעולה מערכתית שתביא לגיבוש תכנית ביצוע כוללת שתבטיח צמצום ניכר ברמת הזיהומים והנזקים כבר בשנים הקרובות ומוקדם ככל האפשר".
"המטרה היא שיהיו לחקלאים פתרונות הדברה זמינים באופן מידי"
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה לממצאי הדוח כי "בימים אלה משרד החקלאות מקדם שינוי במדיניות השימוש בחומרי הדברה בפירות ובירקות, למען שמירה על בריאות הציבור, ובכך ישלים את הטיפול בפיקוח ובקידום נושא הפחתת השימוש בחומרי הדברה". בנוגע לפערים בתחום זה בין ישראל למדינות מפותחות אחרות, נמסר כי "מובן לכל כי תקינה שהתקבלה באיחוד האירופי יכולה ואף צריכה להתאים לציבור בישראל".
"במסגרת זו, המשרד בוחן את האפשרות להמליץ לוועדה הבין-משרדית, לה שותפים משרדי החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה והכלכלה, לאשר את השימוש בחומרי הדברה המותרים באירופה בהסתמך על הליך הרישוי שמבוצע באירופה, ללא צורך בהליך המתרחש כיום לרישוי חומרי הדברה בישראל", הובהר בתגובת המשרד. "המטרה בהמלצה כזו היא שיהיו לחקלאים פתרונות הדברה זמינים באופן מידי".
עוד נטען כי "לפני שנים אחדות יזם המשרד פרויקט דומה, במסגרתו ביצע הערכה מחודשת למספר רב של תכשירי הדברה. בתוך כך, ביטל המשרד את רישומם של כ-40% מכלל החומרים הפעילים". כמו כן, לדברי משרד החקלאות, "המשרד בוחן את האפשרות להמליץ לתקן את תקנות שארתיות חומרי ההדברה המותרים בשימוש על פי תקינה בינלאומית, בהתאם לתקינה במדינות מערביות, ולתקן את המצב הנתון כיום".
לטענת משרד החקלאות, צעדי הרביזיה "אמנם אושרו עוד במהלך כהונת הכנסת הקודמת, אולם, עקב התפזרות הממשלה, התקנות לא נחתמו על ידי השרים. כתוצאה מכך, נאלץ המשרד להמתין לאישור הכנסת החדשה ולאישור הממשלה". כמו כן, נמסר כי "התקנות לעיגון דרישות של איכות ובטיחות התוצרת הצמחית המשווקת לצרכן המקומי נמצאות בישורת האחרונה לקבלת אישור ממשרד המשפטים".
"יתר על כן, המשרד מסכים עם דעת המבקר כי סקר הדגימות אינו מהווה תחליף ראוי לפיקוח בשטח, הדורש תקני כוח אדם רבים", הובהר. "אולם לצערנו, ההחלטה להגדיל את כמות התקנים, אינה עוד בידי אנשי המשרד". צוין על פי פסיקת בית המשפט העליון, "פעילות פיקוח ואכיפה היא פעילות שלטונית מובהקת, וכזו לא ניתן להעבירה לביצוע באמצעות מיקור חוץ. על כן, ידי המשרד כבולות והוא משתמש בסקר הדגימות כפתרון זמני".
מיחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה כי אלוף יואב מרדכי "הוביל לחידוש פעילות ועדת המים המשותפת ולחתימה על הסכם עקרונות לקידום מיזמים בתחום המים, הן לצורך שתיה והן לטיהור שפכים". לטענת היחידה, "הסכם זה ייתן מענה לכל האזור ויצמצם את הזיהום מהשפכים המוזרמים לנחלים".
"מדי יום מבצע המנהל האזרחי פעולות לקידום הגנת הסביבה, למניעה ולטיפול במפגעי סביבה", עוד נמסר. "במסגרת זו, מקדם המנהל האזרחי הקמת מתקנים לטיהור שפכים, בדיקות יזומות של זיהום בנחלים, תיאום מיזמים של הקהילה הבינלאומית ושיתוף ידע להגברת המודעות והחלופות הקיימות למניעת זיהום".
עוד נטען ממתאם פעולות הממשלה בשטחים כי "האחריות למשק האנרגיה ברצועת עזה נתונה לרשות הפלסטינית. נוכח משבר האנרגיה, פעלנו לקידום מספר מיזמים למול הקהילה הבינלאומית על מנת לתת מענה לנושא, מתוך הבנה כי צעד זה יאפשר טיהור שפכים וימנע את זיהום מי התהום והשתייה". לסיכום, הובהר כי "נמשיך לפעול למול הרשות הפלסטינית והקהילה הבינלאומית לקידום פתרונות אלו למניעה ולצמצום מפגעי סביבה".